תלתא אינון דהוו נביאי ושמשו בכהונה ק' דשמואל לוי היה מבני בניו של קרח. ותירץ הרמ"ק דשימוש זה בעבודת המותרת בזר וע"כ נאמר והנער שמואל משרת וכו'. וכתב עוד ואיפשר ששמש בבמה למ"ד זר מותר בבמה עכ"ל והדבר תמוה הגם שאחר שמת עלי וחרבה שילה חזרו הבמות להיות מותרות מ"מ דוחק לאוקומי כסברת יחיד המתיר זר בבמה. ועוד שהזוהר אמר כאן בפירוש ושמואל ביומוי דעלי שמש. ונל"עד לתרץ דהוראת שעה היתה לו מפי הדיבור לגודל חשיבותו לפי שהו' היה רוחו של קין ונתקן בו ולגבי דידיה היה במדרגת העתיד לבוא במ"ש בסוד הכהנים הלוים. א"נ מצד מדריגת נבואתו שיניקתו למעלה כמ"ש הרב בשער הנבואה שעיקר נבואתו היתה מפ"ק דנצח דזעיר מהפנים שלו והיה גם ההוד נכלל בו. וכיון שעיקרו מנצח שהוא הימין הותרה לו הכהונה ועיין מ"ש בריש פרשת קרח. אח"כ מצאתי כתוב משם הר"חו ז"ל בליקוטי נביאים בשמואל על פסוק ודבר ה' היה יקר וכו' וז"ל משה היה מבחינת אור של חכמה וג"כ אהרן וז"ש משה ואהרן בכהניו:
אבל שמואל בקוראי שמו ממקום שמתקנת שמו מ' והוא נ"ה בינה ושניהם בחי' חסדים אע"פי שזה ימין וזה שמאל. אבל הכל הוא אור החכמה שהוא בתוכה וע"ז שמשו כולם בכהונה עכ"ל:
מ"ש שהכל הוא אור החכמה הוא כמ"ש סוד התכללות אבא באימא שגבורות אבא הם חסדים דאימא שסודם מים ולכן שמואל נענה במים מיד שכן סגולת החסד: אבל לא סליק בדרגא עילאה כמשה מפני שעיקרו של משה מנ"ה דאבא שה"ס הזכר העליון ועוד שעיקר אחיזת משה היא בנצח דאבא שהוא בנצח דאריך. ושמואל בסוד הוד דאריך ששם אחיזת בינה. וידוע שנ"ה הם בסוד מעלה ומטה. ולפי הנזכר בכאן נל"עד שמה שנז' לעיל משער הנבואה דנבואת שמואל בפרק ראשון דנצח. הוא בסוד נצח דאימא שבתוך זעיר מפנימייתו. אבל משה סודו קפ"ד קס"א אחוז בא"וא אהרן סודו ע"ב קפ"ד שהם ב' מיני אחור דיסוד אבא כמ"ש באוצ"ח. אבל לא סליק בשמושא עילאה כאהרן כלומר אע"פי שאהרן כולו מבחי' אחורים ושמואל משל הפנים מ"מ הוא חשוב בשימוש הכהונה יותר משמואל שידוע שגדולים אחורי עליון יותר מפני תחתון ולבן כהונת אהרן היתה לו ולזרעו ולא של שמואל כי הנה משפחתו לוים גי' אלה"ים שהם גבורות הבינה. אבל שמואל לבדו היה מסוד חסדים שלה עוד נאמר שמשה נאחז שרשו בשני מזלות נוצר חסד ונקה שהם תיקוני כתר שבכתר ושמואל מתי ?ון אל עד נוצר כי נו"צר א"ל גי' שמו"אל מתיקוני חכמה שבכתר:
ד' רוחין אינון בנשיקה וכו' לפי מ"ש בס"הכ בסדר זיכוך הנפש שה"ס חבור הוי"ה אהי"ה ד' אותיות של זה בד' אותיות של זה יא"ה הוי"הה הם ד' רוחין כל חד כליל בחבריה. פי' שידוע שכמו שד' אותיות הוי"ה הם סוד חבת"ם דאבא כן ד' של שם אהי"ה הם חב"תם דאימא וא"כ בהתכללם זה בזה הם חכמה בחכמה בינה בבינה וכו' וז"ש כליל בחבריה ואמנם ב' מיני חבורים הם א' יא"ה הוי"הה הוי"ה קודמת. שני איההיו"הה אהי"ה קודם ועל שניהם אמר וכד האי רוחא כליל באחרא. פי' דהוי"ה כלול באה"יה. והאי אחרא כליל בהאי הוא אהי"ה כלול בהו"יה אז הם יאהה"ויהה או איהה"יוהה ותמצא שתמיד חוזר להיות אהי"ה הוי"ה וז"ש אתעבידו תרין. פי' אם תתחיל ותשלב הוי"ה באה"יה הרי יא"הה אותי"ות אה"יה וכן ויה"ה הרי אותיות הוי"ה. וכן בשילוב האחר והיינו תרין כתרין כחדא כי תחלה הוי"ה אהי"ה ובשילובם חוזרים ונכפלים ונראים הוי"ה אהי"ה: