א. ויבואו עד גורן נכון. פירש הרב מהר"י דפירוש גורן נכון שכבר תקנוהו בהוצאת המעשר ומשו"ה שמטו הבקר לאכול דאי לא היה מתוקן והיה טבל לא היו רוצים לאכול כמו חמורו של ר' פנחס.
ב. ויחר אף ה' בעזה. עזה גימטריא אף עם הכולל והוא צודק ויחר אף בעזה כי שמו נאה לחרון אף. ורז"ל אמרו שנענש דוד על שאמר זמירות היו לי חקיך וא"ל הקב"ה חייך שתטעה בדבר שתנוקות של בית רבן יודעים אותו כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו. ואפ' כי זה חרה לדוד שהיה הוא גרמא ושמא יענש על מיתת עזה.
ג. ויחר לדוד על אשר פרץ ה' פרץ בעזה. כלומד בעידן חדותא ושעת רחמים והי"ל לרחם ועל זה נצטער כי גם מדת רחמים הענישו וזהו כי פרץ ה' מרת רחמים ומדוע לא קדמוהו רחמיו ביומא דהלולא.
ד. ויקרא למקום ההוא פרץ עזה. אפשר דהכי קרא למקום ההוא כדי לזכור פרצה שנעשית לכבוד התורה וזהו עזה עז התורה דהיה פרץ להודיע עזה של תורה שאמר זמירות וכו' ואפשר לרמוז פרץ עזה עזה ר"ת על זמירות היו כלומר דהוא עונש שבא ממאי דקאמר דהע"ה זמירות היו.
ה. ויברך ה' את עובד אדום. פירש הרב מהר"י בס' אהבת יהונתן וז"ל ויברך ה' את עובד אדום שהיו יולדות ששה בכרס אחד ואת כל ביתו בירך ה' בעושר והצלחה אך קשה איך כתיב ויוגד למלך דוד לאמר בירך ה' את עובד אדום הא זה עדיין לא היו יודעים שיהיו יולדות ששה בכרס אחד שהרי לא היה שם הארון אלא ג' חדשים אכן באמת שם לא כתיב אלא בית עובד אדום והיינו בעושר והצלחה וזאת ידעו לאלתר תוך ג' חדשים אבל מה שילדו ששה בכרס אחד באמת לא היו יודעים ולא הגידו לדוד מזה כלום עכ"ל. ולי ההדיוט נראה דפשטן של דברים שהגידו לו לדהע"ה מפרשת העבו"ר דתכף נתעברו כלן ובג' חדשים הוכרו עובריהן שהיו יותר מתאומים פשוטים וזו ברכה מרובה ועד דנביאים היו וידעו שילדו ששה כל א' אך בירושלמי פ' החולץ מפורש דהוה ילדה תרי בירחא כל חדא ובתלתא ירחי יבא החשבון ע"ש ואם נאמר דלשיטת גמרין סוף ברכות ילדה כל א' לסוף תלת ירחי ששה בכרס אחד א"ש טפי אמנם כל כי הא הוה צריך להודועי לש"ס או לראשונים ודוק.