אמר מנחם בן שלמה לבית מאיר י"א זאת המסכתא ר"ל מסכת בבא מציעא אמנם היא מסדר נזיקין והורגלנו בלמודה אחר מסכת בבא קמא לסבה אשר הזכרנו בפתיחת החבור והיא כוללת עשרה פרקים וסדרן לפי שטתנו א' שנים אוחזין ב' אלו מציאות ג' המפקיד ד' הזהב ה' איזהו נשך ו' השוכר את האומנין ז' השוכר את הפועלים ח' השואל ט' המקבל י' הבית והעליה וכבר קדם לנו בפתיחת מסכת בבא קמא על שלשת המסכתות ר"ל בבא קמא ובבא מציעא ובבא בתרא ששלשתן מסכתא אחת חלוקה לשלשה שערים ונקרא הראשון בבא קמא כלומר השער הראשון כי השער יתורגם בלשון ארמי בבא ונקרא השני מציעא והשלישי בתרא וכן בארנו שם בענין שלשת המסכתות שהוא סובב לבאר עקרי הדינין במה שאין בו צד דיני נפשות כלל ובאו עניני השער הראשון לבאר הדינין והתביעות הבאות מזה לזה מצד הזק המגיע ממנו לחברו הן מצד ממונו הן מצד גופו ובאו עניני השער השני לבאר הדינין בתביעות הבאות דרך טענה מאדם לחברו שלא מצד היזק אלא מחמת טענות אחרות כענין המחלוקת במציאה ובפקדון והקנינים וההלואות ודרכי השאלה והשכירות והקבלנות ובאו עניני השער השלישי בדיני התביעות הבאות בקרקעות מצד הזק המגיע לשכנים מזה לזה בעניני דירתם או חזקת אחד במה שאינו שלו וכן בחלוקת הקרקעות המשותפים וחלוקת היורשים ועניני המורישים ודיני המכירות והנחלות ותקון שטרות:
ונשוב לדברי השער השני והוא ענין זאת המסכתא ר"ל מסכת בבא מציעא והוא שעניניה כמו שבארנו סובבים בדיני התביעות הבאות מאדם לחברו שלא על ידי הזק גופו או ממונו אלא על ידי טענות ותביעות מזה לזה ועל זה הצד יחלקו עניני המסכתא לשמנה חלקים הראשון לבאר בו עניני המציאות על איזה צד זוכה בה הוא לבדו או אחר עמו ועל איזה צד מחזיר ועל איזה צד אינו מחזיר והרבה ענינים אחרים שבמציאה השני בעניני הפקדון על איזה צד הוא חייב בשמירתו ועל איזה צד הוא חייב בתשלומיהן אם לא שמרן כראוי ואבדו או שנפחתו ודברים אחרים שבדין הפקדון השלישי בעניני ההקנאה שבמטלטלין ר"ל במי שמחליף איזה דבר בדבר אחר איזה נקראת מטבע אצל חברתה שתהא קנויה בכל מקום שהיא במשיכת חברתה וכן דיני אונאה שבמקח וממכר על איזה צד חוזרת ועל איזה צד נמחלת הרביעי בעניני הרבית שבהלואות על איזה צד נאסר החמישי בעניני שכירות בהמה או פועלים או אומנים ואירע מחלוקת בין השוכרים ובין הנשכרים וכן בדיני ארבעה שומרין שהם שומר חנם ושומר שכר ושואל ושוכר הששי בעניני שכירות בתים השביעי בעניני קבלנות ואריסות וחכירות והמצרנות ודין פרעון שכר שכיר ודין הבא למשכן על איזה צד אסור או מותר השמיני בעניני מי שהבית לאחד והעליה של אחר שאירע מחלוקת בין שניהם והוא ממין המסכתא השלישית עד שאמרו עליו שהיה ראוי לכללו במסכתא השלישית אלא שנתגלגל בזו מפני שנתגלגל בה מעניני שכר שכיר כמו שיתבאר שם החלק הראשון יתבאר בשני הפרקים הקודמים והחלק השני יתבאר בפרק המפקיד והחלק השלישי יתבאר בפרק הזהב והחלק הרביעי יתבאר בפרק איזהו נשך והחלק החמישי יתבאר בפרק השוכר את הפועלים ובפרק השוכר את האומנין ובקצת פרק השואל והחלק הששי יתבאר בפרק השואל והחלק השביעי יתבאר בפרק המקבל ובקצת פרק אחרון השמיני יתבאר בפרק אחרון זהו יסוד המסכתא דרך כלל אלא שבאו בה הרבה דינין גדולים ועצומים על ידי גלגול כמו שיתבאר:
והפרק הראשון ממנה יסוד הכונה בו להתחיל בביאור עניני החלק הראשון ורובו יסוב על ארבעה ענינים הראשון לבאר בו שנים שנחלקו במציאה איזה זכה בה מתחלה כיצד הוא דינם וכן בכל דבר ששניהם מוחזקין בו השני במה שאין מוחזק בו אלא אחד אלא שהשני מהרהר על חזקתו וטוען שבשבילו החזיק ושהוא זכה בה השלישי במציאה שאין בה ספק שאחד החזיק בה ואין הלה טוען בה אלא מצד שהזוכה הוא ברשותו אם שהמוצא בנו או בתו או עבדו או אשתו וכיוצא באלו הרביעי במוצא דברים שאין לו הניה בהם ויש בהחזרתם זכות לאחד וחובה לאחר כגון שטרות על איזה צד יחזיר ועל איזה צד לא יחזיר זהו שרש הפרק דרך כלל אלא שיבאו עוד בו הרבה דינין על ידי גלגול דינין אלו כענין סוגית התלמוד כמו שקדם ועל הדרך שיתבאר: