א. ותאמר ציון עזבני ה' ואדני שכחני. אפשר לומר דגדלה תמיהת ציון כי ה' שהוא מדת רחמים עזבני וגם ואדני שאפשר רחום בדין דכשם שאמרו רז"ל וה' הוא ובית דינו דויו נוספת מרבה בית דינו גם הכא דכתיב ואדני אפשר דהוי"ו מרבה מדת רחמים שהוא רחום בדין והכא מעניניה דקרא והכא מעניניה דקרא כדאמרינן בעלמא ובצוארי שלל דף קל"ב ריש ע"ג יש קיצור. באופן כי גדל הצער שאפי' ברחמים איכא עזובה ושכחה. ולפי שאמרה ציון על שם אדני שכחני שרומז לשכינה. לזה השיבה השכינה התשכח אשה וכו' ודוק.
ב. הן על כפים חקתיך. פירשו המפרשים לדרכם דר"ל השמים שהם על העננים. ואפשר במ"ש התוס' פ"ק דע"ז שהקשו דממה שיש שמים וארץ קיימים מוכח דישראל קיימו התורה דאי לאו היו חוזרים לתוהו ובוהו ותירצו דהם קיימים על קבלת התורה והכי דייק מ"ש אם ישראל מקבלי' את התורה מוטב וכו' ע"ש. והשתא כלפי מ"ש כנסת ישראל שמא לא תשכח מעשה העגל והשיב גם אלה תשכחנה שמא תשכח מעשה סיני והשיב ואנכי לא אשכחך כמ"ש בברכות רף ל"ב א"ש מ"ש הן על כפים חקותיך כלומר אנכי קבלת התורה לא אשכח דהרי השמים קיימים על קבלת התורה כמ"ש התוס' וז"ש הן על כפים דהם השמים דקיימים בקבלת אנכי חקותיך דנתקיים העולם בעבור קבלת התורה. א"נ שמעתי מי שפיר' במ"ש רז"ל דהפסיק חומה בעונותינו בינינו לשמים וע"י צדקת הצדיקים שוברים בחומה זו ועושי' חלונות. והבינוניים במ"ט עושים חרכים בחומה זו ובזה פירשו המפרשים פ' משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים. וז"ש הן על כפים חקותיך אמנם חומותיך שעשיתם בעונות נגדי תמיד. אך מהרו בניך במעשים טובים מהרסיך ומחריבך בחומה זו ממך יצאו לעתיד שצריך להשתדל להרוס ולהחריב חומה זו ובא לציון גואל עכ"ד. ויש מי שפירש הן על כפים על מצות הצדקה הנעשית בכפים חקותיך דבגלו' הצדקה היא כמו קרבנות ומקרבת הגאולה ועל זה חקותיך כי גדלה מעשה הצדקה מאד מאד ומה גם בגלות החיל הזה היא העולה למעלה עכ"ד ויתישב הטב לפי מ"ש גורי האר"חי זצ"ל דעבירה אינה מכבה צדקה ועל זה אמר הן על כפים על אשר אתה עושה צדקה בכפים חקותיך בסוד וצדקתו עומדת לעד.
ג. מהרו בניך וגו'. אפשר במ"ש דהשב מאהבה זדונות נעשות לו כזכיות והאהבה ניכרת מהזריזו' וכמ"ש הרבה של"ה אשר יעשה אותם האדם וחי בהם חי לשון זריז. וז"ש מהרו בניך שימהרו לשוב ולקיים מצות. ובזריזות הזה מבריחים הסט"א שבקרבם וגם הקטיגורים הנבראים מעונות אשר הם תדיר סביב לאדם להרע לו ובפרט ילדי שקר מקרי וכיוצא. ובשוב בתשובה מאהבה בזריזות מהרסיך ומחריביך בין הקטיגורים מעבירות בין ילדי פשע מקרי ואביזריה ממך יצאו. שאי סביב עיניך וראי כלם כל ניצוצות הקדושה וכל המלאכים הנעשים מהמצות נקבצו ני' הקרושה מהקליפות יצאו קבוצים. והסניגורים בין ממ"ע מהעבירות שנהפכו לזכיות כלם נקבצו באו לך. חי אוי נאם ה' כי הוא מקבץ נדחי ישראל כי כלם בין המ"ע שאתה מקיים בין העבירות שהיו לזכיות כעדי תלבשי חלוקא דרבנן. ותקשרים לניצוצי הקדושה ליחדם יחוד גמור ככלה העליונה שכינת עוזנו המלקטת ומבררת ניצוצי הקדושה.
ד. ואמרת בלבבך מי ילד את אלה וגו'. אפשר שהוא רומז ג"כ לשכר העוה"ב כי הן בעון מטרדת הגלות והיו העטופים צר"י אלפים יש ביטול תורה ומצות וגבי שכיר דינא הוא דאינו משלם אלא כפי מה שעשה ומקשו דלגבי ע"ע אמרינן חלה שלש ועבד שלש יוצא ותירץ הריטב"א דשאני ע"ע דעושה כל המלאכות משא"כ שכיר ולפ"ז גם הצדיקים שנאנסו בחולאים ומזי רעב וצרות הגלות אין הקב"ה מנכה משכר גם אמרו בשח"ט דהקב"ה זורע המצות ועושין פירות ומדינא הפירות אליו יתברך אך בחסדו נותנם לעושי המצות. ואפשר שרמוז בפ' זה הני תרתי ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה כל רבוי השכר ואני שכולה ממ"ט וגלמודה מהתורה שלא יכלתי ללכת לבתי מדרשות גולה בגלות וסורה מעבודה בצרות. ואלה הפירות של המצות מי גדל. הן אני נשארתי לבדי בלא תורה ומע"ט אלה איפה הם כי מעט אשר היה לפני לש"ש שלא ע"מ לקבל פרס. ועיין דברי הזהר הקדוש והוא בכ"י הבאתיו בקונטריס שם הגדולים ח"א דף קכ"א בפ"ו דאבות ע"ש.
ה. הן בעונותיכם נמכרתם וגו'. פירוש משונה מכירה זו דהסט"א לוקחת שפע וניצוצי הקדושה ואת ישראל בגלות וז"ש הן בעונותיכם נמכרתם. ובפשעכם שולחה אמכם כ"י לברר ניצוצי הקדושה וגדלה צערי ולא יש נ"ר כי אם בשעה שנכנסי' לב"כ ואומרים אמן יהא שמיא רבא כמ"ש פ"ק דברכות וא"כ מדוע באתי ואין איש כמ"ש רז"ל שם.
ו. ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגותי. אפשר הכפל במה שפירש רבינו האר"י ז"ל בפסוק את מי אשלח ומי ילך לנו דהכונה את מי אשלח אני לבדי לענין הטובה בתורת שליחות. ומי ילך לנו בלי שליחות לרעה וז"ש ילך לנו פי' לו ולבית דינו כמשרז"ל וה' לקח הוא ובית דינו. וישעיה אמר הנני שלחני לענין הטובה עכ"ד וז"ש ואנכי לא מריתי שרצונו ית' היה שאלך לענין הרעה. אחור לא נסוגותי לענין הטובה שנזדרזתי בשליחותי גוי נתתי למכים כשאני מתנבא לרעה וכו'.
ז. כי נחם ה' ציון נחם כל חרבותיה וגו'. אפשר במשז"ל עתידה ארץ ישראל שתאמר לפני הקב"ה הריני רואה מקומות שקלקלתי בהם ובושתי מהם שנאמר ראי דרכך בגיא אמר הקב"ה הריני מעבירם שנ' כל גיא ינשא וכו' וז"ש כי נחם ה' ציון נחם כל חרבותיה מקומות שהיו שם ע"ז שיעבירם ולא יהיה זכר להם וזו נחמה גדולה מאד. וישם מדברה כעדן והמפרשי' פירשו כשנחרב הבית היה הקב"ה מטייל עם א"א ע"ה כמו שמטייל בגן עדן לסימן שיבנה בה"מ ודוק כי קצרתי.