א. הנה יום בא לה'. ר"ת הבלי רמז שכבר נתכפר הריגת הבל שהרגו קין הרמוז בס"ת יום בא וחלק שללך ס"ת גימט' קין עם הכולל ודוק בלשון לקוטי תורה כ"י בפסוק עוד היום בנוב לעמוד שיש שינוי מלשון שאר הפסוקים שכתבנו שם. ואפשר הנה רמז מ"ש בזהר פ' פנחס דף רנ"ב ע"א על פ' גער חית קנה דעתיד לתברא קו"ף וישאר הנה וז"ש הנה כי מקנה נעשה הנה. יום בגי' אל הויה עם הכו' בא לה' ר"ת ל"ב.
ב. וחולק שללך בקרבך. פירש מהר"י דאיתא בגמ' כשבא סנחריב לירושלם למלחמה וכו' ושאלו ישראל לחזקיהו אם יחלקו את כל השלל או שיבוזו איש לו ואמר המלך כל אחד יבוז לעצמו ונרא' ליתן טעם על משפט המלך שלא כדרך ישראל והנהגותיהם כי הם היו מחלקים בכל המלחמות לפי דסנחריב הגלה לעשרת שבטים ושלל עשרת שבטים הביאו כאן בתוך הבאים על ירושלם אולם כבר היה שלל עשרת שבטים ביד מלך אשור אבל מדת חסידות שלא ליקח מהם דהיסוד היה מן היהודים ויש בהם מעשרות והקדשו' לכן ציוה המלך שיבוז כל איש לעצמו וכל דפריש מרוב' פריש וזו התר גמור ואולם לעתיד יהיה השלל של גוים ואז יכולים לחלקו וז"ש וחולק שללך בקרבך עכ"ל. ואגב שטפי' כתב כמה זימני חזקיהו והמלך ובסנהדרין דף צ"ד מפורש דהם שאלו לנביא לבוז או לחלוק וא"ל נביא לבוז. ושם מפורש דחשו ישראל דממון עשרת שבטים מעורב בו. וא"כ הוא גזל. ואמר להם נביא דממון של ישראל כיון שנפל ביד א"ה טהר ע"ש. ועיין מה שכת' הרב באר שבע בתוספותיו שם דמייתי ראיה מהכא לדברי המרדכי פ' הכונס ויש להעיר עליו וכתבתי בעניותי קצת בזה בס' הקטן פתח עינים ע"ש ואכמ"ל.
ג. והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה וגו'. פי' רבינו האר"י זצ"ל יהי"ה דייקא והדברים עתיקים ועל פי דבריו אפשר שזש"ה והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהי"ה שבעתים ודוק.
ד. וזאת תהיה המגפה וגו'. יש מי שפירש וזאת רמז לתורה שלא קבלו כמ"ש פ"ק דע"ז מי בכם יגיד זאת ע"ש באורך. וזה רמז וזאת בעבור התורה הנקראת זאת שלא קבלו תהיה המגפה. אבל לישראל כתיב ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם מלבד מה שפירשו בזהר ובתיקונים דקאי על השכינה דרך פשט אפשר לומר דקאי על התורה שמגינה אף בהיותם בארץ אויביהם אע"ג דהלימוד בח"ל יש ח"ו חלק מה לשר עכ"ז אהניא לא מאסתים וכו' וכן פירשתי בעניותי גם כי יתנו בגוים וכו'. והכל תורת אמת דתורה שבע"פ נגד השכינה והכל אחד ודוק כי קצרתי.