א. מקל שקד אני רואה. היה יכול לומר שקד אני רואה על דרך תחת התפוח עוררתיך וכיוצא. אמנם ירמיהו הע"ה רועה ישראל רצה להזכיר זכות אבות לכך אמר לשון זה לפני ה' הבוחן לבות והוא יודע שכונתו דהגם שהם כמקל בלי ציצי' ופרחי' יהמו רחמיו לזכור האבו' אברהם יצחק וישראל ס"ת מקל וברוגז רחם יזכור וא"ל ה' הטבת לראות ללמד זכות אבל פי' שקד כי שוקד אני על דברי לעשותו.
ב. זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. אפשר במשז"ל בשעה שיצאו ישראל ממצרים כרתו ברית לעשות חסד זה עם זה ונתבאר אצלי הדל במ"ש בזהר הקדוש כי במצרי' זכו למצה אות ה' שהיא השכינה ואח"כ יזכו למצוה אותיות ו"ה קב"ה ושכינתיה ולכן ישראל נתחכמו מאד בשעת יציאתם לעשות חסד זה עם זה כדי לזכות למצוה ליחד קבה"ו וז"ש זכרתי לך חסד נעוריך מה שהשתדלת לעשות חסר איש לרעהו וכונתך אהבת כלולותיך ליכלל ולחבר קבה"ו. ועי"ז זכית למעלה עליונה לכתך אחרי רכתיב וה' הולך לפניהם ואמרו בזהר הקרוש שהיא המדרגה יותר עליונה ללכת אחר השכינה. וכי תימא אם כל כך זכו איך היה שחטאו בעגל ושאר חטאות לז"א במדבר בארץ לא זרועה דמדבר שמם היה מקור הסט"א ועם שהיו שלמים תוקף הסט"א היה בעוכרם כמ"ש בזהר הקדוש. אבל דע קדש ישראל וכו' כל אוכליו שהם הסט"א יאשמו כדין מועל בהקדש ודוק.
ג. קדש ישראל לה' ראשית תבואתו וגו'. אפשר בהקדים מה שראיתי בס' תפארת הקדש בהפטר' יום א' דפסח שכתב הקדמה משם אחרי' וישראל הם תרומתו של הקב"ה ונטמאו במצרים בכמה גלגולים ודין תרומה טמאה לשרפה לבערה מן העולם לכן כל העם היוצאי' ממצרי' מתו ובניהם שהם דוגמת גדולי תרומה טהורים היו ונכנסו לארץ עכ"ל. ואני הצעיר לא ראיתי עיקר הדברים מהמפרשים שהביא אך בעיני הם דברים זרים מאד וחלילה לומר זה על דור דעה שקבלו התורה ובמצרים עדיין לא קבלו התורה ומסרו עצמם על קדוש ה' בק"פ ואח"כ בסיני פרחה נשמתם ונעשו בריה חדשה וז"ש זכרתי לך חסד נעוריך שמסרת עצמך על ק"ה אהבת כלולותיך כשהיית כלה בסיני ונעשית בריה חדשה לכתך אחרי במדבר ומה שחטאת היינו מתוקף הסט"א וז"ש בארץ לא זרועה ושפיר מצי לומר קדש ישראל לה' ראשית תבואתו ולא נטמאת התרומה ח"ו דאף לס"ד הלא נעשית בריה חדשה ודוק כי קצרתי.