שאלה
אני משתמשת בטבעת נובה רינג. האם אני צריכה להוציא אותה כדי לעשות הפסק טהרה ובדיקות?
תשובה
עליך להוציא את טבעת הנובה רינג לבדיקת הפסק הטהרה, על מנת לבצע בדיקה טובה ויסודית. במהלך שבעה נקיים, כיוון שהטבעת אינה מקובעת בנרתיק וניתן לדחוף אותה הצידה על מנת לבדוק היטב בכל מקום, ניתן לבדוק בלי להוציאה. עם זאת, חלק מהפוסקים סוברים שלכתחילה יש להוציא את הטבעת גם לבדיקה אחת ביום הראשון ולבדיקה אחת ביום השביעי.
בדיעבד, אם שכחת להוציא את הטבעת, או אם קשה לך ואת חוששת שתפצעי את עצמך - את יכולה להוציאה לבדיקה אחת בלבד בשבעה נקיים, או אפילו לבדוק היטב בלי להוציאה כלל, בהסתמך על הדעות המקלות.
הרחבה
נובה רינג הוא אמצעי מניעה הורמונלי המונח בנרתיק.1הטבעת מכילה את שני ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון, בדומה לגלולות. יתרונה על פני גלולות הוא בכך שהיא נשארת בנרתיק לשלושה שבועות רצופים, ולכן אין חשש לשכחת גלולה. לאחר שלושה שבועות, האישה מוציאה את הטבעת, והמחזור מופיע תוך מספר ימים. כעבור שבוע מהוצאת הטבעת, מכניסה האישה טבעת חדשה, ולכן בדרך כלל הפסק הטהרה ושבעה נקיים חלים בזמן שהטבעת נמצאת בגוף האישה. שאלות נוספות עולות לגבי חציצה בטבילה, ראו בהערה 16 ולהלן סי׳ מט, טבילה עם נובה רינג. כתוצאה מכך, ייתכנו שאלות הלכתיות על דרך הבדיקות בהפסק טהרה ובשבעה נקיים.
הבית יוסף2ב״י יו״ד סי׳ קצו סע׳ ו . הציב שני תנאים לבדיקות ז״נ. האחד הוא ׳בדיקת חורים וסדקים׳ שמשמעותה בדיקה טובה ויסודית בכל רוחב הנרתיק, והשני הוא ׳בדיקה עד מקום שהשמש דש׳, שמשמעותה בדיקה עמוקה ככל הניתן, רצוי עד לצוואר הרחם או קרוב אליו.
שני התנאים מבוססים על הגמרא בנידה יב ע״א, המבחינה בין בדיקה לקינוח. בעקבותיה פסקו ראשונים רבים שבדיקת ההפסק ובדיקות שבעה נקיים צריכות להיות בדיקות ׳חורים וסדקים׳,3רשב״א (בית ז שער ה כד:), רא״ש (נידה פ״י סוף סי׳ ה) ועוד. אמנם לדעת הראב״ד (עמוד סט בשער הספירה והבדיקה) מספיקה בדיקה קלה בבית החיצון, גם ללא חו״ס. מקורו של הביטוי ׳חורים וסדקים׳ הוא בנידה ה ע״א: ״מתוך שמהומה לביתה, אינה מכנסת לחורין ולסדקין״. ובדיקה יסודית פחות נחשבת כקינוח חיצוני בלבד ואינה מספיקה, וכך נפסק בשלחן ערוך.4יו״ד סי׳ קצו סע׳ ו.
התנאי השני - עד מקום שהשמש דש - הובא ע״י חלק מהראשונים.5הגהות מיימוניות (הל׳ איסו״ב פ״ו הל׳ ד), רא״ש (נידה פ״י סוף סי׳ ה), רבינו ירוחם (תואו״ח נכ״ו ח״ב עמ׳ רבא ע״ד). הבית יוסף מעלה את הקושי הפיזי לבצע את הבדיקה כל כך בעומק, וכן את החשש להיפצע, ולכן פוסק בשלחן ערוך6יו״ד שם. שמספיק לעשות בדיקת חורים וסדקים בהפסק טהרה ובבדיקת יום ראשון בלבד. הרמ״א7שם. מוסיף שגם אם עשתה את בדיקת העומק ביום אחר ולא ביום הראשון, הבדיקות עולות לה, ובדיעבד ״אם לא עשתה כן כלל רק שבדקה עצמה יפה בחורין ובסדקין בעומק היטב כפי כחה, אע״פ שלא הגיע למקום שהשמש דש, סגי לה״.
את בדיקת העומק ניתן לעשות גם עם הטבעת, משום שהיא אינה מקובעת במקום אחד,8חשש נוסף הועלה ע״י הרב אודי רט, באתר מכון פועה,. לפיו אולי טיפת דם תישאר על הטבעת ותצא מגוף האישה מאוחר יותר, וכך תפסול את ספירת הנקיים. וראו: . http://www.puah.org.il/ViewShut.aspx?ArticleId=431 אולם מדברי הרנ״א רבינוביץ, נראה שאין לחשש זה מקום. אך יש לברר אם היא פוגעת בבדיקת חורים וסדקים, שמא היא מעכבת הגעה לכל מקום בנרתיק.
בספרי האחרונים ישנה התייחסות לאישה שיש לה ׳טבעת ברחם׳ (׳פסדי׳),9הכוונה כאן אינה לטבעת הנמצאת בתוך הרחם, אלא לטבעת התומכת את הרחם מבחוץ, והיא ממוקמת בנרתיק, או על צוואר הרחם מהצד החיצוני שלו. ראו לעיל סי׳ כ, בדיקת ז׳ נקיים במצב צניחת רחם. שנועדה לתמיכה במקרה של צניחת רחם. חלק מהפוסקים מחייבים את הוצאתה לבדיקות, אך פוסקים רבים מקלים, וכותבים שלכתחילה על האישה להוציא את הטבעת, אך אם ההוצאה קשה או בלתי אפשרית ללא עזרת רופא, מספיק שתעשה בדיקה כולל הנחת מוך דחוק בהפסק טהרה,10בנשמת אברהם ליו״ד קצו ד סיכם את שיטות האחרונים בנידון. אמנם, הוא מביא משו״ת זכרון יוסף שיש להניח מוך דחוק לא רק בהפסק טהרה אלא גם ביום נוסף, ונראה שהלשון הוא לאו דווקא, וצ״ע. וכן נפסק בערוך השלחן;11ערוך השלחן יו״ד סי׳ קצו סע׳ כט. ומוסיף שלמרות שאינה יכולה לבדוק במקום הטבעת, אין חשש שהטבעת מעכבת את הדם, כי לו היה שם דם, אותו הדם היה זב משם, משום שהטבעת חלקה ויש מקום לדם לצאת.
אחרונים נוספים הקלו אף יותר, שאין הטבעת מעכבת את הפסק הטהרה והבדיקות כלל, כיוון שהיא נמצאת בגוף האישה יותר משבוע, ולכן נחשבת כחלק מן הגוף.12חשב האפוד, וכן פסקו הרי״י נויבירט והגרש״ז אויערבאך, לפי דבריו של בעל נשמת אברהם, שם.
אמנם קיימים שני הבדלים בין הנובה רינג לבין הטבעת לצניחת רחם בה עסקו האחרונים: ראשית, היא ניתנת להוצאה בקלות ע״י האישה עצמה, ללא עזרת רופא. שנית, בשונה מהטבעת לצניחת רחם שהיא קשיחה וקבועה במקומה, הנובה רינג היא גמישה ודקה ואינה מקובעת במקום אחד בנרתיק.
לאור ההבדל הראשון, ועל מנת לאפשר בדיקות טובות ויסודיות, כתבו חלק מפוסקי זמננו13הרי״ה הנקין באתר נשמת, . https://www.yoatzot.org/questions-and-answers/1072/ וכן נפסק באתר מכון פועה, http://www.puah.org.il/ViewShut.aspx?ArticleId=431. שלכתחילה יש להוציא את הנובה רינג לבדיקת הפסק טהרה ולבדיקה אחת ביום הראשון ואחת ביום השביעי לז״נ.14בבדיקת ההפסק, יש להוציאה לא רק כדי לאפשר בדיקה יסודית אלא גם כדי לנקותה מדם, ולכן יש לשוטפה לפני החזרתה לנרתיק. לפי הוראות התכשיר, מותר להוציא את הטבעת במשך עד שלוש שעות במהלך תקופת ה-21 יום שהיא נמצאת בנרתיק וכן לשטוף אותה בלי להשפיע על יעילותה. כך, הוצאתה לשתיים עד ארבע פעמים במהלך ז״נ לזמן קצר לא תפגע ביעילותה. כיוון שהנרתיק אינו מקום סטרילי, אין חשש לזיהום בהוצאתה, אך רצוי כמובן לשמור על ידיים נקיות והנחת הטבעת במקום נקי.
לעומת זאת, לאור היותה של טבעת הנובה רינג גמישה ודקה, ובהסתמך על ערוך השלחן, כתב הרנ״א רבינוביץ15שו״ת שיח נחום עמ׳ 205 - 207. שבנדבה רינג ניתן להקל יותר מבטבעת לצניחת רחם, ואין צורך להוציאה כלל, לא בהפסק טהרה ולא בבדיקות שבעה נקיים, משום שאין חשש שהדם נעצר בה. ואדרבא אם תשלוף ותחזיר את הטבעת הרבה פעמים, יכולה האישה לפצוע את עצמה ולגרום לדימום שיקשה עליה להיטהר.16כך הוא כותב גם לעניין טבילה, שאין גנובה רינג משום חציצה. רבנים אחרים כולל הרי״ה הנקין הורו שלכתחילה יש להוציאה לטבילה, ובדיעבד ניתן להקל. לדברי הר״י ורהפטיג, הטבעת בגדר בלוע ולא חוצצת כלל.
לסיכום, כיוון שהפסק הטהרה דורש בדיקה יסודית יותר, נראה שאין להקל בו, ויש להוציא את הנובה רינג לפני הבדיקה. בבדיקות שבעה נקיים, לכתחילה יש להוציא את הטבעת לבדיקה אחת ביום הראשון ואחת ביום השביעי. בדיעבד, או במצבים של כאב וקושי לאישה, ניתן להסתפק בהוצאה בבדיקה אחת בלבד במהלך השבעה נקיים, או לא להוציאה בכלל, כדעות המקלות.
ש.כ.