כולל שבעה דרכים אשר בהם סר צל השאל' דלמה לא נזכרה בתורה ההצלחה הרוחנית. ומורה שאין לשים לב עליה בהיותה מיוסדת על אדני תהו ובהו.
השאלה היותר שגורה בפי כל המפרשים מבני עמנו היא כי למה זה לא נזכר בתורה היעוד הרוחני ושכר הנשמה אחר המות כמו שנזכרו היעודים הגשמיים. וחכמי הגוים מלעיגים עלינו באומרם שתורתנו הקדושה היא בלתי שלמה יען אינה נותנת החיים הנצחיים לעושיה. אמנם הרי"א בפ' בחקותי הרחיב הלשון בזה והביא על השאלה הזאת שבע' תשובות שכפי העיון הטוב אפשר להשיב ואני לקצר באתי ולכן בריש מלין אזכירם ואומר:
הא' אמר שהטובות והרעות אשר נזכרו בדברי הברית היו בלבד הסרת המונעים והרחקת הדברים המעכבים את האדם מקנין שלמותו כי השכר והעונש האמיתי הוא רוחני מגיע אל הנפש בעולם הנשמות ושכר מצות בהאי עלמא ליכא:
הב' שהגמול הרוחני הוא עמוק וקשה לשכל האנושי לציירו והתורה נתנה להמון העם עם חכמיהם ולכן ראוי שתיעד להם הגמול הגופיי אשר לא היו מכחישים אותו:
הג' שהשארות הנפש ותגמולה כפי שלמותה הוא דבר מתחייב לטבע האנושי לפי שהצלחת הנפש אינה מהדברים שיקובלו מהדת האלהית בלבד כי גם הכרעת השכל ושקול הדעת יחייבה. הלא תראה שלא יש אומה ולשון כפי מה שראינו בספריהם שלא קיימו וקבלו הדעת הזה מהשארות הנפש. ולכן היו יעודי התורה בדרכים נסיים למעלה מהטבע כפי ההשגחה האלהית ולכן לא באו בכללם גמול הנפש בשכר ובעונש הרוחני להיותו מחוייב מטבע הנפש ואינו בדרך פלא כשאר היעודים הגשמיים:
הד' שלהיות כל זרע אדם ובני נח זולתי יחידי סגולה כשם ועבר ואברהם כלם עובדים לכוכבים ומכחישים השגחת השם בפרטי בני אדם ונמשכו אחריהם מאמיני הקדמות לכן לעקור מלבם המחשבה הרעה הזאת באו היעודים גשמיי' והוצרך להבטיחם בדברים שישיגו אותם בחושיהם מורים בהכרח שהוא ית' משגיח ובעל רצון ויכול על הטבעי' כרצונו באשר כלם מעשה ידיו:
הה' שעובדי עכו"ם בימים הקדמונים היו מועדים לעובדיהם בהצלחות הגשמיות. ולכן ראתה החכמ' האלהית להבטיח להן שלא יחשבו שבבטול אות' העבודות יחסרו מהם הטובות האלו אבל בהפך שבהרחיקם מהם יושפעו עליהם בהשגחת השם טובו' והצלחות יותר ויותר:
הו' שהצלחת הנפש ודבקותה בבוראה שהוא השכר האמיתי כבר בא מבואר גם בדברי הברית במ"ש והתהלכתי בתוככם ונתתי משכני בתוככם והייתי לכם לאלהים. ואין זה כ"א בהתחברות ודבוק הענין האלהי בנו בדבקותנו הנפשיי בעולם הנשמו' הז' שלא היה אפשר ליכנס שום יעוד רוחני בין היעודים הגשמיים שנזכרו בדברי הברית כי הם היו כוללים לכל האומה כי הנה רבוי הגשמים וברכת התבואות ונצחון האויבים ושאר הדברים שנזכרו שם הם יעודים לכלל ולכן היו כלם גשמיים כפי רובם במצות ובעבירות שבעם והעיר נדון אחר רובו. אמנם יעודי הנפש אינה אלא לכל איש ואיש בפרטיות כי היחיד בזכותו יחיה ובעונו ימות ולכן לא נכתבו בתוכם. עד כאן קיצור דבריו. ואינני רוצה להשיג כנגדם ולברר לעת עתה הבר מתוך הפסולת. אבל באתי להודיעך קשט אמרי אמת כי השאלה הזאת נשענת על קנה הרצוץ והשקר יען בהרבה מקומות מן המקרא תמצא מבואר ומפורש השכר הנפשיי כמו שתראה בפרקים הנמשכים בעזרת שוכן שחקים: