מאן דבעי למיפק וכו' לפי הנראה מדף ק"ז דלעיל שהרב ז"ל סימן אות ו' בכאן לומר שאין סגולת זה הסוד אלא למי שמשכים קודם אור הבוקר וזכה ליהנות מזווג הלילה. וז"ל שם בשעתא דנהיר צפרא משכין עליה חד חוטא דחסד מסתכל ברקיעא שריא עליה נהירו דחכמתא. ומ"ש יקום בנגהא ר"ל יקום מתלמודו ויסתכל לצד מזרח שה"ס זעיר בהאירו מאור המוחין:
בחיזו דאתוון יובן במ"ש בשער התפלין שבלילה מסתלקים המוחין מראש זעיר ושל רחל מתעלמים בתוך זעיר בסוד שימני כחותם על לבך. ובתחלת אור הבוקר שעולה כתר רחל מן הבריאה מתעורר הרשימו של מיחיה ומושכו מתוך זעיר להיות לה לתפלין על ראשה. ואז גם הוא מושך מלמעלה רשימו של מוחין וזהו ענין חיזו דאתוון: פירוש הרשימו שלהן:
דא סליק ודא נחית פי' כי רושם של רחל נקרא סליק מפני שהיא עולה שכל אורותיה הם סוד אור חוזר. ודא נחית אורות זעיר היורדים מלמעלה לתוך ראשו שכולם אור ישר.
ניציצו דאתוון וכו' כי התפלין הוא אור המוחין שהם אותיות השרשיות והשמות שבהם והם חיי המלך שבהם תלוי מציאות המלכות והיינו שמים וארן:
איהו ידע וכו' נודע ששרש עיקר התפלין הוא שם אהי"ה בין בסוד ד' בתים שלהם בין בסוד כ"א אזכרות שבהן ובשתיהן של יד וש"ר הם מ"ב. גם נודע כי שם מ"ב הוא בראש כמ"ש בכוונת ודברת בם וז"ש אינון רזא דשמא קדישא דמ"ב. וקי"ל דבכל בוקר מתעורר ומאיר שם אבגי"תץ בסוד עולת תמיד והוא מילוי יסוד יו"ד סמ"ך ו"ו דל"ת שכן היסוד סודו בוקר ונל"עד שז"ס חוט של חסד ר"ל אור החסד הכלול ביסוד שה"ס חוט ו' זעירא וגם הוא קצה חוט השדרה המסתעף בכל הגוף שבו מתחלק שם מ"ב בחג"ת נהי"ם ולכן כשיזכרהו בכוונה יאיר אור הדעת בכל קו האמצעי. ונל"עד שה"ס הארה מיסוד אבא המאיר באמצעו והוא אור השמש כמ"ש בסוד ברכת כהנים ולכן בהתחיל הבוקר מתנוצצים זהרי אור אבא להאיר בכל קו אמצעי דזעיר וה"ס היו"דין מאבא והוו"ין מזעיר וי"ל על דרוש זה פ' וארח צדיקים כאור נוגה שהוא אור הבקר מיסוד הולך ואור עד נכון היום שה"ס גדלות זעיר: