וישלח יעקב מלאכים לפניו המקרא נדרש לפניו ולפני פניו ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים דא"כ מאי אתא לאשמעינן במה שאמר לפניו אם להודיענו שהי' מלאכים ממש שנזכרו במקרא שלפניו מן אותן החיילות שלח אותם הלא כבר אנו למדין שהיה מלאכים ממש או במה שאמר וישיבו המלאכים ולא כתב שהלכו כמו שכתבו הקדמונים או במה שאמר יעקב לעשו כה תאמרון לאדוני לעשו למה קראו אדוני בשלמא כה אמר עבדיך יעקב בא להודיע לשלוחים שמכניע הוא עצמו וכן ידברו לו כמו שכתב א"א מו"ז בספרו וכמ"ש מו' איסריל שנגד שר של עשו אמר כן שהיה אצלו אז. וא"כ הדרי קשיא אדוכתי למה אמר לפניו ע"ד הפשט כמו שכתבתי לעיל שהודיע אותו שהוא לא קבל הברכות עתה רק סילק אותם לסוף ימיא כמ"ש בזוהר ושלח לו שקיבל על עצמו המלכות כמ"ש לבסוף יעבור נא אדוני לפני עבדו והוא חלק מחנות שלו על ד' חלקים ויצו את הראשון גם השני גם השלישי גם כל העדרים הן הן ד' גליות ושלח לו זה מנחה שלוחה היא לאדוני לעשו שיקבל מנחה זו שיהיה מושל בכל ד' מלכיות אלו כמ"ש יצחק (בראשית כז) שא נא כליך זה בבל קשתך יון צא השדה אדום. והנה גם הוא אחרינו שהוא תופס מלכות אחריו ועז"א אכפרה פניו במנחה ומה הוא המנחה ההולכת לפניו ר"ל שיקבל מלכות לפני או הכיבוד הוא שהשכינה תהיה אצלו ז"ש מנחה שלוחה היא לאדוני לעשו שתהי' השכינה שנקראת מנחה אצלו ז"ס אכפרה פניו ומה היא המנחה ההולכת לפני ר"ל השכינה ההולכת לפני תהיה אצלו ז"ש ויקח מן הבא בידו ר"ל אותו ענין שלקח יעקב בידו בשעת יציאתו לעולם שנאמר וידו אוחזת בעקב פשו ילך מקודם למשול בזה העולם והוא יתפוס מלכות אחרי' דבר זה לקח עתה בענין שליחות מנחה זו ז"ש ויקח מן הבאבידו שהוא אחוזת יעקב שבידו דבר זה קיים עתה בשליחותו. ע"ד הדרוש הכתוב בא לתרץ קושיות הזוהר איך השתחוה יעקב לאל אחר שהוא עשו הלא יעקב אמר אליו ראיתי פניך כראות פני אלקים שהוא מלאך שלו שהוא סמאל והזוהר השיב והוא עבר לפניהם ר"ל הקב"ה שהלך לפני יעקב אליו היה משתחוה ועז"א אכפרה פניו במנחה אבל כוונתו על השכינה ההולכת לפני יעקב אליה אני משתחוה כן התפלל יעקב (תהלים יז) קומה ד' קדמה פניו שילך לפניו קודם כדי שתהיה ההשתחויה להקב"ה שהלך לפניו ועז"א וישלח יעקב מלאכים ולא היתה כוונתו רק לשם שמים שהיו מתהלכים לפניו (מיכה ב) ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם. או שעדיין קשה איך עשה יעקב זה הלא אסור לשתות מן פרצופי ע"ז שמקלחות מים לפניהם כדי שלא יאמרו לע"ז הוא משתחוה וא"כ איך עשה יעקב זה למראית עין שיש לחוש שיאמרו שאל עשו הוא משתחוה מזה הטעם כתוב בהגהת אשר"י אסור לשחות מודים בשעה שצלם כנגדו לזה השיב הכתוב לפניו הוא לא עשה אלא לפנים שהחניף לרשע בעו"הז. וזה כוונת המדרש אלמלא סמכו ישראל על כחו של זקן לא היה תקומה לישראל בימי המן וקשה מה ענין זה לזה אבל הענין שגם שם באותו הדור נתחייבו ישראל כלייה שהשתחוו לצלם והשיבו בגמרא וכי משא פנים יש בדבר והשיבו הם לא עשו אלא לפנים אף הקב"ה לא עשה אלא לפנים עמהם. והלא אף מחשבה של ע"ז הקב"ה מצרפה למעשה וכ"ש להשתחוות במעשה ועל מה סמכו ישראל. וזה השיב על כחו של אותו זקן שגם היא השתחווה לעשו לפניו וחנף לרשע לפנים לפיכך סמכו על כחו שאינם מתחייבין כלייה על שהשתחוו לצלמו של אותו רשע לפנים ולבם בל עמהם לכן כשהגיע אסתר לבית הצלמים אז נסתכלה באיזה חטא בא להם לאותו הדור כלייה ונכנס בלבה השתחויה לצלם ראתה מעשה ונזכרה הלכה שאינם חייבים עבור זה כלייה ופתחה ואמרה (תהלים כב) אלי אלי למה עזבתני. וא"ת עבור שהשתתוו לצלם הלא אתה (שם) בך בטחו אבותינו בטחו ותפלטימו שכוונתם בלב לשם שמים (שם) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל סבא שהיה מחשבתו עליך כשהשתחוה לעשו. ע"ד הרמז מלאכו של יעקב הוא אוריאל שכתב האריז"ל בספר המלבוש שנכנס עמו ג"ע אז אוריאל נכנס עמו והוא ההולך לפניו (שמות לג) ופני ל"א יר"או בהיפף אוריאל ולפי שמלאך אברהם מיכאל ויצחק גבריאל ויעקב אוריאל כמ"ש ויקרא יעקב שם המקום ההיא פניאל שהוא מלאך של פנים והוצרך יעקב לשלוח מלאכים שהם הולכים לפניו שהוא מחנה אוריאל כי היה מתיירא מן גיהנם שנכנס עשו לאביו עם שר שלו סמאל בשעה שקבל הברכות אם אינו רוצה יעקב במלכיות יקבל גיהנם כמו שקבל אברהם בברית בין הבתרים ועז"א שלמה (שיר ב) עד שיפוח היום גיהנם אז ונסו הצללים ה שרי אומות העולם (שם) סב דמי לך דודי לצבי לקבל המלכיות כמו שקיבל עליהם אברהם (שם) על הרי בתר שהוא ברית בין הבתרים שקיבל עליו מלכיות שהם הרים וכמו שצעק (תהלים קכא) אשא עיני אל ההרים הם מלכיות. או לפי ששלח לו מנחה מנין שעיר שהוא לעזאזל לקבל פניו של עשו שדומה לכלב כשאינם זוכין וכשמקובל הקרבן אזי מלאך המות דמות אריה שהוא אוריאל. או לפי שעשו בא בשתי רשעיות כמ"ש ויירא מאוד על גוף ויצר לו על ממון וכמ"ש הצילני נא מיד אחי (עובדי' א) מחמם אחיך יעקב תכסך בושה מיד עשו שופך דמים עז"א לפניו שיזכור דין לפניו כדי רשעתו כדי רשעה א' אתה מחייבו ואתה אינך עושה כן רק ארצה שעיר גבר שיידין שנותן עיניו בממון של ישראל (דניאל ז) וארו חיו רביעאה לה עיינין כעיני אנשא רע עיין בממון ועל גוף שדה אדום אדמוני שופך דמים ז"ש לו עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי (תהלים קיט) כרו לי שיחות אשר לא כתורתיך שאין מחייבין לאדם שתי רשעות לוקה ומשלם ז"ש ואחר עד עתה יהיה בגלות עד (שם יב) עתה אקום יאמר ד' דהיינו משוד עניים שלוקחין ממון מאנקת אביונים גופן (דברים לב לי נקם ושילם על ממונן באו ימי הפקודה ועל הגוף באו ימי השילם ז"ש מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו אבל והנה גם הוא אחרינו שיצטרך לשלם לנו כל מה שלוקח ממנו בזה העולם כדדריש ההוא דמעמא דארעא וכן הוא אומר אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני לע"ל תלך המנחה לפניו ולפי שעשו רצה לפגוע בגופו ובממונו לכן אמר אכפרה פניו במנחה כדי לכפר ולרצות אותו בזה שהולכת לפניו דהיינו ממון שלו ואח"כ אראה פניו אולי ישא פני על הגוף שלו שלא יזיק לו. ז"ש במזמור (תהלים יז) אני בצדק אחזה פניך בצדקה שנותנין לעניים נגאלין כמ"ש (שם יב) משוד עניים וגו' עתה אקום יאמר גו':
או יאמר וישלח יעקב מלאכים אלו שילכו לפניו (שם פה) צדק לפניו יהלך בשעת מיתה שכתוב למעלה מזה ויעקב הלך לדרכו שהוא על כל א' מישראל שנקראת הנשמה בזוהר ע"ש יעקב כי (שם כד) מבקשי פניך יעקב סלה דיוקנא תחת כסא הכבוד לכן נקרא יעקב כסא הכבוד כמ"ש בזוהר פ' וירא ע"פ (שמואל א ב) כסא כבוד ינחילם זה יעקב וכן הכתו' או' ויצא יעקב מבא' שבע על שבע ברכאין שבירך הקב"ה לנשמה כמ"ש בזוהר ע"פ (בראשית יב) לך לך מארצך וילך חרנה לזה העולם ודרך ג' עולמות הולכת הנשמה בי"ע לכן אמר ג"פ במקו' ובזה העול' היא סלם מוצב ארצה ועיקר שרשה למעלה כמ"ש בזוהר ע"פ (קהלת ב) החכם עיניו בראשו שהוא למעלה ומכל מצוה נברא מלאך ז"ש מלאכי אלקים עולים ויורדים בו כי מן עבירה נברא קטיגור ז"ש ויעקב הלך לדרכו כדרך כל הארץ אזי ויפגעו בו ב' סטרין אלין מלאכי אלהים מכל מצוה מליץ יושר ומן עבירה קיטרוג ז"ש וישלח יעקב בזה העולם שלוחיןמלאכים ממש הן הן שלוחיו הן הן עדיו לקבל ס"א ארצה שעיר שדה אדום. והכין עצמו לשלשה דברים שיהיה שלם בממונו בגופו ובתורתו לקבל ג' גוליירין בישין דיליה דתחות עשו הן הן ג' מחנות שחלק יעקב. וז"ש הצילני נא מיד אחי עתה בזה העולם וכל מה שאני עושה עתה בזה העולם הצילני ג"כ מיד עשו ר"ל גוליירין דיליה הממונים על יציאת הנפש הן ג' כתות של מלאכי חבלה הנרמזין (תהלים קטז) א"פפוני ח"בלי מ"ות "אף "חמה "משחית ואנו מתפללין מארבעתן והוא רחום עון משחית אף חמה הם בגי' אלף ח"י ז"ש הצילני נא מיד אח"י נרמזו ד' כוחות הטומאה שאמר עליהם יעקב מ"ה נור"א המקו"ם הז"ה אבל יעקב השיב לעשו יעבור נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאט"י רמז על יחוד תרין שמהן מדת יום מדת לילה שהוא בגי' אלף י"ט ז"ש לאט"י כי זה חלקו מכל עמלו לקשר מדת יום בלילה מדת לילה ביום לרגל המלאכה (איוב ה) כי אדם לעמל זה יולד (משלי יו) כל פעל י"י למענהו מלשון עדו"ת ולרגל הילדים הן תרין כרובים מלעילא (דברים יט) ע"פ שנים עדים אלו יקום דבר אין דבר אלא עולם כד"א (תהלים לג) בדבר ה' שמים נעשו. מזמור (שם קכד) שיר המעלות לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל סבא על לבן שאמר לולי אלקי אבי אלקי אברהם (שם) לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם על עשו אדם רע נגד לבן אמר (שם) אזי חיים בלעונו לפי שלבן הלך ונעשה מלך ראשון באדום בלע בן בעור שהוא גלגולו של לבן ושם עירו דין הבה נתחכמה ז"ש אזי חיים בלעונו על שם בלע בחרות אפם בנו כשרדף אחר יעקב שאמר לו הקב"ה השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע וכשראה שלא יכול לו אזי מים שטפונו שנתן עצה (שמות א) כל הבן הילוד היאורה תשליכהו ובפעם שלישי (תהלים קכד) אזי עבר על נפשינו המים הזידונים שנתן אח"כ עצה בשיטים על זנות כי שם נחל שמגדל זנות שירפא אותם הקב"ה לע"ל (שם) ברוך ה' שלא נתננו טרף לשניהם רשע יראה וכעס שיניו דרשו על בלק ובלעם (שם) נפשינו כציפור נמלטה על בלק בן צפור (שם) מפח יוקשים כי אתחברותא דבלק ובלעם בזוהר הוא אתחברותא דסמאל וסייעתו ברקיע גם נתחכם עם סוד שנעץ בתהומא אלף ות"ק אמין וכמעט ששטף כל העולם בימי דוד ז"ש אזי מים שטפונו וכשזרק דוד שם אחספא ברוך י"י שלא נתננו טרף הפח נשבר צרור של חרם שצעק אל תגע בי והיה שם המפורש עליו ז"ש (שם) עזרנו בשם ה'. (ישעי' ט) דבר שלח י"י ביעקב ונפל בישראל כל מה שעשה יעקב אבינו בביתו של לבן בשבילנו בשביל דורות הבאים וכן כל מה שעשה עם עשו הכל בשבילנו הוא. לולי י"י תהיה לנו יאמר נא ישראל שהראה הקב"ה לו והנה ה' נצב עליו וכמ"ש יעקב אכן יש ה' במקום הזה אף שראה מלאכי אלקים עולים תרין ויורדים תרין שהם ד' מלכיות כדאיתא בפ' ר"א הראה לו הקב"ה כי בכל גלות יהיה אות אחת משמו ית' עמהם בגלות בגלות בבל י' של שם מדי ה' יון ו' באדום ה' אחרונה לולי י"י שהיה לנו י"י צבאות עמנו בקום עלינו אדם רע בליעל וחשב ד' מלכיות זה אחר זה נגד גלות בבל אזי חיים בלעונו. נגד מדי אזי מים שטפונו. נגד יון נחל עבר על נפשנו כי גזרו גזירות על המצות עד הנפש יגיע וכן במזמור (תהלים יג) עד אנה ה' נגד יון עד אנה אשית עצות בנפשי נגד אדום אמר אזי עבר על נפשנו המים הזידונים כי מלכות הרשעה נקראים זדונים ברוך י"י שלא נתננו טרף לשניהם זאב בין שבעים זאבים (בראשית מט) בנימין זאב יטרוף ר"ל מרדכי שבא מבנימין הוא יטרף זאב שהוא נגד מדי שנקרא זאב ערבות ולפי שיש לעשו תלת גוליירין נגד אף אמר אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו הוא העיקר אף לא הביאה אסתר נגד חמה אמר אזי מים שטפונו נחלה עבר על נפשינו (שמות יד) והמים להם חמה כשהמים הולכים בשטף אזי מעלה חמה לכן נקרא (הושע י) כקצף על פני המים כי כשהמים רוגשין מעלים קצף וחמה נגד משחית א' אזי עבר על נפשינו (משלי ו) משחית נפשו הוא יעשנה מים זדונים אח הוא לבעל המשחית ולפי שבג' מקומות כמעט שכנה דומה נפשו של יעקב מפני עשו אחיו הא' כשלקח הברכות שאמרה רבקה מתנחם עליך להרגך עד תשוב חמת אחיך ז"ש אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו אח"כ כששלח אליפז בנו ולקח כל אשר לו אזי מים שטפונו. נגד פעם שלישי שנעל חמי טבריה לפני יעקב אזי עבר על נפשינו המים הזדונים ואח"כ כשבא ונשך ליעקב ונעשו שיניו קהות ברוך י"י ש"לא נ"תננו ט"רף ל"שניהם ר"ת לשט"ן שנתאבק עמו בדרך נפשינו כציפור נמלטה מפ"ח ג' גוליירין בישין משחית אף חמה כי פ' היא אות קשה אבל לולי י"י שהיה לנו שם של י"י בד' גליות כל גלות אות אחת מן שם של הוי"ה (תהלים קיח) יאמר נא ישראל ר"ל מ"ש יעקב הצילני נ"א מיד אחי לא רמז על אותו דור לבד רק על כל ד'גליות התפלל באותו פרק שבמלת נ"א כל ד' גליות גלות בבל נ"בוזר אד"ן נבוכד נצ"ר אחשורוש על גלות יו"ן נקנו"ר אנטיוכס א"דום נ"ירון א"ספינוס ז"ש יאמר נא ישראל ר"ל בעת שאמר ישראל סבא נא וזה רמז על כל ד' גליות. שייך לפ' תולדות בזה המזמור כשבא יעקב ליקח הברכות איך היה יכול לומר לאביו אנכי עשו בכורך הלא הוא אינו בכור (מיכה ז) ותתן אמת ליעקב וכמ"ש בזוהר שאז צעק יעקב (תהלים קכ) אל י"י בצרתה לי קראתי ויענני אמר בצרתה ולא אמר בצרה כי צרה זו למדה לו רבקה אמו לכן אמר בלשון נקבה בצרתה לי אע"פ שקבלה רבקה על עצמה הקללות כמ"ש עלי קללתך בני מ"מ אמר יעקב הלא צרת אמי שיהיה לה הוא לי ג"כ כי בצרתה לי צר לכן קראתי ויענני ומה היא העניה י"י הצילה נפשימשפת שקר איך להנצל שלא יוציא מפיו שפת שקר כי יעקב אמתי הוא אבל עתה שמכר לו עשו הבכורה יפה אמר אנכי אחר המכירה בכורתי ז"ש רבקה עתה בני עבור מה שתעשה עתה ברכה למדו אותך שם ועבר ז"ש עשו הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמיים ר"ל עבור זה הדבר שעשה עתה בלקיחות ברכות עקב אותי פעמיים את בכורתי לקח מתחלה ועתה לקח את ברכתי אמר גם כן מלת ועתה כמו שאמרה רבקה ועתה בני שמע בקולי זה שכתוב ה"קול ק"ול יעקב ב' קולות הא' לרבותיו והב' לאמו כל זה עבור ליקח הוא הידים ידי עשו ויקח את כל ארצו מידו מרשותו. גם כשהרגיש עשו שכל החרדה זו לתקן אכילת עץ הדעת לכן הוצרך יעקב ב' פעמים לרמות את עשו בענין אכילה ז"ש ויעקבני זה ר"ל בענין אכילה פעמיים את בכורתי לקח ע"י אכילה ועתה לקח ברכה ע"י אכילה הכי קרא שמו הקב"ה קראו כן והסכים בכורסיא דילי' להוציא עולם מן קללות ואמר בזוהר שרקק כלפי מעלה ועביד הכי. גם אפשר לומר כי שני ענינים שרימה יעקב לעשו האחד ע"י רביו והשני ע"י אמו לבטל שני כוחות של עשו דכר ונוקבי' דרך אנשים לנגר אנשים הכי למדו לבטל כח סמא"ל עם לחם ר"ע ע"ין לקיים (משלי כה) אם רעב שונאך שהוא א' מז' שמהן דיליה האכילהו לחם ונזיד עדשים שהוא מאכל אכל מלאך המות ז"ש עשו הנה אנכי הולך למות כי (תהלים מט) זה דרכם כסל למו מלאכו היא שטן הוא מלאך המות ועתה באה רבקה לבטל כח נחש אשת זנונים שהיא נוקבי' ז"ש ועתה בני שמע בקולי ר"ל רמזה במלת ועתה על חיילותי' של לילית שהם כמנין ועת"ה לילית רוכבת על ת"פ מחנות כמנין לילית בגי' בזה שתשמע בקולי תבטל כוחותי' של לילית עם משיריותי' ז"ש לך נ"א אל הצאן וקח לי משם תיבת נ"א היא מיותרת אבל רמזה קה תיב"ת נ"א ותצרף לרבק"ה הרי בגי' נח"ש כי רבקה עולה חשבונה ש"ז עם נ"א הרי נח"ש ז"ש לך נא אל הצאן וקח לי משם ר"ל כשתקח לי לשמי עם תיבת נ"א הרי תבטל כח נחש ז"ש עשו הכי קרא שמו יעקב הוא לא היה ראוי להקרא רק עקב ע"ש ידו אוחזת בעקב אבל נקרא יעקב ויעקבני זה פעמים ר"ל ב"פ יעק"ב בגי' השט"ן גם יעק"ב בגי' סמא"ל אדו"ם בזה השם מבטל הוא כח סמאל למעלה ואדום למטה את בכורתי לקח ר"ל מה שלקח את בכורתי מזה הטעם לבטל כח סמאל ועתה לקח את ברכתי ר"ל מה שיקח, את ברכתי הוא מטעם לבטל כח לילית וחיילותי' שהם מנין ועת"ה תפ"א מחנות מזה הטעם שכח יעקב הקערה שהביא לאביו לאכול בו מטעמים ואותה הקערה הכיר עשו שהיה נותן לו יעקב נזיד עדשים בו ועל זה צווח עשו ויעקבני זה פעמיים ר"ל באותה קערה רימה שתי פעמים והראה באצבע על הקערה זה ה הוא הדבר שרימה אותי מתחלה ולקח בכורתי ועתה בזה הדבר לקח ברכתי. והענין כי הם מהפכין הקערה על פיה כמ"ש בפ' ר"א הגדול (איוב לט) כעת במרום תמריא תשחק לסו"ס ולרכבו לפי שהם מהפכין הקערה להפך דברי אלקים חיים לכן אמר יעקב ליצחק קום נא שבה ואכלה מצדי בעבור תברכני נפש"ך לפי שיש בו נפש חוה שהביאה קללות לעולם ועתה תברכני נפשך דייקא ובמלת שב"ה נרמזה לילית חייבתא כמ"ש ותפול שב"א ותקחם ומתרגמין לילית חייבתא ואל תתמה מלת שב"ה בה' שכן אמר לבן ליעקב טוב תתי אותה לך מתתי לאיש אחר שהוא סוד אל אחר שב"ה עמדי על נוקבי'. בתיקונים. לכן כשאכל יצחק מצידו תקן נ"א שב"ה "נפש "אדם (משלי כ) "נר "אלקים "נשמת "אדם במה שקלקל עם ק"ל שנים בלילית עם רוחין שדין ויבא לו יין לפי שסחטה חוה ענבים:
בזוהר ע"פ היה זמן ביעור חמץ לכן עשתה לו שני גדיי עזים א' לקרבן פסח הב' לחגיגה ז"ש ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב כי הוצרכה היא בעצמה לעשות את הלחם כי אסור לאכול חמץ ועשתה מצה. ויבא לו יין סוד ארבע כוסות בפסח שהם כנגד ד' גליות שא' לעשו "שא נא זה בבל וכו' והם סוד ד' רגלי המרכבה הן ד' אותיות השם נרמזין במלת ש"א נ"א "שור "אריה "נשר "אדם לכן אמר ואברככה לפני ד' כי ד' כוסות הם ד' אותיות השם ונרמז כאן "את "המטעמים "ואת "הלחם סוד (בראשית א) "את "השמים "ואת "הארץ אצבע אלקים היא. ועשה לי מטעמים במדרש ר' אליעזר בשם ר' יוסי בן זמרא א' שלשה דברים נאמרו בו טוב למאכל ויפה לעינים ומוסיף חכמה ושלשתן נאמרו בפסוק א' כי (שם ג) טוב העץ למאכל מכאן שהוא טוב למאכל וכי תאוה הוא לעינים מכאן שהוא יפה לעינים ונחמד להשכיל מכאן שהוא מוסיף חכמה כד"א (תהלים פט) משכיל לאיתן וכן יצחק א' עשה לי מטעמים עכ"ל. מה בא זה ללמדינו אבל הענין כמו שאמרנו יצחק בא עתה לתקן חטא אדם וחוה שחטאו בשלש דברים שנאמרו שם זה שסיים במדרש מתחלה נהנתי מן הראייה וחטאתי בזה שנפקחו עיני שניהם ונרמה שני שעירים הן הן שני מצורעים שהלכו בסוף מחנה ישראל כדתנינן בפ' הרואה הא' נקרא (במדבר כא) "את והשני (שם) והב ועז"א בחבורא קדמאה והבאת לאביך ואכל ולא אמרה ותביא בלשון עתיד רק והבאת בלשון עבר נרמז "והב "את לתקן שני מצורעים אלו ומאחר שמתחלה נהנתי וחטאתי בראייה עתה רוצה אני לתקן ענין זה כי עבור זה (בראשי' כז) ותכהין עיניו מראות באותו עץ שהיה נחמד למראה. במדרש (שם) ראה ריח בני הראה הקב"ה ליצחק בית המקדש בנוי (במדבר כח) ריח ניחוחי תשמרו וחרוב כריח השדה (מיכה ג) ציוןשדה תחרש אשר ברכו ד' הרי בנוי ומשוכלל תהלים קלג) כי שם צוה ד' את הברכה חיים עד העולם. בזוהר פ' ויצא יעקב כלול מתלת אבהן וראה ריח בני מסיטרא דאברהם (בראשי' כב) ויקרא אברהם שם המקום ד' יראה כריח השדה זה יצחק שיצא לשוח בשדה אשר ברכו ד' זה יעקב. וגם נרמזו בו שלשה קושרי קשרים מן נפש רוח נשמה כריח רי"ח בגי' בריא"ה השד"ה בגי' מטטרו"ן שהוא ביצירה אשר ברכו ד' בגי' אלי"הו פנח"ס שהוא בעולם העשיה מקשרין ג' תפלות בסוד (משלי י) ברכות לראש צדיק שבא עתה לקבל יעקב הברכות על ידן או להיפך רי"ח בנ"י בגי' סנדלפו"ן כריח השד"ה בגי' מטטרו"ן אשר ברכו ד' רזא דאמא עילאה מקנן בבריאה שנקראת אשר יראה ריח בני ריח התורה (שיר ז) דודאים נתנו ריח כריח השדה ריח הקרבנות עמוד עבודה אשר ברכו ד' עמוד ג"ח שהוא אברהם דאתמר גבי' והיה ברכה שהברכות מסר לו הקב"ה הם זרע "ברך "ד' בגי' "אברהם. במדרש (משלי יב) לא יחרוך רמיה צידו לא יאחר ולא יאריך ולא יחריך ולא יאריך שכל היום הי' עשו צד צבאים וכופתן ומלאך בא והתירן כדי שיבא יעקב ויטול הברכות. (שם) הון אדם יקר חרוץ לפי שיעקב שופרי' דאדם הראשון הוציא עתה לקבל הונה של אדם הראשון ולהחריץ יקר (תהלים מט) שאדם ביקר בל ילין לכן אמר יעקב (איוב כט) ושרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי בזכות התורה שלמד שנמשלה למים זכה לברכה ויתן לך מטל השמים כי זה הזכות זכר יעקב ליצחק אנכי עשו בכורך אמרו במדרש אני סופי לקבל עשרת הדיברות שמתחילין אנכי אותו זכות גרם שהטל ילין בקצירי לא כמו אדם ביקר בל ילין והוא לן במקום ההוא. ז"ש רבקה ועתה בני שמע בקולי כי הגיע זמן שיאהב עשו קללה ותבואהו אותן לווטין שהביא הרמאי זה לעולם (משלי יב) לא יחרוך לא יאחר על פניו לשלמו ולא יאריך בהם רק תקח אתה עתה ממנו לך נא לשון עתה הגיע העת לראות את שלום הצאן הם ישראל (יחזקאל לד) ואתנה צאנ"י וקח לי מש"ם בגי' סמא"ל מקטר"ג הגדו"ל כ"ד מלא ש"ל רבקה שהוא כ"ף דל"ת ב"פ מרכבה לקבל (ויקרא טז) שני שעירים א' לד' וא' לעזאזל ק"ח ל"י בגי' פס"ח כי באותו פרק היה ונחלק לד' דגלים שכן ק"ח ל"י בגי' ד"פ דגל כי סמוך לזה אמר ד' בארות של יצחק אמרו במדרש נגד ד' דגלים ולכן סמוך לזה אמר ג"כ לעשו ש"א נ"א כליך ד' לשונות כנגד ד' כחות הטומאה שלו שגם יש לו מרכבה טמאה שהלך לצוד ציד כלב שכן כל"ב ר"ע בגי' מרכב"ה טמא"ה ק"ח ל"י בגי' קמ"ח שצותה ליקח קמח המשומר לעשות מצות שמורים כמו שא' אברהם לשרה בו בפרק (בראשית יח) מהרי שלש סאים קמח נגד ג' עשרונות מצות שאוכלים בפסח ובאותו פרק אלו עוברין בפסח זמן העברת ד' כוחות הטומאה כותח הבבלי זה בבל שכר מדי וזיתים המצרי לקבל יון חומץ האדומי כי זמן ביעור חמץ על ד' קליפות אלו לכן שלח אז יצחק לעשו ומזה הטעם מת יצחק בפסח כי באותו פרק (שם) וימהר אברהם האהלה אל שרה לתקן סיטרא של יצחק ובזכות זה נסעו ישראל (במדבר לב) ויסעו מאלוש על שם לושי ועשי עוגות ולפי שצריך הצדיק על השולחן תלת קשרין תורה עבודה ג"ח כמ"ש ועשי ע'ג'ת' עבודה ג"ח תורה לכן לקח אברהם שלש סאים קמח ג' עשרונין מצה נגד תלת יודין אברהם התחלתו באלף שראשה בציור י' לכן עמוד הצדקה מעשר עמוד עבודה יצחק עבודה ג"כ י' י' דברים במקדש י' קדושות בא"י יעקב מתחיל ג"כ בי' לכן י' דיברות וזה רמז יצחק (יחזקאל מא) זה השולחן אשר לפני ד' שיש בו ג' אלו ריח בני ריח תורה ריח קרבן ריח השדה יצחק אשר ברכו ד' זה ג"ח אברהם לכן ברכו בי' ברכות פסח מצה מרור לקבל אברהם יצחק יעקב ולכן הפסח נשחט בשלשה כתות לקבל שלשה עולמות אלו. ולקבל שני בתי מקדשות
וישלח יעקב מלאכים לפניו. ר"פ בר' ראובן פתח (תהלים יז) קומה ד' קדמה פניו בחמשה מקומות מצינו שהי' דוד מקים להקב"ה בספר תהלים וקשה למה א' דוד ה' פעמים קומה ד' לא פחות ולא יותר גם מה בא להשמיענו באומרו בספר תהלים וכי ספר אחר יש לנו מדוד המלך ישראל ומה ענין ה' פעמים קומה לכאן ולמה התחיל בקומה ד' קדמה פניו והענין מה שא' רז"ל שיעקב בביתו של לבן א' ספר תהלים כדאיתא במדרש פ' ויצא לכן יש קמ"ז מזמורים כמנין שנותיו של יעקב רק שדוד חלקן על קן מזמורים לקבל קן דיליה (שם פד) גם צפור מצאה בית ודרר קן לה דר"ר נוטריקן "דוד "רגל "רביעי שיש ש"ע נהורין באריך מנין צ'פ'ר' ומגיע קן למלכות בית דוד ולמדת יעקב ר"ך שהוא עשר פעמים כ"ב שהרשה הקב"ה ליעקב כ"ב צינורין בשעת מראה הסלם ויש כ"ב במקום ההוא בסוד (בראשית מח) ב"ך יברך ישראל שדרך כ"ב צינורין אלו יורד השפע דרך סלם לזה העולם ועז"א יעקב כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך שהוא עשר פעמים כ"ב הרי ר"ך ובזכות אותן ש"ע דמעין שהוריד יעקב הרמוזין בפסוק ראשון של ויצא בריש אתוון זכה יעקב ויבא יעקב של"ם בכל ש"ע נהורין (שם יד) מלכי צדק מלך שלם איקרי (שם טו) כי לא שלם עון אמורי שהוא עשו שיש לו ש"ע קליפות (תהלים לז) כחציר מהרה ימלו בסוד השמא"ל ויבא יעקוב שלם בו' ולקח מן עשו אות ו' ואוחזת ידו בעקב עשו אבל עתה צולע יעקב על יריכו והנה א' דוד ה"פ קומה ד' בספר תהלים שאמר יעקב אבינו בביתו של לבן נגד ה' ברכות שנתברך יעקב נגד ארבע גליות ומלחמות גוג מגוג לכן א' יצחק לעשו צודה לי צידה בה' יתירה גם אפשר שרצה יצחק ליתן ד' מלכיות לעשו וכל מקוםשגלו ישראל שכינה עמהם ה' של שם לכן א' דוד ה' פעמים קומה ד' שיעשה למען שמו חסד בגלות עמוס ט) ויקים סוכת דוד הנופלת בגלות וענין קומה ד' ע"ד מ"ש משה כשראה הגליות (במדבר י) ויסעו מהר ד' דרך שלשת ימים כל גלות נקרא יום א' וראה שארון ברית ד' שהיא שכינה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים (שם) ויהי בנסוע הארון שראה הגליות אמר משה קומה ד' ר"ל שלא ילכו בגלות יותר (שם) ויפוצו אויביך לקיים (הושע ו) יחיינו מיומים וביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו שלא יחרבו רק ב' בתי מקדשות והשלישי יקום וכן בכאן שראה גליות א' קומה ד' ולפי שהוקשה ליה לר"פ מאי לפניו בפסוק וישלח לכן התחיל (תהלים יז) קומה ד' קדמה פניו והתחיל בזה המזמור (שם) שמעה ד' צדק בה' שלא יתן ד' מאוויי רשע לירש את נאות יעקב שהיא ה' של שם והקדוש ב"ה משיבו דוד בני אפילו אתה מקימני כמה פעמים איני קם ואימתי קם בשעה שרואה עניים נשדדים ואביונים נאנקים שהוא שתי רשעות של לוקין ומשלמין והוא נגד הדין שא' דוד (שם קיט) כרו לי שיחות אשר לא כתורתיך. דק"ל לפניו (דברים כה) כדי רשעתו כדי רשעה אחת אתה מחייבו וא"א מחייבו שתי רשעות ז"ש וישלח יעקב מלאכים לפניו שיזכור הדין שצוה הקדוש ברוך הוא להכות את הרשע לפניו כדי רשעתו רק כדי רשעה אחת ולא שתי רשעיות דהיינו לוקה ואינו מת לוקה ואינו משלם והרשע עשו עושה שתי רשעיות לוקה גופן ולוקח ממונן ואית לן קראן סגיין (תהלים עט) כי אכל את יעקב שלוקח גופו גם (שם) את נוהו השמו ליקח ממון ז"ש יעקב הצילני נא מיד אחי שרוצה ליקח ממונו מצד שהוא אחיו ורוצה לירש אביו לבדו כמ"ש במדרש יקרבו ימי אבל אבי שרצה להרוג ג"כ אביו ולקרב אבילתו כדי שלא יוליד יותר וע"ז נאמר ויירא יעקב מאד על הריגתו וייצר לו על הריגת אביו או ויירא על גופו וייצר על ממונו ז"ש הצילני נא מיד אחי שרוצה ליקח ממונו (עובדיה א) מחמס אחיך יעקב תכסך בושה מיד עשו שהוא שופך דמים אדמוני ז"ש (תהלים קמ) חלצני ד' מאדם רע על שפיכת דמים מאיש חמסים תנצרני שלוקח ממונו לכן א' יעקב בזה המזמור מפני רשעים זו שדוני על ממון שלו (שם מז) אויבי בנפש יקיפו עלי על נפשות וכל מה שעשה יעקב הוא גם כן לדורות ז"ש ויירא יעקב מאד על עצמו וייצר לו על דורות הבאים הצילני נא מיד אחי עתה ומיד עשו לדורות הבאים גם על דרך (שם כב) הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי אמר נגד הא' ויירא נגד השני וייצר גם על צרת עצמו ויירא מאוד ועל גלות השכינה מצטער וייצר לו בכל צרתם לו צר הקב"ה ג"כ בצרה וע"ז הי' מצטער שוייצר לו שבשבילו תהיה השכינה בצרה ולא די השכינה רק שהקב"ה גם כן בגלות ז"ש מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו היא שכינה נקראת מנחה וגם הוא אחרינו אני והוא הושיעה נא ז"ש (שם יז) קומה ד' קדמה פניו שכינה קדמא ואזלא בגלות לכן והנה אנכי עמך יש בו טעם קדמא ואזלא שהקדוש ברוך הוא הולך מקודם לגלות כדי לשמור צאנו בין זאבים גם לקיים (שם קג) ומלכותו בכל משלה (שם מז) מלך אלקים על גוים אלו שני טעמים אמר יעקב (שם יז) קומה ה' תלך מתחלה (שם) קדמה פניו טעם א' הכרעהו ושברהו והשני פלטהו נפשי ונרמז ענין זה שאמר יעקב עם לבן שיקבלו הגלות ואחר עד עתה ר"ל כשיקוים קרא (שם יב) עתה אקום יאמר י"י כשיראו עניים נשדדים ולוקחים גופם ואביונים נאנקים לוקחים נפשם.
ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה. הזכיר ה' ענינים לקבל ה' זכיות שהיה לו ליעקב זכות אביו יצחק וזכות אבי אביו אברהם וזכותו וזכות אמו רבקה וזקינתו שרה כמ"ש במדרש ע"פ וירא כי לא יכול לו א"ר חנינא אמר לו הקב"ה למלאך שיעקב יש חמשה קמיעות בידו מדוד עצמך ואי אתה יכול לעמוד אפילו בזכותו ולדעתי סידר בכאן מתחלה זכות אביו יצחק פני השור משמאל ואח"כ זכות אברהם שחבש את חמורו מימין ואח"כ זכות עצמו והכשבים הפריד יעקב ולא שתם על צאן לבן לכן שלח לו עם לבן גרתי ואחר עד אתה לקשר קשרא דמהמנותא והפריד עדר עדר לבדו שלא לערב הקדושה בסטרא אחרא ולפי שזכות זה נתחדש לו עתה מה שלא הי' לו מקדם הוצרך להודיע שעבור זה לא יכול לו זכות עצמו ואח"כ הודיע זכות אמו רבקה שיצא העבד לקראתה והוצרך לומר לה (בראשי' כד) הגמיאני מים מכדך וכמבואר בזהר פ' כי תצא ושפחה היא זכות שרה שאמרה (שם כא) גרש את האמה הזאת ואת בנה שם הרגיעה לילית ולכן במזמור (תהלים קכא) אשא עיני אל ההרים אמר יעקב ה"פ שם בן ד' נגד ה' זכיות אלו ונתברך ה' ברכות ואמר ה"פ באר כשהלך ארצה בני קדם וירא והנה באר בשדה כי מן ה' בארות אלו שאב יעקב גם מדתו תפארת חמישית מן מטה למעלה ולפי שיעקב רצה לבטל צידה לי צידה בה' יתירה שאמר יצחק לעשו להודיע שיש לעשו זכות מדה החמישית מלמעלה למטה והוא גבורה שזכה עשו ליניק ממנה. עבור שקיים דיבור חמישי מן עשרת הדיברות שכיבד את הוריו שכן (שמות כ) כבד את אביך הוא דיבור חמשי וע"ז הי' ג"כ יעקב מצטער בשעה שאמר אשא עיני אל ההרים שיש לעשו זכות כיבוד אב ואם משא"כ הוא הדר א' כשם שלא נענש על אותן השנים שלמד אצל שם ועבר כי (תהלים קכא) מאין יבא עזרי (איוב ו) האח אין עזרתי בי ותושי' נדחה ממני וצריך ללמוד תורה בטהרה ליקח מתחלה אשה וע"ז א' ויירא יעקב מאוד ויצר לו במדרש שמא יש לעשו זכות כבוד מזה ויירא וזכות א"י ויצר לו שיעקב בביתו של לבן תיקן תהלים לכן בה' מקומות א' (תהלים יז) קומה י"י לבטל כח הגבורה שיונק עשו ממנה המה יבושו ויחתו מגבורתם ואל ימעטו לפניך תלאותינו מהר יקדמונורחמיך והיא מדת יעקב רחמים שהיא החמישית מלמטה למעלה לכן א' קומה י"י שם של י"י שהוא שם של יעקב כמ"ש אכן יש ה' במקום הזה שם של י"י כמ"ש אלקי אבי אברהם ואלקי אבי יצחק י"י האומר אלי ר"ל שם של י"י הוא אצלי עז"א והיה ה' לי לאלקים ר"ל שם של ה' הוא לו ביחוד כמ"ש (תהלים כ) יענך ה' ביום צרה ישגבך שם זה שהוא של יעקב לכן התעורר ה' פעמים בתהלים קומה י"י. ז"ש במדרש ר"פ בר ראובן פתח (שם יז) קומה י"י קדמה פניו פלטה נפשי מרשע חרבך שהוקשה לו בפסוק וישלח יעקב מלאכים לפניו מאי לפניו אבל רמז קא רמיז שמדתו הוא מלמטה למעלה עומדת כתריס בפני כל פורעניות כדאיתא בזוהר פ' ויקרא בענין תקיעת שופר שיצחק בא ברוגז ובאתר יעקב שרי תמן ויעקב מקררו ומשכך הרוגז. ז"ש קומה י"י קדמה פניו שיבטל האף ופנים של זעם ומכריע אותו לזכות ז"ש (שם) הכריעהו מקדים רחמים לרוגז פלטה נפשי מרשע זה עשו שיש לו יניקה במדת הדין שהוא חרבך דלעילא:
והנה כל מזמור י"ז אמר דוד נגד אבינו יעקב שתיקן גם כן תהלים בביתו של לבן ולכן קמ"ז מזמורים בתהלים נגד שנותיו של יעקב וזה המזמור אמר יעקב כשהתקין עצמו לדורון לתפלה ולמלחמה לכן כשהגיע למזמור י"ז שהוא חשבון טו"ב שהקב"ה הבטיח לו ואתה אמרת הטיב אטיב עמך אמר (שם יז) תפלה לדוד שמעה ה' צדק אמר שמעה בה' יתירה היא ה' אחרונה של השם (שם פה) צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו והיא מדת יצחק כמ"ש במדרש (שם טו) הולך תמים זה אברהם (שם) ופועל צדק זה יצחק ודובר אמת זה יעקב ולפי דרכי לפי שעשו סמך על מדה חמישית גבורה שהיא מדתו של יצחק שלא תעמוד לו לעשו באותו פרק לכן בא לעורר שם של י"י שהיא מדתו ז"ש (שם יז) שמעה ה' צדק ושלש דברים שביקש מעשו רמוזין בקרא ראשון אם למלחמה צדק שהיא לוחמת כ מלחמות של אברהם (ישעיה מא) צדק יקראהו לרגליו יתן בעפר חרבו ועל הדורון ששלח לעשו הוא א' הקשיבה רנתי דאתמר גבי קרבנות (תהלים ק) עבדו את י"י ובאו לפניו ברננה (מלכים א ח) לשמוע אל הרנה ואל התפלה שהוא על קרבן שהי' בשיר וביקש מהקב"ה שיצילהו מלשון רמיה כמו שהתפלל במזמור ראשון של (תהלים קכ) שיר המעלות י"י הצילה נפשי משפת שקר ומלשון רמיה כי יעקב אמת הי' ז"ש (שם יז) בלא שפתי מרמה. גם בא להתוודות על מה שהחריד לאביו חרדה גדולה ועשה שתי מעשים לעשו הא' שלקח ברכות ממנו ז"ש וישלח יעקב מלאכים עתה לפניו ר"ל לקדם את פניו ולבקש ממנו שימחול לו שני ענינים שעשה הא' שלקח את ברכתו ע"י שאמר הן עשו אחי איש שעיר לכן נקרא ארצה שעיר כדי לזכור אותו ענין שעשה לו יעקב בלקיחת הברכות ולשמור עברתו נצח שדה אדום על לקיחת הבכורה שמכר לו ע"י עדשים ע"כ קרא שמו אדום לנקום ממנו מאלו שני ענינים וע"ז ביקש מהקב"ה רבון העולם הלא לא במרמה עשיתי כמ"ש יצחק בא אחיך במרמה ויקח ברכתיך הלא (שם) מלפניך משפטי יצא כדאיתא בזוהר בההיא שעת' דאמר יצחק ואברככה לפני ה' לפני מותי נזדעזע כורסייא יקירא ויצא המשפט מלמעלה שמיכאל ילך עמו ז"ש מלפניך משפטי יצא אך יצא יצא תרין יציאות חד ליעקב וחד למיכאל יצ"א בגי' מיכא"ל ז"ש (שם) עיניך הם ע' קתדראין המסבבין כסא הכבוד (שם) תחזינה משרים הסכימו כולם שיקח יעקב הברכות ומדילי' נטל ואח"כ בא יעקב להתוודות על חטא שאיחר נדרו באותו ענין פגם וניער חטא של אד"הר ז"ש (שם) בחנת לבי פקדת לילה על מראה סלם שראה בלילה ואז לא עמד בנסיון ועשה נדר ולא קיים ז"ש (שם) צרפתני בל המצא שלא עמדתי בנסיוני והלוואי (שם) זמותי ולא יעבור פי אותו נדר בי חזר וניער חטא א"ה וא"ת יעקב אמתי למה הלך כל ימיו בעקבה ובמרמה הלא בבטן עקב את אחיו (שם יח) הא"ל תמי"ם דרכ"ו ויעקב איש תם והלך במרמה לז"א (שם יז) לפעולת אדם בדבר שפתיך אני שמרתי ארחות פריץ ר"ל מאחר שיעקב שופרי' דא"ה הוצרך לילך בעקבה עם נחש שהוא עשו כי עשו גרם לאייתאה לווטין על עלמא בגניבה ובעקב נחש כרוך על עקבו על כן הוצרך ג"כ יעקב דיוקנא של אד"הר לבא לאביו יצחק שהיתה בו נשמת חוה ולהחריד אותו ולהביא הברכות ג"כ בדרך עקבה ומרמה ז"ש רבון העולם הלא לפעולת אד"הר שחטא בעץ הדעת במצוה א שצוית לו בדבר שפתיך הוצרכתי אני לשמור ארחות פריץ ולומר אנכי עשו בכורך ולעשות מעשה מרמה. (שם) תמוך אשורי במעגלותיך על מראה הסלם קפיצת הדרך שנעשה לו וקפץ הר המורי' לקבלי' (שם) בל נמוטו פעמי אל יתן למוט רגליך וישא יעקב את רגליו או על מה שאמר ר' לוי אתר אית תמן בירדן בחמי טברי' מצווח נכנס יעקב שם ונעל עשו בפניו והקב"ה חתר לו חתירה ז"ש (ישעיה מז) כי תעבור במים אתך אני כי תלך במו אש לא תכוה ז"ש תמוך אשורי במעגלותיך בל נמוטו פעמי שם באותו נתיב שהי' אש ומים יחד ז"ש (תהלים קמ) פרשו רשת לרגלי למי מעגל (שם) מוקשים שתו לי סלה. אני קראתיך כי תענני אל שהקב"ה קרא ליעקב אל שנאמר ויקרא לו אל אלקי ישראל או על קריאה ראשונה שקרא אשא עיני בשעת מעמד סלם שאז השיב לו הקב"ה אנכי אלקי אברהם אביך שלא אמר לו יצחק אביך כי מדת אברהם שהוא חסד היא עמו ז"ש כי תענני אל באותה המדה אני מבקש (שם) הט אזנך לי עתה ושמע אמרתי והפלא חסדיך עתה לי מושיע חוסים ממתקוממים בימינך שהיא מדת אברהם בימין או שרמז לו כשם שהושעת מלבן הרשע שכחו כח חמור מימין כשם שמושיע חוסים מן לבן שהוא משמורה ראשונה של לילה חמור נוער כמ"ש יעקב אחי מאין אתם והשיבומחר"ן אנחנו נוטריקן משמורה ראשונה חמור "נוער הוא ארצה בני קדם שנתן אברהם להם מתנות אבל עשו היא משמורה שנייה כלבים צועקים לכן הלך עשו לצוד ציד להביא והביא לו כלב ויעקב חטא בזה שהי' (משלי כו) מחזיק באזני כלב עובר ומתעבר ר"ל עשה עבירה ולא לו לבדו עשה רק מתעבר על ריב לא לו לבדו רק שגם בניו תחתיו ושמנה פעמים אדוני גרם ח' מלכים שמלכו לפני מלך מלך בישראל והנה כשראה עשו שא"א לו לעמוד בפני יעקב בא עליו משני צדדין וילך עשו אל ישמעאל שנזדווגו תרין סטרין יחד הוא משמאל וישמעאל מימין וכן הלך ושכר מבני מצרים שהם בשר חמורים כדאיתא במדרש וז"ש והוא הולך לקראתך על סמאל שלקח ארבע מאות איש עמו הוא מחנה של מצרים ת' פרסה על ת' פרסה וכמו שראה יעקב שותפות זו שהולך עשו אל ישמעאל אמר (תהלים קכא) אשא עיני אל ההרים הם (בראשית ח) הרי אררט הרי חושך תרין סטרין שנזדווגו עליו עז"א יעקב (תהלים יז) שמרני כאישון בת עין. שר הכנף הוא שר החרב מרומז וישלח בגי' הכי הוי ז"ש בצל כנפיך תסתירני בת עין היא באמצע כן הוא עומד באמצע מפני רשעים זו שדונ"י הן הן מספר ש"ע דמעות שהוריד יעקב לעורר ש"ע נהורין הנרמזין בר"ת של ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה (שם יז) "אויבי "בנפש "יקיפו "עלי כאן רמז ד' עולמות אבי"ע (שם) מפני רשעים זו שדוני. בזוהר שני גדיי עזים שלקח יעקב בע"פ הי' זמן ביעור חמץ בין שש לשבע לקיים (ישעיה מג) עם ז"ו יצרתי לי והם עשו עגל בין שש לשבע חלבמו סגרו פימו דיברו בגאות יעקב אמר חנני אלקים וכי יש לו כל די סיפוקי ועשו אמר יש לי רב יתר מכדי סיפוקי יעקב אמר קום נא שבה ואכלה ועשו אמר עזות יקום אבי בגאות כדאיתא בזוהר. (תהלים יז) אשורנו עתה על מה שאמר יעקב ואחר עד עת"ה רמז לו גליות ת' של מצרים ע' של בבל ה' של אדום ואח"כ ויהי לי שור בן יוסף וחמור בן דודי אבל בלעם אמר (במדב' כד) אראנו ולא עת"ה כי בעונותינו יצאו מה שיצאו עז"א יעקב אף שיגיעו עתה דהיינו ה' אלפים של עשו סבבונו עוד ולא נצא ועיניהם ישיתו לנטות עוד יותר בארץ עיניהם ישיתו לנטות בארץ שנתן לו שוחד לקיים קרא ודברים טז) כי השוחד יעור עיני חכמים ואין חכמים אלא אדום שנא' (עובדי' א) והאבדתי חכמים מאדום ואותו שוחד גרם לעור עיני יצחק כדאיתא במדרש ישעיה ה) מצדיקי רשע עקב שוחד גם היה מתיירא יעקב שמא יבא עשו מפני ישיבת ארץ ישראל ז"ש (תהלים יז) עיניהם ישיתו לנטות בארץ זכות ארץ ישראל דמיונו כארי' יכסוף במדרש מדמה ענין אביקת מלאך עם יעקב משל לבן מלך שראה כלב רע והי' מתירא שלא יבא כלב על בנו הוא מגרה ארי' שבביתו על בנו וינצח הבן את ארי כן כשיבואו א"ה לזווג על ישראל יראו ששר שלהם לא יכול להם ז"ש (שם) דמיונו כארי' יטרוף וככפיר יושב במסתרים כן (שם) קומה ד' קדמה פניו ר"ל שיקדים הקב"ה שינצח הוא למלאך מקודם (שם) ויכריעהו פלטה נפשי משר של עשו שהוא חרבך שהקב"ה רודה בו את העולם חרבו של מלאך המות ובזה כל המלכיות לא יוכלו אח"כ לישראל כי שני מיהות הם הצדיקים מתים בנשיקה ועל כל אומות נתן הקב"ה רשות למלאך המות חוץ על זרעו של יעקב ובקש יעקב הצילני נא מיד אחי מיד עשו ע"ז שבקש דוד (שם כב) הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי ז"ש מיד אחי שכחו למעלה כלב שהלך לצוד ציד להביא והביא לאביו כח כל"ב שנקרא בלאד"ן וארז"ל בסנהדרין מאי בל אדן כלבא ולפי שיעקב החזיק באזני כלב והוא נקר' בלאדן כי (עובדיה א) בזו הוא מאד ויעקב קראו אדוני ודבר זה גרם ששלח יעקב מלאכים שהוא לפניו ר"ל ח' מלכים מלכו לפניו בארץ אדום מיד עשו שניתן לו החרב כמ"ש על חרבך תחי' ז"ש הצילה מחרב נפשי גם על חרב של מ"ה מיד כלב יחידתי וכן כאן (תהלים יז) פלטה נפשי מרשע חרבך שלא ימית אותי מחרבו רק ממתים ידך ד' והמתים מחרבו של מ"ה שעושה נבילה ז"ש (ישעיה כו) יחיו מתיך המתים על ידי הקב"ה והמתים ע"י חרב של מ"ה נבלתי יקומון ז"ש (תהלים יז) ממתים מחלד שנעשים חלדה פגומה בסכין שלו לכן חלקם יהיה בחיים כשימותו ע"י הקב"ה גם כשלא יבואו לכח כלב (שם) וצפונך תמלא בטנם ובמדרש א' והוא צולע על יריכו שאחזו בדורו של שמד זה דורו של ר' עקיבא ובר קפרא עז"א (שם) ממתים ידך ד' הנהרגים על קדושת השם התפלל עליהם ממתים מחלד שהם מתים ע"י מלכיות נקראים קדושים חלקם בחיים (ישעיה ד) כל הכתוב לחיים בירושלים דלעילא קדוש יאמר לו גם בק"ש צריך למסור עצמו על קדושת השם ז"ש (תהלים יז) אני קראתיך כי תענני אל הט אזניך שמע אמרתי שהוא על סוד יחוד שמע והנה למדו רז"ל כל סדר התפלות מיעקב ולדעתי נרמזין בפסוק מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו ר"ל תפלת המנחה צריכין אנו ליזהר בה יותר לפי שהיא שלוחה עבור מדתו של יצחק שיונק ממנה עשו כמ"ש (ירמי' ו) אוי נא לנו כי. פנה יום כי ינטו צללי ערב לכן (שמות לב) וירא העם כי באו שש והגיע ערב רב זמן יניקת החיצונים והנה גם הוא אחרינו תפלת ערבית שתיקן יעקב ויצו גם את השני גם את השלישי הן הן ג' משמורת של לילה גם כל ההולכים אחרי העדרים תפלת שחרית כי (בראשית מד) הבוקר אור והאנשים שלחו המה וחמוריהם (איוב לח) ברן יחד ככבי בקר אז (שם) ויריעו כל המקטרגים וכן ג' תפלות סידר שמעה ד' צדק בה' אחרונה (תהלים קד) תשת חשך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער ומדת צדק אוקידת לעלמא ואילנא דמותא פרוס גדפוי על עלמא הקשיבה רנתי נגד תפילת שחרית כי (שם ל) בערב ילין בכי ולבקררינה שלחני כי עלה השחר הגיע זמן לומר שירה האזינה תפלתי על תפלת מנחה (שם קב) תפלה לעני כי יעטוף ולפני ד' ישפוך שיחו ואין שיחה אלא תפלה ויצא יצחק לשוח בשדה כי ביותר צריך ליזהר בה גם סידר יעקב שבחו של מקום ואחר כך התפלל ג' ראשונות אלקי אבי אברהם אבות אלקי יצחק גבורות ד' האומר אלי אתה קדוש ואחר כך התפלל צרכיו קטונתי מכל החסדים ואחר כך אמר ג' אחרונות ואתה אמרת הטיב אטיב עמך כמ"ש בספר צרור המור ואחר כך נפל על פניו ויקח מן הבא בידו שנפל על יד שמאל על פניו ותעבור המנחה על פניו ויעבר את מעבר יבק רזא הוא בזוהר שצריך לומר אחר שמונה עשרה י"ג מידות שהוא סוד ויעבור ונרמז ותעבור המנחה על פניו (שמות לד) ויעבור ד' על פניו ואחר כך א' מזמור (תהלים כ) יענך ה' ביו' צרה שנרמז שם ד"פ שם של י'ב'ק' הקשיב' רנתי מתחלה שבחו של מקו' ואח' כך האזינ' תפלתי כמ"ש (מלכים א ח) לשמוע אל הרנה ואח"כ תפלה כי בזה מזמר המקטרגי' סוד פסוקי דזמרה ויהי' התפלה בלי קטרוג ז"ש בלא שפתי מרמה. גם הוצרך יעקב להתפלל כי כל תענית שאין בו מפושעי ישראל אינו תענית כי חלבנה צריך להיות עם קטורת ותפלתו לא היה אצלו חלבנה לכן אמר שיקבל אף שהיא בלא שפתי מרמה וכבר רמז יצחק באמרו אל עשו בא אחיך במרמה ויקח ברכתיך ר"ל שצריך להיות שפתי מרמה לקבלת התפלה והטעם שאם אין פושעי ישראל בתוכם השטן מקטרג יותר כטעם שער של תפילין וכל עניני של קדושה שצריך ליתן חלק לההוא סטרא בתוך הקדושה ומזה הטעם הפריד יעקב ונתן שעיר לעזאזל כי מנחה שלוחה היא לאדוני לעשו מטעם שלא יקטרג מלאכו של עשו ז"ש והנה גם הוא אחרינו שרמז על השטן וכן כשאמר באנו אל אחיך וגם הולך לקראתך רמזו על השטן הן הן ארבע מאות איש עמו ת' בתי דינים דחציפין ר"ע עי"ן מלאך המות מלא עינים וכשסידר יעקב התפלה עדיין לא הזמין במנחה לכן ביקש האזינה תפלתי מאחר שהיא בלא שפתי מרמה. אח"כ סידר יעקב המנחה וסידר מזה הצד עזים ותישים מזה הצד פרים והגמלים באמצע אמרו במדרש למה הוא נותן הגמלים באמצע אלא א' לו הוי רואה את עצמך כאלו אתה יושב על בימה ודן ואני נידון לפניך ואתה מתמלא עלי רחמים כי הגמל גבוה ודרש מלשון גמילות חסד גם מלאך שלו רוכב על הגמל והביא קללות לעולם ומאחר שיעקב הזכיר שיהי' דן לפניו אמר רבון כל עולם לא לפני זה הרשע אני נידון רק מלפניך משפטי יצא כי עיניך תחזינה משרים ומתמלא רחמים והתחיל בעזים כחו של עשו והוא איסור שעטנז שט"ן ע"ז ע"זא דבי טבחא שמינא מנאי מזה הטעם עזים אזלי ברישא שהוא כח של עשו מברייתא של עולם בראשית א) ויהי ערב שהוא עשו ואחר כך (שם) ויהי בוקר שהוא יעקב כמ"ש קומה י"י קדמה פניו שילך הוא מקודם בזה העולם אזיל סומקא זה עשו ואתי חוורא זה לבן אני קראתיך כי תענני אל לקבל תרין גוונין שעברו עלי אדום ולבן בקליפה אני קראתיך כי תענני אל מנחה של יעקב היתה מנין תעננ"י שהוא תק"ף וסוד ש"עיר הט אזנך ושמע אמרתי שקרא יעקב ק"ש כעובדא דר' אחאי בפ"ק דקדושין כל אימת שקרא ק"ש נתר חד רישא בחנת לבי פקדת לילה התוודה על ויפגע במקום וילן שם שדרש בזוהר מלשון (שמית טו) וילונו העם שהרהר בלבו על גדולת עשו ז"ש כי בא השמש והוא עשו שנדמה למאור גדול ועז"א צרפתני אם אוכל לעמוד בנסיון בל תמצא זמותי בל יעבר פי הגם על נדרו שעשה גרמה חטא א"ה ע"ז ג"ע ש"ד כדאיתא במדרש שעבור שאיחר נדרו נענש יעקב בע"ז שאמר הסירו אלהי הנכר ג"ע דינה ש"ד שהרגו כ"ד אלף מאנשי שכם ז"ש (משלי כ) מוקש אדם ילע קודש לפי שאיחר נדרו יצא מוקש חטא של א"ה ונבלע הקדושה שתיקן יעקב מתחלה ז"ש לפעולות אדם בדבר שפתיך חזרתי ונערתי ושמרתי ארחות פריץ מפני רשעים זו שדוני על הברכות שבירך יצחק ליעקב ברכות של גליות (איוב ה) בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע גם דרשו בפסוק ויבא יעקב שלם כל הברכות אלו על יעקב בעצמו ז"ש ז"ו שדוני שרצה לגזול ממנו הברכות שהם נחלקין ז' ו' נרמז במלח ז"ו גם אמר על עשו ולבן רשעים זו שדוני כמ"ש (תהלים קכא) י"י ישמרך מכל רע עשו ולבן י"י ישמור את נפשך ממלאך המות שעליהם אמר כי שרית עם אלקים ואנשים ותוכל ז"ש נגד מלאכו של עשו אויבי בנפש יקיפו עלי:
או ע"פ הזוהר שרצה יצחק לברכו בשכינה באומרו וצודה לי צידה בה' יתירה לכן אמר יעקב שמעה בה' י"י צדק מפני רשעים זו שדוני ע"ש (ישעיה מג) עם זו יצרתי לי שכתבתי בפ' שופטים והפרידו ועשו עגל בין שש לשבע להפריד בין יעקב ובאר שבע. חלבמו סגרו פימו דיברו בגיאות ע"ד שבקש יעקב (תהלים קמ) אל תתן י"י מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה שיתן הקב"ה זמם לפני פיו מאחר שפיו מדבר בגאות יסגור הקב"ה חלב שלו ושמנו ולא יתגאה עוד דמיונו כאריה שדרשו טב לביש לא תעביד ובישא לא מטי לך כי יעקב לדרכו הלך ויעקב עורר אותו משנתו ולפי שנתחרט יעקב על לקיחת הברכות כמ"ש שם במזמור שדרש בזוהר (שם קכ) אל י"י בצרתה לי שאמר בשעה שנכנס לאביו ליקח הברכות אז בא עשו עם סמאל וגיהנם עמו והטעם שהכניס סמאל גיהנם עמו לפי שהקב"ה נתן לאברהם ברירה בין שני גימלין או גיהנם או גליות גם את זה לעומת זה ובחר אברהם בגלות ומאחר שיצחק רצה ליתן ד' מלכיות לעשו כמ"ש במדרש שאמר (בראשית כז) ועתה שא נא כליך זה בבל תליך זה מדי קשתך יון וצא השדה אדום שכל ד' מלכיות רצה יצחק ליתן לעשו בזה העולם ומאחר שיעקב לא רצה ליקח מלכיות א"כ יקח גיהנם לכןבא סמאל עם גיהנם ועז"א ויירא יעקב מאוד וייצר לו ר"ל מאחר שמתיירא יעקב בפני גיהנם שנקרא מאד כמ"ש (שם) ויחרד יצחק חרדה גדולה מא"ד ולכן קבל יעקב על עצמו המלכיות לכן וייצר לו על צרות הגליות ולכן התפלל להקב"ה ורווח תשימו בן עדר לעדר על הגליות שאם יבואו צרות על ישראל ליתן ריוח בין הדבקים וכמ"ש במזמור (תהלים קכ) אויה לי כי גרתי משך שקבל הגליות עם לבן גרתי שהוא נקרא ארמי ע"ש כל גוים שנקראו ארמאה בגמרא וסידר יעקב הגליות באומרו מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו ומה היא המנחה שהוא שולח לו לז"א והנה גם הוא אחרינו שהוא תופס מלכות אחרינו. ויצו גם את השני גם את השלישי הן הן ג' גליות הראשונים גם כל ההולכים אחר העדרים הוא גלות האחרון כמ"ש ע"פ והנה שם ג' עדרי צאן רובצים עליה ג' גליות הראשונים והאבן גדולה ע"פ הבאר זה אדום ונאספו שמה כל העדרים ז"ש קומה י"י קדמה פניו אין אני מבקש ברכותיו עתה רק ילך הוא לפני בזה העולם כי ב' ברירות נתן הקב"ה לאברהם או לקבל גיהנם (שם) ממתים ידך י"י שהוא אשו של הקב"ה אש לא נופח או (שם) ממתים מחלד שעבוד מלכיות ובחר לו אברהם חלקם בחיים ר"ל שיקבלו עונש בעודם בחיים בזה העולם כדי שצפונך תמלא בטנם מן רב טובך הצפון לעו"הב ולא ביקש יעקב בזה העולם הברכות רק הניח לסוף ימים ז"ש (שם) ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם וזה רמז יעקב הלא אני קראתיך אל כי תענני על מזמור (שם קכ) בצרתה לי קראתי ויענני שיקבל ברכות לסוף כדי לקיים מאמר אברהם שקבל ע"ע הגליות ז"ש הפלא חסדך על אברהם מושיע חוסים ממתקוממים הן המלכיות שקיבל אברהם שהוא ימינו של הקב"ה ז"ש בימינך ובא להתפלל עליהם שישמור בגליות כאישון בת עין ויסתיר בצל כנפיו מפני רשעים בזה העולם כי יותר טוב אויבי הגוף מן אויבי בנפש לעו"הב גיהנם ז"ש אויבי בנפש יקיפו עלי בגיהנם לכן יותר טוב קומה י"י קדמה פניו אני בצדק אחזה פניך זה הי' כשבא יעקב מביתו של לבן שהיה נשוי וזכה לראות פני השכינה ומתחלה ראה בסלם חלום ועתה אשבעה בהקיץ תמונתיך כמ"ש ויאמר יעקב כאשר רא"ם כמ"ש בזוהר שראה פנים אל פנים אמר יעקב כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלקים איך אמר שקר והוא איש אמת במדרש מה פני אלקים, דין אף אתה דין מה פני אלקים (דברים טז) לא יראו פני ריקם אף אתה לא יראו פני ריקם. על אלו שני דברים בא להתוודות במזמור איך אמר על עשו שראות פניו כפני אלקים לז"א הן הן כוונתי על שני דברים אלו שאמר במדרש או על שפניו של עשו הם דין אני בצדק שהוא מד"הד אחזה פניך ועל אותו הפנים מדבר או על שצריך ליתן צדקה ולא לראות פני ריקם כן כוונתי על עשו ז"ש אני בצדק צריך לראות פניך או כשם שאסור להסתכל פני ע"ז כן אסור להסתכל פני רשע ז"ש ראיתי פניך כראות פני אלקים על אלקים אחרים ועז"א אני בצדק וגו' ולא פני של רשע:
ויצו את הראשון לאמר וגו' גם את השני גם את השלישי גם את כל ההולכים אחרי העדרים לאמר חלק יעקב מחנה שלו על ג' חלקים וברביעי אמר גם את כל ההולכים אחרי העדרים אם על גליות כמשרז"ל על והנה באר בשדה והנה שלשה עדרי צאן רובצים עליה הם שלשה גליות ראשו מגיע והאבן גדולה ע"פ הבאר גלות אדום ונאספו שמה כל העדרים שמכתבת טרוניא מכל האומות לכן נגד גלות אדום אמר את כל ההולכים אחרי העדרים ואם על מחנה אלקים שהולכת עם האדם שסודו ארגמן מיכאל מימין גבריאל משמאל אוריאל מלפניו כנגד ג' שעליהם אמר במזמור (תהלים ג) מה רבו צרי ואתה י"י מג"ן בעדי "מיכאל "גבריאל "נוריאל שלקח ג' אבנים מראשותיו ונעשו אבן א' הן הן שלשה עדרי צאן הרובצים על הבאר והאבן גדולה ע"פ הבאר הוא רפאל עז"א גם את כל ההולכים אחרי העדרים ומאחורי רפאל. גם סוד ד' חיות הנושאת הכסא כמבואר ג"כ והנה באר בשדה על סוד עולם הכסא והנה שלשה עדרי צאן רובצים עליה פני ארי' פני נשר פני שור וכנגד פני אדם אמר והאבן גדולה ע"פ הבאר פני אדם דכליל כולהו פנים וז"ס ונאספו שמ"ה כל העדרים ר"ל ש' מן שמה כליל תלת אנפין דחיוון מ"ה מן שמה הוא פני אדם. לכן גם כאן אמר נגד ג' חיות הקודש ויצו את הראשון את השני את השלישי ונגד פני אדם אמר גם את ההולכים אחרי העדרים שהם פני אדם לכן אמר ארבעה פעמים פנים בפסוק אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני אחרי כן אראה פניו אולי ישא פני לקבל ד' אנפין אלו. ואם על סדר התפלות מדבר דאיתא בזוהר ע"ס משה פר ויצא ש' תלת אנפין שחרית מנחה ערבית מ"ה פני אדם בתפלת שבת שאז ישמח משה במתנת חלקו וז"ס לדעתי (שם לג) מ"מכון "שבתו ה"שגיח קרי בי' שבתו שמשה חל"ק ממתנ"ת חלק"ו בכל שבת ושבת לכן "מנחה "היא "שלוחה לאדוני לעש"ו ר"ל ר"ת מש"ה וסידר מ"ה מתחלה שהוא פני אדם אח"כ תלת חיווין ארי' נשר שור ז"ש שם שלשה עדרי צאן רובצים שלשה תפלות של חול אבל בשבת פני אדם והאבן גדולה ונאספו שמ"ה כל העדרים לכן אמר נם את הראשון שני שלישי על ג' תפלות של חול ועל תפלת שבת אמר גם את כל ההולכים אחרי העדרים ונרמז ג"כ בפסוק אכפרה פניו במנחה תפלת מנחה ההולכת לפני אמר על עצמו שתקן תפלת ערבית אתרי כן אראה פניו שחרית (בראשית כב) ויקרא אברהם שם המקום ההוא יראה בהר ד' יראה כי תמן פני פרי' וכן יצחק א' נגד תפלת שחרית ראה ריח בני ונגד מנחה כריח השדה(שם כד) ויצא יצחק לשוח בשדה (שם כז) אשר ברכו ד' נגד ערבית שאמר יעקב אכן יש ד' במקום הזה כי בתפלת שחרית (תהלים נ) אל במנחה (שם) אלקים ובערבית (שם) ה' ועל תפלת שבת תמן פני אדם שהוא דיוקנא דיעקב אמר אולי ישא פני מדבר בעדו שהוא כליל תפארת בראשו נתת או על ג' הפלות אמר ראשון שני שלישי ועל ק"ש שעל המטה שצריך לאחוז (שם קמט) חרב פיפיות בידם אמר גם את כל ההולכים אחרי העדרים שהם אחוריים מסיטרא דדינא שצריך לסלק אותם ז"ש ויקח מן הבא בידו שחרב פיפיות בידו ואותו הכח שנתן לו אביו (בראשית כז) על חרבך תחיה והידים ידי עשו וכמ"ש מתחלה כ"ה תאמרון לאדוני לעשו על כ"ה אתוון דיחודא שמבטלין ק"ש מחנות שלו עם ק"ש וכנגד זה א' ד"פ פנים ועל ק"ש אמר אולי נגד ד' אותיות השם ולפי שג' אותיו' הם עיקר השם אמר ראשון שני שלישי אבל הה' אחרונה היא מערת המכפלה לכן א' גם את כל ההולכים אחרי העדרים. גם לפי שג' קושרי כתרים הם מג' עולמות לא א' רק ראשון שני שלישי. גם את כל ההולכים הם אחוריים מסיטרא דדינא שהוא אבן גדולה ע"פ הבאר וכן דרך התפלות לילך בדרך ד' עולמות אבי"ע ולפי שעיקר מדורין בישין הם בעולם עשיה א' נגד עולם העשויה גם כל ההולכים אחרי העדרים. א לקמן בפסוק יעבור נא אדוני לפני עבדו שרמז לעשו שהוא קבל על עצמו המלכיות ז"ש ואני אתנהלה לאטי נגד בבל (ישעי' ח) יען מאם העם הזה את מי השלוח ההולכים לאט לרגל המלאכה מדי שנתן המן עשרה אלפים ע"י עושי מלאכה ולרגל הילדים יון פרחי כהונה בני חשמונאי רובי קשת ר"ל יון שנרמז כח בקשת הם גואלים ע"י רובי הקטנים הכהנים עד אשר אבא אל אדוני שעירה אדום. הן הן תלת גוליירין אין דורשין בעריות בשלשה משחית אף חמה שלשה עדרי צאן רובצים על הבאר (משלי כג) צרה נכריה והאבן גדולה ע"פ הבאר עון דא סמאל (ישעי' ה) הוי מושכי ה"עון דא דכורא בגי' סמא"ל הן כל ארבע מאות איש עמו דווקא ד' כתות עמו כל אחת כלולה ממאה לכן ויצו את הראשון שני שלישי תלת גוליירין מתגרין ואח"כ את כל ההולכים אחר העדרים. או שענין יעקב לקשר ד' אתוון שהן הן ד' עולמות ואני אתנהלה לאטי דא עולם אצילות בחשאי תמן י' של שם לרגל המלאכה דא עולם הבריאה המן ד' חיות הנקראין רגלי המרכבה ה' מן שם בן ד' שבה נבראו כל מלאכת שמים וארץ אלקים שבבראשית אימא עילאה מקנן בכורסיא ולרגל הילדים הן הן תרין עלמין עשייה יצירה תמן מ' ס' שבלוחות מטטרון וסנדלפון עד אשר אבא אל אדוני שעירה תמן דרגין דעשו שעיר ויעקב נסע סכתה לקשר קשרא דמהמנותי' רזא דתרין שמהן ויהי בשלום סוכ"ה ויבא יעקב שלם. לרגל המלאכה זה מדי שנתקן רגל מן המרכבה ולרגל הילדים זה יון שנתקן ג"כ רגל כי חנוכה ה בנצח ופורים בהוד לכן במזמור ע"ה הודינו לך אלקים ודינו על חנוכה ופורים כי אקח מועד כי שני מועדים אלו באו לישראל (איוב יב) נכון למועד"י רג"ל שיתקן בזה מועד רגל:
ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ה' מינים וצירוף צאן באמצע על צאן קדשים כמו שסידר גמלים באמצע נגד רוכב על הגמל לכן סידר כאן ב' מחנות מזה הצד וב' מזה הצד וישראל באמצע משומרין לקיים (תהלים יב) סביב רשעים יתהלכון שור וחמור מצד זה ומזה הצד עבד ושפחה וקא חשיב ה' ענינים וגבי יצחק ויהי לי מקנה צאן וגו' ובפ' לך לך גבי אברהם אמר ויהי לו צאן ובקר וגו' הרי כאן שבעה בכאן נתרמזו לכל א' כפי מדתו מלמטה למעלה ולא היה בקנינים אלו ידי אדם רק מדות אלקות הגדולה והגבורה והתפארת של יעקב היא החמישית וליצחק השישית ולאברהם השביעית ז"ש יעקב ללבן לא תתן לי מאומה כי כל כוונתו על שבע העליונות ז"ש מתי אעשה גם אנכי לביתי על בי"ת אלקי"ם שהלך תמיד עמו גם אברהם הוצרך לתקן נפש אשר עשו בחרן ע"כ לקח עמו ז' הויות של יעקב יצחק לתקן ז' ויצו אותם לאמור כה תאמרון לאדוני לעשו ר"ל כשרוצים לבטל כח עשו שהוא אדוני צריכין לייחד ק"ש כ"ה אתוון וכמ"ש (שמות ב) ויפן כ"ה וכה וירא כי אין איש שדרש בזוהר כשישראל מיחדין יחוד של שחרית ויחוד של ערבית בזה ויך את המצרי שהיה מלובש בנחש משיריית' דסמאל כה אמר עבדיך יעקב לכן השתחוה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו כההוא עובדא בפ"ק דקדושין רב אחא בר יעקב שקרא ק"ש ז' פעמים לקבל ז' רישא תנינא כל פעם נתר חד רישא ז"ס ק"ש איש עמו בית עשו לק"ש סוד ק"ש וכן ארז"ל יקרא ק"ש כשירגיז יצ"הר על יצ"ט אם אזיל מוטב ואם לאו יעסוק בתור"ה שהוא בגי' תרי"ג ז"ש עם לבן גרת"י ועוסק בתורה שהוא סוד תרי"ג אם אזיל מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שהוא יאחר בזה העולם עד עתה ז"ש יזכור לו יום המיתה וקשה למה לא א' יזכור לו מיתה אבל צריך לזכור לו שלא יחיה בזה העולם רק יום א' ז"ש יזכור לו יום המיתה ר"ל עתה הוא יום המיתה ז"ש ואחר עד עתה שלא יאחר בזה העולם רק רגע זה שהוא עומד עתה ובאלו הג' ענינים ויהי לי שור וחמור ב' סטרין גם בא יעקב לרמוז שכל ענינו שהיה בביתו של לבן לבטל סוד אל אחר כמ"ש אברהם אח"ר תעבורו שהיה יושב שם פתח האוהל לבטל ענינו של אברהם קרי ביה ואחר עד עתה שכל ענינו לתקן סוד אחר כי הוא יחוד סוד אחר כדי לבטל ר' של אחר ז"ש כה תאמרון שהוא סוד פסוק שמע ישראל אח"ד או ז"ש ויהי לי שור וחמור כי יוסף ויששכר עומדין לקבל ס"א ויצו אותם לאמור כשרוצין לבטל סיטרא של עשו כה תאמרון לאדוני לעשו ר"ל מזמור כ"ה בתילים שסידר יעקב כשהיה בביתו של לבן ז"ש עם לבןגרתי ואחר עד עתה שכל עניני שם נסלק סוד אל אחר ואם תרצו להבריח סטרא דעשו כה תאמרון לאדוני לעשו ר"ל מזמור כ"ה שהוא סוד נפילת אפים מזמור אליך ה' נפשי אשא לכן אחר שסידר יעקב סדר ברכות ג' ראשונות ג' אחרונות אמר הצילני נ"א מיד אחי מיד עשו סוד "נפילת "אפים עם לבן גרתי גרתי מ"שך "משמור' "שנייה "כלבים ובזה היה לי שור וחמור דקפיץ מביניהו כלב והוא אינו מתיירא מן הכלב והנה בזה (משלי כו) מחזיק באזני כלב עובר שהבי' לצוד ציד להביא במדרש רב' ע"ד ע"תה בגי' "מנחם "בן "עמיאל "בן "יוסף שאמרו עליו במדרש כשראה דוד ראם במדבר ע"פ (תהלים צג) ותרם כראם קרני שמנגח עמים בקרני ראם ז"ש ויהי לי שור על בכור שור הדר לו וחמור על משיח בן דוד. מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו כי תפלת המנחה תיקן יצחק לקבל מידתו שאוחז בה (ירמיה ו) אוי נא לנו כי פנה היום והנה גם הוא על יעקב שתיקן ערבית ויצו גם את הראשון גו' ג' משמורת דהוי בלילה גם את העדרים תפלת בקר כי אז (איוב לח) ברן יחד וגו' ויריעו כל בני אלקים דאתיא מסטרא דדינא. מנחה הראה לו סוד עשירית האיפה שהיא מנחה דאתמר בי' (ויקרא ד) נפש כי תקריב והנה ג"ם היא שיעור חלה שנותנין ממנה נטהרה העיסה ובר"ת רמז משה כי הוא יתקן קומה של אד"הר ועיסה נטהרת לגמרי הנה על (מלאכי ג) הנה אנכי שלח לכם את אליהו ג"ם הוא על משיח בן אפרים בן יוסף כד"א בר"מ ע"פ (שמואל ביב) גם ד' העביר חטאתך לא תמות היא שיעור חלה ע"ש פ' ויצא עלי' קאמר עשו יש לי ר"ב אחי שהוא רב החובל רבן של טרסים לקבל (בראשי' מה) ר"ב עוד יוסף בני חי כי יוסף במדרגת נער דלעילא רב על כל מלאכים וע"פ זוהר חדש פ' חקת שפי' ע"פ (שם מג) והורידו לאיש מנחה חזא יעקב בחכמתא ורמז להון דיחתון לתמן למנחה דתהיה מגינא עליהון בגלותא ובהאי מנחה שית סטרין אתכללון מעט צרי דבש מ"ט מעט דכד לא מתכשרין עובדוי לעילא כדין סטרא דימינא אתרפייא ושליט שמאלא שם) מעט דבש נכאת כד"א (מלכים ב כ) ויראם את כל בית נכאתה נכאות ולוט ר"ל הוא שית סטרין כלילין בהאי מנחה ואע"ג דנחתא מעט צרי דיתבא בגלותא וכד תעבדון דא ואל דא אברהם שדי יצחק יתן לכם רחמים דא יעקב לפני האיש זה יוסף כל דרגין יתחברו ואני כאשר שכלתי מקדש ראשון שכלתי מקדש שני כל דא בחובא דיוסף וא"כ עז"א יעקב על ענין הגלות מנחה שלוחה היא לאדוני לעשו כל מקום שגלו ישראל מנחה שהיא השכינה ובסוף גלותא בגין דאינון יהבי מנחה אתקינו בהו (בראשית מג) הורידו לאיש מנחה (ישעיה סג) את כל אחיכם מכל הגוים מנחה יכינו את המנחה עד בא יוסף וז"ש והנה גם הוא מנחה לבסוף השכינה בעצמו הוא בגלות ואו אני והו הושיעה נא ר"ל השכינה נקראת אני ת"ת נקרא והוא ז"ס גם הוא אחרינו גם יהיה קב"ה ושכינתיה עמנו רק ויצו גם הראשון גלות ראשון שני שלישי גם כל ההולכים אחריהם בכל מקום שגלו קב"ה ושכינתיה עמהם. ענין מוציאין התיבה לרחובה של עיר שנותנין אפר מקלה ע"ג התיבה היא השכינה שכתב הרמב"ם שגם על ס"ת מניחין אפר מקלה כי השכינה סוד תיבה וס"ת סוד ת"ת ס"ת בהיכל:
וישלח יעקב מלאכים לבדם פנים של אלקים כמ"ש לפני זה ויפגעו בו מלאכי אלקים ויקרא שם המקום ההוא מחני"ם שהוא בגי' ב"פ א'כ'ד'ט'ם' שהוא פני אלקים ועליו קאמר יעקב כראות פני אלהים הוא פנים של אלקים ותרצני וכה"א (תהלים סז) אלקים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה ז"ש עם לבן גרתי ואחר עד עתה ר"ל שם של א'כ'ד'ט'ם' הוא בגי' ע"ד (ישעיה כו) בטחו בד' עדי ע"ד וכה"א (בראשית מט) בבקר יאכל עד נקראת השכינה (תהלים קיט) עת לעשות לד' ולבתר דקבילת דכורא אתקריאת עתה בסוד ליל לילה את אתה נער נערה הודיע יעקב שהוא תיקון (קהלת ג) ע"ת לכל חפץ אשר תחת השמים עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ואחר עד עתה עד שעשה מן עת עתה בה' וקבילת דכורא וחזר מפרש ה' ענינים שתיקן בזה ויהי לי שור וחמור צאן עבד ושפתה הרי ה' ענינים שבזה הענין שנקראת השכינה עתה בה' תיקון ה' דרגין אימא עד הוד מתפשטא ז"ש הצילני נא מיד אחי דאית בי' ה' אצבעין שבזה יבא והכני אם על בנים לקבל עץ החיים שמהלכו ת"ק שנה ועליו מתפשטין כל מימי בראשית (דברים לב) ראו עתה כי אני אני הוא ואז כשנקראה השכינה עת"ה (שם) אין אלקים עמדי דמסולקין כל סטרא דדינא ועז"א בלק (במדבר כב) עתה לכה נא ארה לי. א' מיד אחי מיד עשו ע"ד שא' דוד (תהלים כב) הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי אמר מתחילה נפשי ואח"כ יחידתי הל"ל הצילה מחרב ומכלב נפשי או יחידתי אבל הענין מתחלה ביקש להצילו מחרבו של סמאל שלא יהיה מיתתו ע"י מלאך המות רק ע"פ ד' ואח"כ ביקש שלא תתגלגל נפשו אח"כ בד' חיות הטומאה שכמו שבקדושה ד' חיות הקודש שנתגלגלה הנשמה לשם כמ"ש יצחק (בראשית כז) ש"א נ"א שור אריה נשר אדם כן בקליפה שפן ארנבת גמל חזיר ד' פנים שמתוכן נתגלגלות הנשמה עד שבאה לחזיר הוא כח של עשו שסופו להחזיר ועז"א מיד כלב יחידתי שתהי' מיוחדת הנשמה ולא תלך מדחי אל דחי וכח של עשו הוא כלב חזיר עז"א הצילני נא מיד אחי על הצילה מחרב נפשי שלא תצא נפשו ע"י חרב של מלאך המות שהוא פגום ונעשה נבלה גם מיד כח של עשו הוא כלב חזיר ויעקב החזיק עתה (משלי כו) באזני כלב לכן התפלל שיצילהו מיד כלב. הצילני "נא "מיד "אחי ר"ת אמ"ן מלמטהלמעלה כשישראל עונים אמן אז יבא הארה מן א"ל מלא שהוא הפני"ם מן אל"ף למ"ד הכי הוי לכן קרא יעקב למקום ההוא כשהתאבק עם שר של עשו פניא"ל שזה הזכות של אמ"ן הועיל לו שראה פנים אל פנים ותנצל נפשי וכן קרא הקב"ה ליעקב אל כי עקב הוא זעיר מקבל הארה מן אריך (מיכה ז) מי אל כמוך והוא נקרא א' ר"חום ז"ס פנים אל פנים עיין בכנפי יונה חלק ב' סי' ז' מלא פניה"ם קלון. מיד אחי מיד עשו הל"ל בקיצור "מיד "עשו אחי:
או ע"ד (תהלים קיח) י"י לי בעוזרי מי שבא אלי ומראה עצמו כאלו הוא אוהבו בעזרו ובאמת הוא שונאו אבל מי שאני רואה ויודע שהוא שונאי אוכל להשמר ממנו ז"ש ואני אראה בעצמי מי שהוא שונאי ואוכל לנקום ז"ש הצילני נא שהקדוש ברוך הוא יציל אותי מיד אחי מיד עשו ר"ל שהוא מראה עצמו כאלו הוא אחי ובאמת הוא עשו שונאי
או יאמר ע"ד פי' תוס' בתענית ע"פ (משלי כז) נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא אם אוהב נעשה שונא אז הוא יותר שונא ונאמנה שנאה וכן כששונא עושה שלום הוא יותר ע"ש. ז"ש הצילני נא מיד אחי שהוא אוהב ונעשה עתה יד עשו שונא מוחלט ונאמנה שנאתו כי ירא אנכי אותו יותר משנאת אחרים שיבא והכני אם על בנים או על ב' ידים ידי עשו קרי בי' ה' ידים כי ה"פ יד בגי' ע' כי ע' שרים תלוין י"ד למזרח י"ד למערב י"ד לצפון י"ד לדרום י"ד למעלה על כלם הרי ע' שרים ז"ס (שמות יז) כי י"ד על כס יה כראות פני אלקים כשם שאסור להסתכל פני ע"ז (ויקרא יט) אל תפנו אל האלילים כן אסור להסתכל פני רשע ולא דיבר יעקב שקר ח"ו:
או יאמר שיניקת עשו משם של אלקים שאהב יצחק את עשו והוא כיבד הוריו לכן דיבור ה' מן י' דיברות הוא כבד את אביך כי גבורה הוא מידת ה' מן י' ספירות ז"ש ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו כי לא למגנא שלח ליה עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי דאינון תרי"ג אתוון של דברות ויצו את הראשון לאמר שצוה להגיד לו שבתוך י' דברות דרשינן אתין וגמין (שמות כ) את אביך לרבות אחיך הגדול ורוצה לקיים מצוה זו ויקח מן אותו הדיבור הבא ביד שהיא ה' אצבעות כן דיבור של כבד בא בדיבור ה' פני אלקים הוא אכדט"ם והוא רחמים ז"ש ותרצני וכה"א ותהלים, סז) אלקים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה או פני תרתי נשמע ב"פ פנים של אלקים כמ"ש ראיתי את אלקים פנים אל פנים לכן ותנצל נפשי ב"פ אכדט"ם בגימ' מחני"ם ויקרא שם המקום ההוא מחני"ם:
וישלח יעקב מלאכים. שהם מלאכי אלקים מתיבת מחנים שלפניו:
ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו סוד פ"ך של יעקב ששכח הם גבוה של מ'נ'צ'פ'ך ך' בנצח ושם מקום מגולה ואין כשעבר יעקב נ"חל י"בק יחוד ברכה קידושין מג' אלו נעשה עטרה לראש צדיק (בראשית מב) ויבן האלקים את הצל"ע בהיפך אתוון אשר איתמר גבי חנה (שמואל א ב) עלץ לבי בי"י ירך יעקב היא ה' הוא הבריח התיכון (שמות כו) מבריח מקצה אל קצה שהי' ארכו שבעים והוא שיעור חצר המשכן שבעים אמה ושיריים עלי' אתמר (בראשית מו) ויוסף ישית ידו על עיניך (שם מט) בן פורת יוסף עלי עין ז"ס (שמות א) ויהי כל יוצאי ירך יעקב שבעים ועתה נתאבק איש עמו על ירכו ירך מבריח התיכון והוא צלע חסר ו' כתיב לרמוז על צלע שבנה י"י אלקים ויביאה אל האדם כף הם בסוד אלפא ביתא דא"ט ב"ח ג"ז ד"ו י"ץ כ"ף הוא בגבורה לכן היה בו כח לתקוע כף שהם דינים קשים (במדבר ז) כף אחת עשרה זה"ב מסיטרא דזהב שהוא דין (יחזקאל כא) והכיתי כ"ף על כ"ף כף על ירך כי גבורות קשים באים בהוד וארז"ל שנגע מלאך סמאל בירך שמאל שהוא סוד כי שם נאחזים אותיות ק"ץ באטב"ח שהוא סוד (בראשית ו) קץ כל בשר כי חיצונים נקרא דו"ה בסוד (דניאל י) הוד"י נהפך עלי למשחית ורזא דמלה ה' דמים טמאים הם מן ה' גבורות מנצפך ואמנם חיתוך הזוהמא אינו אלא לבסוף שהיא גבורות ההוד שהוא החמישית ובה תאחז שם החיצונים נהפך ונעשה דם טמא נידה שהיא דוה בנידתה וזהו (איכה א) נתנני שממה כל היום דוה כמ"ש (שם) על כן לנידה היתה וז"ס דאשתכחא בזוהר בכמה דוכתין שימי הגלות הם אלף שנים כל היום דוה יומו של הקב"ה שהוא אלף שנים כי שית אלפא שנין הוי עלמא ב' אלפים חסד גבורה היה תוהו שלא היה בהם הכרעה ב' אלפים תורה הם ת"ת נצח לכן דרז"ל (ד"ה א כט) והתפארת זה מתן תורה בברכות בעובדא דרב שילא כי (תהלים קמז) מגיד דבר ליעקב וכן נצח שהוא סוד מטה משה שהוא מארי דאורייתא אבל אלף החמישי הוא בהוד אלף הששי הוא בצדיק אלף השביעי הוא במלכות שהוא שבת לי"י העולה עד י"י בטעם חד חרוב שצדיקים שטים על פני המים וכו' הנה חורבן ב"ה הי' באלף החמישי שהיא הוד כי בו נאחזים החיצונים שהם גבורות קשות ז"ס (איכה א) כל היום דוה ולא נמשך הגלות רק אלף שנים ממשלת הוד וכ"כ בזוהר לא ישלטו עממין בישראל יתיר מאלף שנין והענין שאין להם אחיזה רק בהוד לבד ולכן אותיות ק"ץ מ"ן אי"ק הוא בגי' אלף ק' כפשוטה ץ' פשוטה של אי"ק היא ט' מאות וזה נקרא בזוהר אלף יומין דחול וז"ס אוכלין כל ארבע על ד' אלפים ותולין כל חמש עינינו תלויות ברחמי שמים שיתננו בגלות ושורפין בתחלת שש שהוא על אלף הששי וז"ס (שיר ח) האלף לך שלמה שהוא חול ומה שנחרב הבית קע"ב שנה בסוד אלף הד' שם אחיזת "עקרב "שרף "נחש "בעקב בסוף דרגין והוצרךשמואל לברר אותו הירך שתבוא משם הנבואה כמבואר סוד זה בס' קול בוכים עיין עליו בפסוק צדו צעדינו והנה חוה גרמה זה הקטרוג לכן ס"ת עמוס א) עברת"ו שמר"ה נצ"ח חו"ה או סוד כף יריכו ארז"ל שנגע בדורו של שמד ר"ע ובר קפרא הענין כתב האריז"ל שב' מיני מסירות שהצדיק מוסר עצמו למיתה ומוסר עצמו על קדושת השם ותרוייהו איתנייהו בכל יומא בק"ש סוד מוסר על ק"הש ובנפילת אפים למיתה ואלו ב' מסירות על קידוש השם מייחד י"ה רעים דלעילא ומסירה למיתה מיחד ו"ה דודים דלתתא והנה ז"ס דאמרי דרדקי דב"המ דביומי יהושע בן נון לא אתמר כוותייהו כף פשוטה כף כפופה בזיווג ו"ה עושה י' מלמטה למעלה וי' מלמעלה למטה הרי כף כפופה ויחוד י"ה שהוא עליון הוא בסוד א' הוא כף פשוטה בינה י' מלמעלה למטה וי' מלמטה למעלה וז"ס שאמר הקב"ה למשה שתו"ק כך עלה במחשבה לפני כי ר"ע הי' בין אותם דרדקי שנכנסו לב"ה שהמתיקו ב' בתי דינין נרמז במלת ד"ר ד"ק דין רפה דין קשה כי ר"ע נכנס בשלום ויצא תרין שלומין לעילא ולתתא וזכה בתרין נשיקין ז"ס מיתת צדיקים בנשיקה שגורמין יחוד וז"ס בשעת פטירת יעקב אמרו שמע ישראל ויעקב השיב בשכמל"ו כי סוד זה הוא יחוד עילאה ותתאה ולדעתי ז"ס ר"ע בא' כי מקודם הי' בה' ואחר כך נתעלה בכח המחשבה דלעילא בסוד פלא יועץ אלף שהוא זיווג עליון על כל כי נתעלה יותר ממשה כי משה בזיווג אהי"ה כאשר בתחלת נבואתו מראה מדרגתו אבל הוא בסוד מופלא לכן דרשו דרדקי אלף בינה ז"ש גבי אד (תהלים קלט) אחור וקדם צרתני של אחר המיעוט ותשת עלי כפכ"ה ע"ס שצריך ליחד תרין כ"ף לישעיה מט) הן על כפים חקותיך נשא לבבינו אל כפים זיווג סוד נשיאת כפים ז"ס ותקע כף ירך יעקב. ויאבק איש עמו העלה אבק עד כסא הכבוד כי סמאל שהוא השטן יצ"הר נחש אחז בעקב על מצות קלות שאדם דש בעקב נקרא אבק ריבית אבק לשון הרע אבק שביעית ויעקב העלה מן מצות שיר ג) אבקת רוכל (כתובות קו) והוא אבק שהעלו במערבא כד קמו ממתיבתא דרב הונא ור"מ מרגליות פירש (בראשית ג) הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב ר"ל על המצות ראשיות אינו יכול הנחש לפתות האדם רק אתה תשופנו עקב שאדם דש ותקע כף ירך יעקב שבזה יוכל השטן לפתות על כף ירך ויותר יעקב צולע על ירכו כי יעקב עצמו לא יכול לו לעצמו שגם על מצות קלות לא עבר מימיו כדאית' שם כה) וידו אוחזת בעקב עשו ר"ל שגם בעקב הי' יעקב כל ימיו רק על יוצאי יריכו לא היה יכול והי' צולע שם שבניו שהם יצאו ממנו ויבא יעקב שלם בעצמו גם על עקב. ויבא יעקב שלם רזא עילאה איכא הכא בחד אתר אשכחנא בתיקונים ותקע כף ירך יעקב דא י' טפה קדמאה דבה חב אדם קדמאה במחשבה דאיהי י' ואתתקן באברהם בי' נסיון וביצחק אתתקן במעשה בנסיון עשירי שהיא העקידה אח"כ ביעקב איתכליל מתרווייהו במחשבה ובמעשה בתרין שמהן יעקב ישראל יעקב מעשה ישראל עלה במחשבה כלי המעשה גומרין דא גופא דבר נש עיין בתיקון כ"ו דף ע"א בג"ד קנה יעקב בוכרא מעשו לחזרא י' לאתרי' דאיהו טפה בוכרא דחב בי' אדם ופרח מיני' ואשתאר יחיד בלי עז"ר בהפוכה זר"ע וזה נרמז לו ואתה תשופנו עקב חוויא כרוך על עקבו בג"ד אמר (תהלים מט) עון עקבי יסובני לדעתי לקח יעקב י' של עשו שהי' נקרא עשוי וידו אוחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב אדם הראשון חטא בקין דעביד קן דמסאבות' והיוד שבה הטפה נכנסה לתוך קן של נפש לכן בא יעקב מסטרא דטוב וקנה הבכורה שהיא הי' מן עשו שהי' מסטרא דקין איש שדה נח"ש ירכו"ן ועל אותו הי' התאבק מלאך של עשו התאבק על ה' בתראה כשהיא בעתירותה ה' ובמסכנא ד' דלה ועניה מאן גרם דפרח מיני' י' ירך דילה אלא (איכה א) נתנני שוממה כל היום דוה דא הוד דאיהו ירך דילה דאתחזרת איהי דו"ה באלף בגין דפרח מינה ירך דעליה אתמר ותקע כף ירך יעקב אשתמודע דמינה קא מתחלת למימני' אות ד' עד נצה והוד איהו ירך שלימו דילה ודא איהו דאתיהב למשה הה"ד ונתן הוד למשה ע"כ תיקון ל"ג דף ע"ט ולפ"ז המלאך נתאבק עם יעקב על ה' אחרונה של שם ולפי שמדת הוד היא משמאלית מן יניקת סטרא דשמאלא ואחז בירך זה שהוא היוד הנתקע בה' אחרונה ובזה גר שיעקב צולע על יריכו בדורו של שמד גלותא בתראה באדום והנה על ב' אותיות אלו נתאבק יעקב על אב"ן אשר שם מצבה סוד אבן הוא י' והוא ו' כי נקרא אב ב"ן (בראשית מט) משם רועה אב"ן ישראל כדמתרגמינן אבא וברא והן הן ב' שמהן יעקב וישראל יעקב סוד ו' ישראל סוד י' עלה במחשבה אבל ו' סוד גו"ף שהוא גוף מעשה בראשית תמן אב תמן בר שת ואלו ב' אותיות הי' לו לעשו הי' לקח בעלמא דין הוא"ו יקח יעקב לע"ל כמ"ש לו עד אשר אב"א א"ל אדונ"י שעיר"ה ס"ת אליה חסר ו' אלי"ה נתן לו ו' זה (בראשית מט) והוא יגוד יעקב כי בא מגד והוא קרא בחיל וכן אמר (דניאל ד) גודו אילנא וישאר עש:
ויאבק איש עמו. וי"אבק איש עמו על אלין תרין אתוון נתאבקו עמו ו' י' אות ברית קודש וי"זרח לו השמש וי"זרח לו ר"ל (דברים לג זרח משעיר למו ההוא נהורא יאית לשעיר יבא לו מסיני שאז פסקה זוהמת הנחש וקבל התורה בו' בסיון בי' דיברות הרי רזא דחובה קדמאה ויגרש (בראשית ג) וי"גרש י"י את האדם כי בחובא דיל' גרם ותלכנה שתי ההי"ן ונשאר ו"י לאוזפא דאזלא בלא קברניט"א נגד שיבאו תרין כריבין חד אריך וחד זעיר אינון תרין גלגולין בתראין דאדם דאיהו קיסר ופלגא קיסר כגוונא דדוד עילאה ושר העולם כי אד"ם נוטריקן א"דם ד"וד מ"שיח ובחטאו גרם (משלי טז)נרגן מפריד אלוף מן האדם ונשאר (בראשית ט) דם האדם באדם דמו ישפך גרם מיתה לעלמא כי סמאל הי' רוכב על גמ"ל נוטריקן "גרם "מיתה "לעולם. ונמצאו ו"י לאלפא היא אלף של אדם דאזלא בלא קברניט"א שהוא בגי' דו"ד מ"שיח בחשבון חד ולע"ל (ישעיה ס) הקטון יהיה לאלף ר"ל דוד הקטן יתקרב לאלף של אדם והצעיר שהוא בנו של דוד יהי' לגוי עצום ויתחברו אתוון (איוב מא) אחד באחד יגשו אזי אני י"י בעתה אחישנה ז"ש וי"ב"א יע"קב שלם ו'י' ב"ן א"ב יהיו לע"ל שלימים אתנו. גם על צלע המשכן שבנה י"י אלקים את הצלע:
או יאמר האב בי' אדם יעקב שופרי דאדם קדמון א' כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך לתקן י' של יעקב י' של שם בן ד' (בראשית כז) הו"ה גביר לאחיך גם ויותר יעקב על פ"ך סוד ה' גבורות שסודם פ"ך קשים שבהם אלו השתים ז"ש והוא צולע על יריכו ר"ל על ה' אותיות אלו שניתנו בירך סוף התיבות כמ"ש בס' פרק שירה. סימן מנצפ"ך בא בירכתים עיין פ' בהעלותך ע"פ עד יריכה עד פרחה יעקב היה צולע על יריכו על ירך שמאל בדגלים שהוא דגל דן עז"א (ראשית מט) יהי דן נחש עלי דרך ר"ל דן גרם שגבר סמאל נחש עלי דרך בהאבקו עמו תשש כחו של יעקב כמו שתשש כחו של אברהם כשרדף אחר ד' מלכים. יעקב קראה בית שהוא תיקון ד"פ מחנה ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים כי ד"פ מחנה הוא סוד ירך יעקב שהוא בית עליה אתמר (משלי ט) בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה שהוא יעקב ויצא יעקב מבאר שבע וסוד ירך יעקב ד"פ מחנה והוא מ"ש ללבן מתי אעשה גם אנכי לביתי ז"ש ויבן לו בי"ת אז תיקן ירך יעקב ואתמר עליה ויבא יעק"ב שלם "יחוד "קדושה "ברכה מן ג' אלו עושה עטרה לראש צדיק לכן יעקב כלול מן יחוד עטרה קדושה ברכה והוא צלע חסר ו' כתיב צל"ע למפרע עטרה לראש צדיק:
ויבן לו בית דייקא כי יעקב כלול מג' דברים שהבית נבנה מהם "בנין "יסוד "תקרא יעק"ב "יסוד "עצים "קורה "בית מן ג' אלו נבנה וכשיסתלק היסוד הוא צלע על יריכו שהיא י' ויאבק איש עשו ונחש תשופנו עק"ב ויבא יעקב שלם כשיבא אלי"ה הרמוז אב"א א"ל אדונ"י שעיר"ה ויקח הו' של עשו כמבואר בספר הפליאה שאותו מלאך גדיאל שיאמר דניאל ד) גודא אילנא ברם שרשוהי בארעא שביקו אזי ישאר עש (ישעי' נ) עש יאכלם שהוא סוד הקליפה שאמר ר' חנניא לדידי חזי לי דמנגח כתורא שהוא שור מועד שמרחיקין מפניו ביומי ניסן וביומי תשרי. ויבא יעקב שלם שיבאו ש"ע נהורין ליעקב מצד סכת שלם שבנה יעקב שהוא סוד מלבו"ש מקיף אור פניא"ל כמ"ש יעקב ויקרא שם המקום ההוא פניא"ל כי מיד שיבא הקדושה נעשה חשמ"ל מלבוש שלא ישלטו חיצונים לכן אמר יעקב יעבור נא אדוני לפני עבדו שאין לערב כחות ויותר יעקב לבדו על פ"ך שמן של חנוכה. במדרש ע"ד הפסוק (תהלים קכו) הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע על יעקב ועל יוסף ועליו קאמר יעקב כשקבל לשון הרע מיוסף על בניו (שם קכא) חצי גבור שנונים אויה לי כי גרתי משך עם לבן גרתי. עד ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף אמר שלחני ואח"כ נמכר לקדרים ז"ש (שם) שכנתי עם אהלי קדר וזה גרמה כל ד' גליות רבת שכנה לה נפשי עם שונא שלום. כשיצא יעקב מבאר שבע בכה והוריד ש"ע דמעין נרמזין בר"ת פסוק של ויצא ע"ש לקבל ש"ע נהורין וכן ש"ע ברכות בכל שבוע מתפלות י"ח בכל יום (שם נה) ערב ובוקר וצהרים אשיחה מנין ואהמ"ה נ"ז כמנין מזב"ח ו' ימי השבוע מנין קרב"ן שהוא אר"ך אפי"ם ובשבת ד' תפלות כ"ח הרי מנין ויבא יעקב של"ם ז"ש יעקב ושבתי בשלום אל בית אבי לא אמר לשלום רק על סוד מלבוש זה קא מכוין והוא בגד ללבוש שבקש מהקב"ה שיכסה אותנו בקדושה ויפרוס סוכת שלומו עלינו להפריד הכבשים ולא שת"ם על צאן לבן כי ב"פ ע"ש בקדושה (ישעיה יא) וש"עש"ע יונק על חור פתן וכן בקליפה שעליה אמר יוסף (בראשית מז) והאדמה לא תש"ם ז"ש לא שת"ם על צאן לבן כמ"ש וריוח תשימו בין עדר לעדר שלא יהיה אחיזה לחיצונים ויקרא שם המקום ההוא פניאל דף כ"ט בס' כוונות שסוד זה הפסוק על היכל עצם השמים שהוא עצמות ז"א של בריאה שנקרא שמים ובזה ההיכל יש בו א"ב לפי שהא"ב הם מבינה עד הוד שהוא רומז אל ברוך גדול דעה וכאן הוא חשמל נקרא אור פניא"ל ז"ש ויקרא שם המקום ההוא פניא"ל כי על ירך יעקב שהיא הוד נתאבק שר של עשו ז"ש על כן לא יאכלו ב"י א"ת גיד הנשה שמקנא בכ"ב אותיות התורה והוא צולע על יריכו לכן בשעת נתינת התורה א' (תהלים ח) תנה הודך על השמים שהוא סוד עצם השמים. וירא והנה באר בשדה ושלשה עדרי צאן רובצים עליה דהיינו נצח הוד יסוד לבד אזי אבן גדולה ע"פ הבאר סיטרא דדינא אבל כשכל העדרים רובצים עליה דהיינו שגם שלשה אבות נותנים יניקתם עליה אז וגללו את האבן מעל פי הבאר. נתאבק המלאך ע שהגיע לתרין ירכין כי יהודא וראובן הן תרין דרועין ועל שני ידים אלו התפלל יעקב הצילני נא מיד אחי מיד עשו אבל על תרין ירכין שהוא דגל אפרים ודגל דן הוא צולע על יריכו כי שם עבדו ע"ז ירבעם מאפרים העמיד עגל בדן ויזרח לו השמש שמש ששקעה בשבילו זרחא רזא דמלה תלת דרגין אינון שמש ירח בבריאה חמה ולבנה ביצירה חרס וסהר בעשייה וידוע שיעקב דיוקנו תחת כסא הכבוד ושם נשמות כל ישראל שתין רבוא גלגליא דסחרין לכורסייא וכשיצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה לגליות כדי ללקוט ניצוצות טהרה שהם בקליפה ויפגע במקום ההוא עד אפסמקום וילן שם היפך א"ה שלא לן כבודו עמו אבל הוא מוציא יקר מזולל וידוע שכל הנצוצות שמעלים הם באים בעולם היצירה בתפארת זעיר כמבואר כנפי יונה על נוסח ברוך שאמר מהולל בפי עמו משובח ומפואר הוא ת"ת זעיר "בלשון "חסידיו "ועבדיו שהוא סוד (איוב כ) חיל בלע ויקיאנו שלכך נקראו חסידים שמוסרין עצמם על קדושת השם להעלות משם ניצוצות נידחי' ועז"א (ישעיה מט) היקח מגבור מלקות וגו' לע"ל מוצי' הקב"ה חמה מנרתק' שהוא סוד עולם היצירה כי שם מקום ניצוצות הנידחים רשעים נידונין עד שלא יהיה שום שורש ולא שום ענף מן הקליפה בעולם שנאמר (מלאכי ג) שמש צדקה מרפא בכנפיה שמש ר"ל כשיבא משיח בן דוד שהוא בעולם הבריאה כי מלכות ב"ד בכלל בבריאה וכן (תהלים עב) לפני שמש ינון שמו (שם פט) כסאו כשמש נגדי אז צדקה בעולם מרפא בכנפיה הוא סוד ב' אלפים ת"ת עבדים שיהיה לכל א' מישראל בכנפו (איוב לח) לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה כ"ח מאות יש לכל א' (תהלים קיא) כ"ח מעשיו הגיד לעמו לתת להם "נחלת "גוים (בגי' גבריאל אש והחליף רחב"ת בדמח"ג [בא"ת ב"ש] ומלך במקומו והוא מלך ו' חדשים ברומי (אסתר ב) ו' חדשים בשמן המו"ר) רחב"ת ידים בכאן נרמז סוד ר"ח בן תרדיון שנטה שכם תחת החוי נחש שרף יעופף תחת החמור ובתו שנענשה על פסיעותי' שהיתה מהלכת (תהלים לז) מה' מצעדי גבר כוננו (איוב יד) כי עתה את צעדי תספור (בראשית מט) בנות צעדה עלי שור גם רמז סוד ש"כם היא עמודי הקליפה הארץ ההיא רחבת ידים הן הן ד' אנפין בלא ענוה בלא בשת בלא תורה ובלא מצוה דאינון תוהו ובוהו חושך רוח מלמטה למעלה רחבת ידים דאתמר בהון (שם א) והארץ היתה תוהו ובוהו וגו' דחזרין עלמין לתוהו ובוהו גם נרמז סוד י' ניצוצין דאזדריקו ומנייהו י' הרוגי מלכות ז"ס רחב"ת ידי"ם מן אותם שני ידים שחלו בה הקליפה יהיה ג"כ ר' חנינא והחריש עד בואם לפי שהשיב יעקב לשכם בן חמור אתה חמור ואני שור וכתיב בתורה (דברים כב) לא תחרוש בשור וחמור יחדיו מקום שמעון הוא מזל שור ברקיע י"ב מזלות לקבל י"ב שבטים ראובן טלה שמעון שור ז"ש והחריש עד בואם דקאי על שמעון שהיה בשדה כי מותר היה לו לחרוש עמו עד בואם מן השדה כי אז כשבא שמעון שהוא מזל שור אסור לו לחרוש בשור כי שמעון הוא שור והוא חמור אז נאסר לו והנה יעקב גרם בזה שלא נתן דינה לעשו (איוב ו) למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב כי אלו נתן דינה לעשו החזירתו למוטב. ה'ב'ה' ל'י' אשתי "ה "בריתי "המשכן "לצד "ימין כאן רמז על (תהלים קטז) כוס ישועות בהיות כוס של ברכה אחוזה חמש ישועות שהם חמשה שבצד ימין ורחל אמרה הב"ה ל"י בנים אזי יש לה בנים (ישעיה נד) ורבים בני שוממה מבני בעולה גו'.
וילך ראובן וישכב ויהיו בני יעקב שנים עשר. שלא תאמר שמאחר שראובן נפגם בלי ספק הוא מטעם שהיה יעקב שותה בכוס זה ועיניו בכוס אחר כמ"ש לאה ראובן לא קראה אותו ראובני שלא היה בנה לכן לא סליק בשמא לז"א ויהיו בני יעקב שיעקב לא חטא בזה והיה בנו של יעקב ולא היתה מחשבתו לרעה או לפי שאם לא בלבל יצועי אביו היה לו ליעקב עוד שני בנים כמ"ש האר"י ז"ל בסוד (תהלים קכב) שבטי י"ה שהיתה המרכבה עומדת על י"ה דהיינו בסוד (שמות יז) כי יד על כס י"ה י"ד בנים ועוד בת אחת כי המרכבה עליונה היא ע' נחלקה על ה' פעמים י"ד כי במזרח י"ד שרים במערב י"ד שרים בצפון י"ד שרים בדרום י"ד וא' על גביהם ה"פ י"ד וז"ס (דברים ו) שמע שם ע' ישראל וז"ס כי יד על כס י"ה ואלו ב' בנים היו ראויין לבא מבלהה שיש לה ב' ההי"ן (בראשית מז) ה"א לכם זר"ע. ז"ש וילך ראובן וישכב וזה גרם שהיו בני יעקב שנים עשר ולא יותר כי לולי זה היה י"ד בנים או שלא לחשוב אפרים ומנשה ג"כ בני יעקב. או שתרין דרגין היה לו ליעקב דרגא חד ישראל דרגא אחרא יעקב והנה בעולם הבריאה דרגיה דיעקב שדיוקנו חקוקה בכסא הכבוד אבל דרגיה דישראל עלה במחשבתו בעולם האצילות. ז"ש ויהי בשכון ישראל וסיום ויהיו בני יעקב שנים עשר כי מדרגת הי"ב שבטים הם בעולם הבריאה שם דרגיה דיעקב ז"ש ויהיו בני יעקב דייקא שנים עשר כי שמה עלו שבטים שבטי י"ה ז"ש רז"ל יעקב אבינו לא מת מאחר שהניח בנים שמילאו מקומו שם אבל ויקרבו ימי ישראל למות כי בזו המדריגה לא הניח בן כמותו נאמרה בו מיתה אבל בדרגיה דיעקב הניח בנים כמותו ולא מת מה זרעו בחיים הוא בחיים:
עד אשר אבא אל אדוני שעירה חזרנו על כל המקומות ולא מצאנו שבא יעקב לשעיר אבל רמז קא רמיז על גלגולא בתראה אשר הראו לרבקה שהיו הבנים מתרוצצים בקרבה ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך הם אנטונינוס ורבי והיה להם אז קירוב הדעת יחד א'ב'א' נוטריקון "אנטונינוס "בן "אסוירוס אל אדוני שעירה כי כבר למד רבי ושלח לאנטונינוס שילמד במדרש רבה שאז נתקיים נסעה ונלכה לנגדך ביחד ועתה לא רצה יעקב לעשות שותפות עמו ז"ש יעבור נא אין נא אלא עתה יעבור לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי. ועז"א (תהלים עג) עד אב"א אל מקדשי אל אבינה לאחריתם דרז"ל רמז לרב אשי מקדשי סימן לרב אשי אבינה רמז לרבינא לאחריתם שהם סוף הוראה ולדעתי נרמזה ג"כ שם סוף משניות שסדר רבי בימי אנטונינוס שמצא אז חן בעיניו ולכן נקרא רבינו הקדוש שגזרו שמד על ברית מילה וניצול רבי ע"י אנטונינוס זה נרמז בסוד לרגלהמלאכה ולרגל הילדים על תרין גוים אלו. ז"ש עשו אצינה נא עמך מן העם שיבואו עתה ניצוצות מיני' בקדושה וע"ז השיב יעקב למה זה אמצא חן בעיני אדוני על גלגול ז"ה בזה הפעם אין אני מבקש ממך כי הוא אדמוני כאדרת שער. אבל בגלגול דורות הבאים מצא חן בעיני אנטונינוס ואז טובות שלו לא היה רעה בעיני צדיקים.