מה רב טובך ב' פירושים שמפרש ר"א בפסוק מיוסדים על ב' בחינות שיש לאימא בסוד התחלקה לבינה ותבונה כנודע ותבונה היא המשפעת מוחין לזעיר תמיד. עוה"ב שכבר בא ונמשך תמיד לזעיר עלמא דאתי תדיר וה"ס מ'. והבחי' הב' נקר' בינה וה"ס ס' ונקראת לעתיד לבוא כשיגדל זעיר יהיו לו מוחין עליונים מצד הבינה. והנה פירוש ראשון יסודתו על העידון שיש לנשמות הצדיקים עכשיו שהוא מהאור הנמשך להם מאו"א וזעיר. וכתב הרב בפי' תוספתא דפרשת ויחי שכל היסודות בין דדכורא בין דנוקבא נקרא צרור החיים ששם צרורים וקשורים המוחין הנק' חיים. וסתם ישראל הזוכים לג"ע הם ביסוד דמלכות. והצדיקים הגדולים הם ביסוד זעיר ונהנים מאורות הזכר וזוכים להשפיע במלכות וכמ"ש בריה דרב ספרא אור זרוע לצדיק ואביגיל פירשה דבריה בצרור החיים דזעיר וזהו את ה' אלהך סוד עטרת יסודות ששם נצררים אורות או"א וזעיר יחד וז"ש כמה טבא מצד זעיר עילאה מצד אימא. יקירא מצד אבא דזמין באוצרו הטוב יסוד זעיר אנפין:
פעלת המדריגה התחתונה שיצדק בה שם פעולה והיא במ' הנקרא עשייה וזו לשאר בני נשא אבל לאינון זכאין עילאין זוכים למדרגת רב טובך. טובך לא כתיב שהוא אור יסוד הגנוז במלכות אלא יסוד זעיר הנק' רב טוב סוד החסדים המגולים אשר שם כמ"ש הרב לקמן דף ל"ח שהוא סוד נהורא דאחזי קב"ה שהוא אור החסדים המגולים ועליו נדרש שם פסוק זה:
זכר רב הוא יסוד הזכר מבוע מים חיים עגונא דחיין הם המוחין הנקראים חיי המלך:
הפי' הב' הוא בסוד אור הבינה הנק' לעתיד לבא בהתחברה לאבא ולא אמר ד"א כמשפטו לפי ששני הפירושים הם מתן שכרן של צדיקים אלא שזה של יש"ס ותבונה וזה של או"א. וכ"ש שתכלית השלימות הוא כשיתחברו או"א ויוכללו בהם יש"ס ותבונה ויהיו פרצוף אחד לזה לא אמר ד"א ואם תדקדק בפי' זה תמצא שנכללו בו כל הבחינות שיש להבחין בסוד צרור החיים דהיינו ה' יסודות צרור ה' חיים ולזה רמז באומרו רזא דחכמתא: ה"ס יסוד אבא שכל יסוד נק' רז. וכל רזין איתכלילו ביה הם שאר היסודות שהוא כולל אותם בין מפנימיותו בין מחצוניותו: מה כמה דאתמר. הוא יסוד זעיר הנקרא מה:
רב ותקיף הוא יסוד אבא המבריח מן הקצה אל הקצה ונקרא כן בגין דאית אילנא אחרא זוטא שהוא יסוד זעיר שאינו מתפשט כי אם בו בעצמו וליסוד הנוקבא אבל יסוד אבא הוא רב שאינו מתגלה אלא בסוד אחוריו מלובשים במסך יסוד אימא ומילוי אהי"ה דההי"ן עולה ק"ל. וע"ב ק"ל גי' ר"ב. גם רב באורך והתפשטותו בכל קו אמצעי דזעיר:
ברום רקיעין שהוא מושרש ביסוד עתיק וידוע שכל בחי' יסוד נק' רקיע ושל עתיק הוא המרומם שבכל האצילות: אור דאיתברי ביומא קדמאה. הוא חסד עליון דעתיק הנמשך עד יסודו המתעלם ביסוד אבא בפנימיותו. דגניז כאן דאיירי בלעתיד לבא ועדיין הוא נעלם. לכן אמר דגניז ורמז לג' יסודות מ"ה דזעיר: רב דאבא. טובך דעתיק הרי ג' יסודות דכורין. אח"כ רמז לב' בחינות הנוקבין אימא וברתא:
פעלת דא ג"ע עילאה היא אימא כי כולם בחכמה עשית בבינה חכמה אומר ובינה עושה. ועוד שאור יסוד אבא הוא צפון וכמוס וז"ש צפנת ובהיותו ביסוד אימא אז יסוד אימא פועל. ג"ע דלתתא יסוד רחל ורמז לו נגד בני אדם. ויראיך דקרא היא יראת הרוממות שהיא באבא קיימי ברוחא כי עד שלא יכלה הבשר הרוח הוא בג"ע התחתון והנפש על הגוף ובכלות הבשר נשאר על הגוף הבל דגרמי והנפש עולה לג"ע עם הרוח ואח"כ עולים למתיבתא דרקיעא ה"ס יצירה דמט"ט ופרח באוירא ה"ס עלותם דרך העמוד שבאמצע ג"ע וכל צדיק כפי זכותו. אפרסמונא הוא נועם הבינה הנק' אפרסמון כמ"ש בפרשת תרומה נהירו דבוצינא עילאה שאור אביו מתנונץ בו. ושם בוצינא כינוי לניצוץ מרע"ה. גם רשב"י נקרא בוצינא קדישא והנה רב המנונא סבא שרשו באימא כי סבא ס"ג ויסוד אימא הוא בוצינא עילאה שמשם שרש רב המנונא ורבי נהוראי סבא דפרשת תצוה הוא ג"פ אהי"ה גי' סבא ורב ייבא סבא הוא שני מילואי ס"ג וב"ן שהם ל"ז כ"ו גי' סבא נמצא העליון הוא רב המנונא לכן קראו עילאה. אינון בוצינין הנה לא כל הצדיקים זוכים לבוא לעוה"ז אלא אותם שהם מבחינת יסודות הנקרא בוצינין שיש בהם סגולה להשפיע באחרים ממה שמקבלים מלמעלה ולומדים בישיבה:
טנרין תקיפין הצדיקים הבאים מהחסדים שביסוד הנקרא צור ופטשין הם הבאין מן הגבורות שביסוד מארי דגוונין הוא מט"ט וכן מצאתי כתוב והוא כולל ו"ק שה"ס הגוונים:
אצטוונא כסא גבוה מושב השלטונים וה"ס הדעת להמשיך השפע לבני ישיבתו: אתכנשו התקבצו יחד חו"ג לקבל האור מתוך הדעת ב' עטרין סודות ב' פסוקים את שבתותי ובניהו. והנה פסוק את שבתותי הוא בסוד אור אבא כי קודש היא ופסוק ובניהו על ההוא רוחא שבתוך אימא וברתא ולהיות ר"א ור' אבא סודם בחו"ב לכן אמר לאעטרא לכו לכו דייקא שהם הן סוד ב' עטרין:
חבקוק הרב ז"ל פי' מאמר זה בדרוש מ"ן וכתב ע"ב שמות דויסע וכו' בהם רי"ו אותיות גי' חבקו"ק ותחלה גליף עלוי רי"ו אותיות שהם גי' חבקוק ואח"כ גליף עלוי ע"ב תיבין עצמם והנה רפ"ח ניצונין הם ע"ב רי"ו ע"ב חסד והוא באבא רי"ו גי' גבור"ה והם מאימא ולמטה ורי"ו הם ע"ב דס"ג וע"ב דמ"ה וע"ב דב"ן גי' רי"ו ונמצא דגליף עלוי ד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן כל אחד בבחי' ע"ב ואלו הם כללות כל הניצוצין עכ"ל. וכתב הרח"ו בליקוטים שלו שבדעת עליון דדיקנא יש ג' הויות דיוד"ן שעולים רי"ו והם סוד רי"ו אתוון שבשם בן ע"ב והוא ניתן למ' בסוד ביאה ראשונה לסוד ההוא רוחא דשבק בה כדי להעלות מ"ן ואח"כ נותן בה הוי"ה דיודי"ן שה"ס ע"ב תיבות דשס בן ע"ב שמות וה"ס מיין דוכרין נמצא שג' ע"ב ראשונים הם מן ס"ג מ"ה ב"ן שהוא גי' גבורה שהם מבינה ולמטה. וה"ס רי"ו אותיות דשם בן ע"ב. אבל ע"ב שמות שה"ס הוי"ה דיודין סודו חסד עכ"ל. ובזה יובן מאמרנו שתחלה כשנתן הבן לשונמית שהיה בר"ה אז יומא גרים שהוא גבורה וניתן לה מסוד הגבורה שהם ג' ע"ב דס"ג מ"ה ב"ן וזהו חיבוק דידה יד שמאל ולכן שלטה בו המיתה כי חסר ממנו אור אבא שהוא המחיה. והגם שמצד אביו היה בו כח זכר. סטרא דידה גבר ולכן אלפא ביתא דאגליף ביה אבוי כד מת פרחו מטה. ולכן אלישע שם כוונתו להמשיך עליו סוד מ"ד היינו ע"ב שמות וז"ש בספרא דשלמה שמא גליפא דע"ב שמהן אגליף עלוהי בתיבין דייקא ע"ב תיבות וה"ס חיבוק אלישע יד ימין חסד ואז הם ב' חיבוקין. והנה אלישע חזר לעורר בו ג' ע"ב דגבורות ולייחד עמם ע"ב שמות דחסד באופן שהמשיך בו את הכל וז"ש חבק ליה אגליף ביה כל אינון אתוון וכו' בקרב שנים יהון חייהו כמו חייו נודע שכל המשכת המוחין היא מתחלת מדעת הגנוז בין גולגולתא ומוחא סתימא וה"ס קרומא דאוירא הניתקן מת"ת דעתיק. כי הנה גולגולתא ומוחא סתימאה נתקנו מחו"ג דעתיק וידוע שז' דעתיק נק' שנים קדמוניות כי דז"א נק' ימי עולם ושנים סתם ולכן נזכרו ב' פעמים שנים בפסוק. והנה דעת עתיק נקרא בקרב שנים לפי שהוא מתפשט בתוך הו"ק שה"ס שנים קדמוניות ובקרבם ועוד שהוא נתון באמצע קצוות דא"א דהיינו באמצע ז' תיקוני רישא דיליה: ואמר ששם יהון חייהו:
וכל מאן דאתקשר ר"ל אפי' מי שתחלתו מסטרא דנוקבא אם יזכה לעלות למקום קשר של שנים קדמוניות שהוא דעת ויסוד דעתיק שהם קשורים ומיוחדים חיים איתקשרו ביה כלומר הוא עצמו נעשה קשר החיים ויכול להשפיע חיים באחרים שהרי הוא עצמו בסוד היסוד וכן התפלל חבקוק שחייו יהיו בקרב שנים הנז' ואז משם ישפיע לדעת התחתונה רחל שאין בה חיים כלל וז"ש בקרב שנים תודיע לההוא דרגא וכו' והכוונה להמשיך מדעת עתיק עד דעת רחל וזהו בקרב שנים הב' שנים דזעיר שכתר רחל שם בת"ת של זעיר ולשם הודיע הוריד לדעת שלה. ע"כ דברי ר"ש וסיום הפ' ברוגז אחר שהורד בדעת מלכות רי"ו שה"ס גבורה גי' רוגז ג"כ רחם תזכור הן בה אח"כ אור הזכר שהוא ע"ב ואז יהיו בה ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן עם י"ו אותיותיהם גי' רחם. ונצטער רשב"י על שלא ראהו בהקיץ ונפל על אנפוי לעשות איזה ייחוד וראהו מעקר טורין עוקר הקליפות. מנהיר שרגין הם המ"ן עצמם בהיכלא דמלכא משיחא הוא יסוד המלכות שהוא היכל למשיח. ע"כ תמצית דברי הרמ"ז עם שאינו לשונו ממש כי לקצר אני צריך.