Mikdash Melekh, RaMaZ Commentary on Zohar 3:4a

איהי מלכות אד"ני בזוהר הרקיע מפרש מלת לגני כי גני הוא מלכות אדנ"י שה"סשני מלכיות ואמר שהיא מ' שנקראת אד"ני:
פי' שהיא הנקודה שירדה לבריאה כשא"ל הקב"ה לכי ומעטי את עלמך. והיא נק' אד"ני שדנה את העולם והיא ג"ן פרשיות. והמלכות נקרא אחותי שהיא שוה אליו ונק' ג"כ כלה עכ"ל ובס"הכ בסוד העמידה כתוב וז"ל ג' ברכו' ראשונות הם חג"ת שלו אלו הראשונים שאח"כ היו סוד חב"ד וג' ברכות אחרונות הם נה"י הראשונים שאח"כ היו חג"ת. ואמנם י"ב אמצעיות הם סוד תוספת כי מעיקרא לא היה הת"ת רק ו"ק והם ג' ראשונות וג' אחרונות. ואלו מעצמן אינן צריכין לתפילתנו אמנם סוד התוספת הנעשה אח"כ והם ג' לזעיר שהם נ"הי המחודשים וט' לנוקבא שלא היתה אלא בסוד פסיעה בסוד אות ו' שבה' הרי הם י"ב. אך יש עוד בחי' אחרת והיא כתר לזעיר כי זה ג"כ בסוד תוספת כי לרוב גדולתו לא היה צריך לתפילתנו. אך אחר שרבו המינין אז נסתלק בעונותינו. דמשם ולהלאה הוצרך לתקן ברכת המינין וביאור זה נתבאר בפ' ויקרא דף ג' ע"ב בפסוק באתי לגני ע"ש דבר נפלא. ואמנם ברכת אתה חונן והשיבינו וסלח לנו הם נה"י שלו האחרונים שנתוספו ונתהוו ג' מוחין לה נמצא כי אלו הג' חב"ד שלה. והנה דע כי אע"פי שאמרנו שע"י החסד שהוא ברכת אבות הראשונה אנו מעלים אותה אין הכונה רק התפשטות אותו האור של חסד הראשון שחזר אח"כ להיות חכמה דזעיר. והוא מעלה אותה מעט מעט וזהו והוכן בחסד כסא כי ע"י החסד שתיקן המלכות אותה פסיעה שנחלקה לי"ס ונתמעטה ונתלבשה בכסא שהוא הבריאה עכ"ל ואע"פי שזה מספיק להבין דברי ר"מ. אפרשם בפרטות ואקדים עוד כמה דברים אחד מ"ש בכוונת תהלות לאל עליון דנפיק מלכא לקבלא. וה"ס אור יסוד אבא המתנוצץ מעל ראש זעיר עד יסודו ומשם מאיר לנוקבא שהיא בבריאה וידוע שהבריאה ה"ס גן ששם ג"ע העליון וג"כ הבחי' היורדת שם בלילה סודה גן כמ"ש בס"הכ בסוד מעין גנים דפ' בלק דף ר"א ותמצא שר"ת באתי לגני אחותי כלה גן לרמוז שהוא גן בתוך גן. ואמנם האומר כן ה"ס אור יסוד אבא שבתוך זעיר וה"ס משה ולכן תמצא שמונה ו' צדיקים אברהם וכו' ולא הזכיר משה כי ה"ס עצם הזעיר הבא לבריאה הנקראת גן. גם גני עולה ס"ג. ולע"ד שקראה אחותי במצב זה מפני שעתה מאירה בזעיר סוד עטרת אבא שהיא עכשו על ראשו ומשם מאירה דרך קו אמצעי עד יסוד זעיר כי עדין לא נכנס תוך הזעיר כנודע אצלנו. וידוע שכל עיקרה הוא במקום הארת מ' דאבא בסוד אבא יסד ברתא. ובבחי' זו קראה אחותי כי היא בת אביו. ויתר ע"כ נודע שיש לרחל ג' שרשים בזעיר בדת"י שלו ונמצא שהאחרון ה"ס עטרת יסודו והיינו סוד סמיכות גאולה לתפלה. והנה מבואר אצלנו שכל ברכת מגן היא לבנות המ' ועדיין היא בבריאה הנק' אד"ני כנז"ל וגם בהבנותה נק' אד"ני כי קודם בנינה היא בסוד ה אחרונה כנז' בכוונת הלולב ולעומת כן היא נק' כלה שנבנית פרצוף ועל כן איהי מלכות אד"ני דהיינו כנגד ב' תוארים אחותי כלה ודוק שלא אמר כלתי להיות שאינה עדין ראויה לזווג כי אח"כ עולה לאצילות ושם מקבלת כמה בחינות ואורות עד שתהא הגונה להזדווג ואז היא כלה דהיינו שם ב"ן וג' מדות אחיזתה גימטריא כל"ה והן הן ג"כ סוד י"ב ברכות אמצעייות כנז"ל כי שם ב"ן בן ט' אותיות: