סלקין על כל קרבנין משום שסגולת כל הקרבנות להקריב העולמות להעלותם ממטה למעלה. אבל התורה מיחדת אותם מלמעלה למטה בשפע שמשפיע בהם. וכנגדם יש בה ד' סגולות של פרד"ס: אע"ג דאתגזר עליה ורמז שהיה לבני עלי גזר דין שהיה בו שבועה וכדרז"ל עונשא אתקרע לקמן יתבאר טעם הדבר ולא מבעיא שנקרע גזר דינו אלא שהשי"ת מוסיף לאהוב אותו ומתפייס בזה עמו. שבזה עוזרו שיהיה לו כח לעסוק בתורה לשמה:
ות"ח לא אתדכי וכו' ידוע שהטהרה היא להעלות ניצוצי נשמתו מתוך הקליפות. אבל מועטים הם המעלים כל ניצוציהם לגמרי וכמ"ש בדרוש השובבים שלזה צריך טורח ושהות. אבל סגולת התורה היא לטהרו טהרה עולמית שלא ישאר שורש הניצוצות בקליפה. וז"ש איתדכי בר נש לעלמין. בגין דאיהי קיימא וכו'. שהיא ממש כמקוה מים דכתיב בו אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ואר"זל שהמים המחוברים לקרקע אינם מקבלים טומאה. והנטבל בהם מטוהר וכמ"ש רש"י בפ' שמיני. ואסוותא באורייתא אשתכח. ירצה שהתורה מתקנת הפנימיות שהיא טהרת הנפש מחולאת החיצונים וכן מתקנת החיצוניות שהוא תחלואי הגוף. ומייתי לה מפ' רפאות תהי לשריך ושקוי לעצמותיך שפי' בו שב' מקומות אלו צריכין רפואה א' חמה וא' קרה ואע"פי שהם הפכיים רפאות וכו' באופן שיש רפואות לכל מחלה. וז"ש אסוותא באורייתא אשתכח ר"ל תמיד נמצאת בה הרפואה ואח"כ חוזר להזכיר הטהרה לומר שגם היא תדירא וראייתו מפסוק טהורה עומדת לעד. ומקשה מאי עומדת לעד. ומשני שגם בה יש בחי' תדירות והיא דלא איתעדי לעלמין. כדקי"ל אין עבירה מכבה תורה. מסטרא דגבורה קאתיא שכן יראת גי' תו"רה וגם גבורה גי' יר"אה:
ראשית חכמה והחכמה היא ראש לקו ימין שהוא חסד. ואיך תאמר דאתיא מגבורה:
וכתיב יראת ה' טהורה וכמו שיראת ה' דראשית היא בחכמה כך יראת ה' דטהורה היא בחכמה ולא בגבורה. ומשני קדושה אתקרי וכלו' דע שאין דעתו בגבורה סתם דאצילות. פי' דזעיר. אלא בגבורה ראשונה שמאירה באצילות שהיא גבורה דעתיק. שהיא מתקנת חכמה סתימאה דאריך ובה שורש התורה והיא מוחא סתימאה דאריך וכל מוחא נק' קדושה. וה"ס יראת הרוממות. ולפי שניתקנה מגבורה דעתיק לכן סגולתה לקרוע כל גזר דין וכנז"ל. ועליה נאמר למעלה דעונשא אתקרע. וזה בסגולת שם קר"ע שט"ן שהוא בגבורה דעתיק המתקנת חכמה סתימאה דאריך שהיא המוח הראשון שבאצילות וסתם מוח הוא בחכמה ועליה נאמר ראשית חכמה יראת ה'. שלפי שעיקרה בגבורה דעתיק ששם סוד יראת הרוממות לכן נק' יראת ה'. יר"אה גי' גבו"רה דהיינו גבורה דעתיק שהיא מעולם א"ס והמתקנת החכמה הראשונה של האצילות ולכן נקרא קדושה ומכאן יסוד מ"ש הרא"בד ז"ל שענין קדושה היא פרישות והשפעה. דהיינו פרישות מבחי' גבורה דעתיק. והשפעה מבחי' חכמה סתימאה ועליה נאמר כי קדוש אני ה' שהיא ההוי"ה ראשונה שבאצילות והיינו שמא קדישא עילאה: וע"ד מאן דאשתדל וכו'. כי מבחינת גבורה דעתיק אתרבי ומבחי' מוחא סתימאה אתקדש: