א. כה אמר ה' השמים כסאי וגו' איזה בית וגו'. אפשר דרמז השני בתים שבנה שלמה וזרובבאל וע"י שהיו מעשה אדם נחרבו כמשז"ל וז"ש איזה בית אשר תבנו רמז לבנין שלמה הע"ה איזה מקום וכו' לבית שני. ואת כל אלה ידי עשתה רמז לבית ג' שהוא מעשה ידי יוצ"ר כב יכול. ובית ג' הוא כדי שיבואו דור המדבר דכתיב אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי למנוחה זו אינם באים אבל באים למנוחה אחרת וכ"ת הא יש סברא דאמר קונם לבית זה ונפל אסור לו"א ויהיו כל אלה נאם ה' ואני היה בדעתי שיבואו לבית ג' וכמ"ש בס' הקטן ראש דוד פ' ואתחנן ואל זה אביט אל עני ד"ל עם עני דור המדבר וחרד על דברי שקבלו התורה וחרדו שלא יוכלו לשמוע כל הדברות מפי כמ"ש אם יוספים אנחנו לשמוע וכו' וראוים הם להביאם לעת"ל כי הם דור דעה.
ב. שוחט השור וגו'. יש מי שפירש במשז"ל עם הארץ אסור לאכול בשר שצריך כח גדול להעלות ניצוצי הקדושה מחי למדבר. ואם יש נפש חוטא שם במקום תקון יעשה לו קלקול וז"ש שוחט השור והוא ע"ה ופושע הו"ל כאלו מכה איש המתגלגל בתוכו ועושה לו נזק במקום תקון.
ג. גם המה בחרו בדרכיהם וגו'. אפשר במה שפירש הרב משכנות יעקב פ' הכרת פניהם ענתה בם לא כיחדו. דלפעמים דמות צורות בני אדם בשרטוטיהם מורים שיש להם מדות רעות ותכונות מגונות. אבל יתכן דעל פי שכלם שולטים על טבעיהם ומהפכים הדברים למוטב וז"ש הכרת פניהם ענתה בם המורה על תכונות רעות ולא תימא ששלטו ביצרם להטיב אלא כיחדו להכרת פניהם ומעשיהם והכרת פניה' שוו בשיעוריהן עכ"ד וז"ש גם המה בחרו בדרכיה' הנטבעי' בם בצורתם ובשקוציהם נפשם חפצה ברצון טוב לא כיחדו לצורתם.
ד. המתקדשים והמטהרים אל הגנות וגו' אוכלי בשר החזיר וגו'. שמעתי משם רבני קושט' יע"א במ"ש במדרש שוחר טוב מז' י"ח אליהו זכור לטוב שאל את רבי נהוראי מפני מה ברא הקב"ה שקצים ורמשים אמר לו לצורך נבראו שבשעה שהבריות חוטאים הוא מביט בהן ואומר מה אלו שאין בהם צורך אני מקיימם אלו שיש בהן צורך עאכ"ו ונמצא דהשקצי' והרמשים שאין הבריות אוכלים אותם יועילו לרחם על הבריות ולקיימם. ואם ח"ו אוכלים אותם א"כ סוברין שנבראו לצורך ואזדא ליה הק"ו וכשהבריות חוטאים אין להם קיום. וז"ש אוכלי בשר החזיר השקץ והעכבר וא"כ לדידהו הם לצורך ואין לדרוש ק"ו הנאמר. לכן יחדיו בין הם בין השקצים יחדיו יסופו דאין ק"ו מעתה ובקונטריס פני דוד פ' שמיני הארכתי בעניותי בזה בס"ד לך נא ראה.