אמר מנחם בן שלמה לבית מאיר י"א זה הסדר ר"ל סדר נזיקין נקרא בלשון תלמוד סדר ישועות להיות כלל עניניו להסיר העול והחמס מבין בני אדם בדיני ממונות נגזר מלשון ויקם משה ויושיען וכן בא להרחיק בני האדם מהעבירות הגדולות בהתמנות עליהם דיינים מתחקים על שרשי מעשיהם ליסרם על רעתם לשלם להם כפעלם ונצטוינו על זה למנות דיינים בכל ערי ארץ ישראל שנאמר שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וכו' ואמנם קדמה בסדורנו זאת המסכתא ר"ל מסכת סנהדרין על שאר המסכיות שבסדר מצד שבתחלת התביעה אדם צריך לחפש ולחזר אחר דיינים שיראה תביעותיו בפניהם כמו שבארנו בפתיחת החבור והיא כוללת אחד עשר פרקים וסדרם לפי שטתנו א' דיני ממונות ב' כהן גדול ג' זה בורר ד' דרישה וחקירה ה' היו בודקין ו' נגמר הדין ז' ארבע מיתות ח' בן סורר ומורה ט' נשרפין י' נחנקין י"א פרק חלק וענין המסכתא הוא אמנם לבאר ענין הדיינים והנהגתם בכל הדינין הן דיני ממונות הן דיני נפשות וענין העדים שעל פי עדותם ידונו הדיינים את הדין ולבאר תכונת המיתות שנמסרו להם וכן כל הנדונין באיזו מיתה מהם הם נדונין ועל זה הצד יחלקו עניני המסכתא לששה חלקים הראשון לבאר ענין הדיינים כמה הם ומי הם הראויים לכך השני לבאר שיש קצת בני אדם שאינם תחת ממשלתם להיות הם יכולים לדונן השלישי לבאר על איזה צד הן דנין בדיני ממונות במקום שאין שם בית דין מיוחד מפי סנהדרין ואלו עדים כשירים לדון על פי עדותם ועל איזה צד בודקין את העדים בדיני ממונות וגומרין את הדין על פי עדותם הרביעי דברים שיש בדיני נפשות יתר על דיני ממונות הן בענין הדיינים הן בחקירת העדים וכיצד בודקין וחוקרין בדיני נפשות וגומרין את הדין על פי עדותם החמישי בתכונת המיתות שנמסרו לבית דין והנדונין באיזו מיתה מאותם המיתות הם נידונין ויתגלגל על ידי אלו הדברים ענין ששי בקצת אמונות מענין נחלת העולם הבא להודיע שלא נפקעו הנידונין ממנה אע"פ שחטאו ומתו בעונם בידי אדם אלא בקצת דברים כמו שיתבאר החלק הראשון יתבאר בפרק ראשון והחלק השני יתבאר בפרק שני החלק השלישי יתבאר בפרק שלישי החלק הרביעי יתבאר בפרק רביעי ובחמישי ובקצת הששי החלק החמישי יתבאר בקצת הששי ובפרק שביעי ובשמיני ובתשיעי ועשירי הששי יתבאר בפרק אחד עשר והוא פרק חלק זהו יסוד המסכתא דרך כלל אלא שבאו בה הרבה דברים שלא מעיקר הכוונה על ידי גלגול כמו שיתבאר:
והפרק הראשון יסוד הכוונה בו לבאר החלק הראשון ורובו יסוב על ארבעה ענינים הראשון לבאר הדברים שאפשר לדונם או לעשותם בשלשה דיינין ומקומם בתורה ממה שהוזכר בפרשת שומרים שלשה פעמים אלהים והשני לבאר שיש דברים שאי אפשר לדונם או לעשותם אלא בבית דין של עשרים ושלשה ומקומם בתורה מאמרו ושפטו העדה והצילו העדה עדה שופטת ועדה מצלת וכשאתה מזמין עשרה שהם עדה לצד אחד ועשרה לצד אחר אם אי אתה מוסיף לנטייה אלא אחד הרי אין הכרעת הנפשות באחד ואם יכריעו שנים הרי יש כאן צד אחד בתשעה ואין כאן עדה ואחר שכן על כל פנים אתה צריך להוסיף עוד שנים שיהיו כ"ג ויתקיימו שם נטייה והכרעת שנים ועדה שופטת ועדה מצלת והשלישי לבאר הדברים שאי אפשר לדונם או לעשותם אלא בשבעים ואחד שהוא בית דין הגדול שבלשכת הגזית ומקומם בתורה מאמרו אספה לי שבעים איש וכו' הרביעי לבאר מנין הבתי דינין הן גדולה הן קטנה ואיזו עיר ראויה למנות בה סנהדרין קטנה זהו שרש הפרק דרך כלל אלא שיבואו בו דברים שלא מן הכוונה על ידי גלגול כענין סוגית התלמוד על הדרך שקדם: