ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו גו'. במדרש. ר' יהודא ור' נחמיה. ורבנן. רי"א י"ב אבנים נטל כך גזר הקב"ה שהוא מעמיד י"ב שבטים. אברהם לא העמידן יצחק לא העמידן. אני אם מתאחות הן האבנים זו לזו יודע אני שאני מעמיד י"ב שבטים. כיון שנתאחו האבנים ידע שהוא מעמיד י"ב שבטים. רנ"א ג' אבנים נטל. אמר אברהם ייחד הקב"ה שמו עליו. יצחק ייחד הקב"ה שמו עליו. ואני אם מתאחות הן האבנים זו לזו אני יודע שהקב"ה מייחד שמו עלי. כיון שנתאחו זו לזו ידע שהקב"ה מייחד שמו עליו: רבנן אמרי מיעוט אבנים שנים. אברהם יצא ממנו פסולת ישמעאל וכל בני קטורה. יצחק יצא ממנו עשו ואלופיו. אני אם מתאחות הן האבנים יודע אני שלא ימצא פסול במטתי. כיון שנתאחו זו לזו ידע שלא יצא ממנו פסולת. ויהי' מטתו שלימה. עכ"ל המדרש.
הנה לבאר ולהבין את דברי חז"ל וחידותם י"ל בהעיר לב ושום שכל. ע"ד מא"ח ומא"ח ול"פ. רק כאו"א מהתנאים הק' השיג השגה לפי שורש נשמתו הטהורה בכוונת יעקב אע"ה. דעיקר עבודת הקודש של אבותינו הק' אברהם יצחק ויעקב הי' כל מגמתם וחפצם וכוונתם להמשיך כביכול כל הכוחות הק' מעלמא דאצילותא קדישא ומעולם הבריאה והיצירה לעולם העשיה. כדי לפרסם אלהותו ית' וית' לכל באי העולם כ"א לפי בחי' ומדתו הק'. כי קודם שהיו האבות בעולם היתה הארץ תוהו ובוהו כדור אנוש והפלגה ודור המבול. עד שבא אאע"ה לעולם ואז ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור זה אברהם כי ע"י נתפרסם גדולת הבורא בהוב"ש הנכבד והנורא וחסדו הגדול וטובו לכל באי העולם. ואז ידעו והכירו כל באי עולם אשר מבלעדי שפעו חיותו חסדו וטובו התמידית. אז כאפס ואין נחשבו. וכן ע"י יצחק אע"ה נתפרסם מדת הפחד והיראה מלפניו ית' וית' לכל באי העולם. וע"י יעקב אע"ה נתפרסם מדת הרחמים שהוא קו האמצעי מדת האמת שזו היתה בחינתו ומדתו. ואלו ג' אבות הק'. הם סוד אמ"ש. ר"ת אויר מים אש. ואי' בס"י ג' אמות הן והן אמ"ש וגם י"ב פשוטות היינו אותיות פשוטות שאינן כפולות. כמו בג"ד כפר"ת והי"ב פשוטות הן סוד י"ב גבולי אלכסון. והנה כל אות מאותיות התורה שהם כ"ב אותיות אשר המה נראים קטנים בכתיבתן אכן בשורשם הרמה בקודש. אין לשער ולהעריך גודל מהותם ואיכותם של כל אות והם עולמות הק' והטהורים. ובכל אות יש אלפי אלפים רבבות נשמות אשר כ"א וא' בסוד נפשין רוחין ונשמתין. וע"י היו הקדמונים הק' משתמשים בשמות הק' בקדושה ובטהרה. כי היו מדבקין א"ע להאותיות הק' בסוד נפשין בנפשין. רוחין ברוחין. ונשמתין בנשמתין. ועי"ז היו יכולים לפעול להמשיך הדבר אשר הי' צריכין. וכ"ז הי' בקדושה ובטהרה ובכוונה שלימה באימה וביראה. והנה יאע"ה הי' מדתו מדת האמת ומקור ושורש האמת הוא שם הק'. אהי"ה. כי אהי"ה פעמים אהי"ה. עולה במכוון מספר אמ"ת. וגם שורש הכ"ב אותיות הוא האל"ף משם הק' אהי"ה. כי אהי"ה מספרו כ"א. ועם המקור והשורש שהוא סוד אל"ף פלא עליון הוא כ"ב. וגם יעקב אע"ה הוא סוד אל"ף כי הוא סוד הוא"ו קו האמצעי מאות א והנה יעקב אע"ה ידע ברוה"ק שעתיד הבורא בהוב"ש הנכבד והנורא להעמיד בעוה"ז עולם העשיה י"ב שבטי י"ה. דוגמת הי"ב גבולי אלכסון. סוד י"ב אותיות הפשוטים. והי' משתוקק מאוד שהוא יעמיד אותם ולקשר אותם במדתו מדת האמת. ולזה נטל י"ב אבנים להשים מראשותיו לסימן כפשוטו. אכן כוונתו הטהורה והקדושה היתה לדבק א"ע בהי"ב אותיות הפשוטים כי אבנים הם לשון אותיות כמובא מכבר כמה פעמים בשם ס"י. והי' מדבק א"ע בהאותיות הנ"ל בקדושה ובטהרה בסוד נפשין בנפשין. רוחין ברוחין. נשמתין בנשמתין. וישם מראשותיו. היינו שהשים אותם במוחין שלו הקדושים שהוא סוד האמת אשר מקורו ושורשו משם הק' אהי"ה. ומאות אל"ף כנ"ל. ועי"ז יוכלו להתאחד ולהתקשר הי"ב אותיות. וכוונתו היתה לייחד ולקשר ולהמשיך הי"ב צירופי הוי"ה הקדושים שהם סוד חיוון פנימאין. אלה י"ב אותיות משם הק' אדנ"י במילואו דאינון בסוד החיות נושאי הכסא ולייחד ולקשר הכל ולהמשיך מהי"ג תיקוני דיקנא קדישא כי וא"ו במילואו עולה י"ג. ויעקב הי' סוד הוא"ו והשני ווי"ן הם י"ב ואל"ף באמצע המייחדן. וכוונתו הי' להמשיך ולהשפיע מאלו הבחי' הנ"ל אל זה העולם העשיה. ולהעמיד י"ב שבטי י"ה בזה העולם ג"כ. ועשה לעצמו סימן זה בהאבנים אשר שם מראשותיו שאם יתייחדו אלו האבנים עתה ע"י מחשבותיו הק'. יוכל להעמיד הי"ב שבטים בזה העולם. והסכים הבורא בהוב"ש הנכבד והנורא ע"י ונעשה מאלו י"ב אבנים אבן אחד כדכתיב ויקח את האבן אשר שם מראשותיו כו'. והעמיד י"ב שבטי יה. כי לו יאתה מלוכה זו. כי יעאע"ה הוא בחי' גופא דאילנא והשבטים הם בחי' ענפי' שבט הוא מלשון שרביט וענף. וייחד וקישר אותם במדתו מדת האמת. וזאת י"ל בכוונת מאמרו של ר"י אשר השגתו היתה בכוונת יעאע"ה. לפי שורש נשמתו הטהורה והקדושה כי שמו של האדם מורה על שורש נשמתו. ע"ד וכל אשר יקרא לו נפש חיה הוא שמו ובשמו הק' של ר' יהודא. יש שם הק' הוי"ה. וד' שהוא סוד קשר של תפילין. קשר של ד'. בסוד וראית את אחורי זהו קשר של תפילין. וקשר של ד'. איהו ד' אותיות משם הק' אדנ"י. וי"ב אותיות אדנ"י. במילואו הם בסוד חיות נושאי המרכבה. והי"ב צרופי הוי"ה הם בסוד חיוון פנימאין וצריך לייחדם ולקשרם. והם סוד התפילין. ולזה השיג התנא ר' יהודא הק' השגה זו בכוונתו של יעאע"ה כנ"ל. והבן כ"ז היטב:
ר' נחמיה אומר. ג' אבנים נטל. י"ל ג"כ דהנה עינינו רואות בד' יסודות שבעוה"ז שהם. אויר. מים. אש. עפר. אלו הגימ"ל יסודות אמ"ש הם העיקר שהם בחי' דכר ומשפיעים ביסוד העפר והיא המקבלת מהם. ככה באלף אלפים ורבבות הבדלות בהמקורות שרשיים העליונים הקדושים הוא ג"כ כביכול בבחי' זו. שהג' אותיות ראשונים משם הוי"ה ב"ה וב"ש. הם משפיעים לה' אחרונה. והנה אאע"ה מקור שורש נשמתו היתה מבחי' יו"ד משם הק' הוי"ה ב"ה סוד אלה"י אברהם סוד החכמה. ויצחק אע"ה הי' מקור שורש נשמתו מבחי' ה' ראשונה משם הק' הוי"ה ב"ה וב"ש. ויעקב אע"ה הי' מקור שורש נשמתו מבחי' וא"ו משם הק' הוי"ה בהוב"ש. והוא"ו הוא בחי' המשכה להמשיך ולהשפיע כל חידו וכל טיבו וכל נהורין עילאין קדישין ובוצינין טבין מהשני אותיות י"ה. דאינון סוד מוחין עילאין קדישין אני ה' אחרונה דאיהי סוד המלוכה הק' העליונה. סוד שם אדנ"י הק'. והנה אברהם ייחד הקב"ה שמו עליו. אלהי אברהם. וכן אלהי יצחק. ויעאע"ה ראה והבין ברוח קדשו שהם בבחי' השני אותיות ראשונות כביכול כנ"ל. והי' משתוקק מאוד שהקב"ה יְיַחֵד שמו עליו ג"כ. ושהוא יהיה בבחי' וא"ו להמשיך הרבה שפע וחסדים טובים אל ה' אחרונה. ולזה נטל ג' אבנים לסימן. ור"נ לא פליג על ר"י שאומר שנטל י"ב אבנים רק כוונת ר"נ שגם זה כיוון אז יעאע"ה בג' אבנים. היינו לג' אותיות ראשונות משם הק' הוי"ה בהוב"ש. והדביק מחשבתו הטהורה בהם ואם יתייחדו האבנים כולם כאחד ידע שהקב"ה ייחד שמו עליו ג"כ. וע"י מדתו ובחינתו יהי' המשכת ההשפעה ממוחין עילאין קדישין אל ה' אחרונה. והוא יהי' סוד הוא"ו סוד רגלא תליתאה דכורסייא קדישא. וכאשר נתייחדו האבנים זו לזו ידע מזה שהקב"ה ייחד שמו עליו ג"כ. וזהו ויקח את האבן. הוא אבן שתיה. אשר שם מראשותיו. היינו במוחו הק' וישם אותה מצב"ה(ראיתי בס' אחד קדוש מדבר מצב"ה הוא מספר שם ע"ב ושם אדנ"י הקדושים) היינו שהמשיך השפעות טובות ורחמים וחסדים משם ע"ב הק'. אל שם אדנ"י הק'. ויצק שמן על ראשה. היינו שמן משחת קודש משח רבות עילאה קדישא דאיהו סוד מוחין עילאין קדישין. והשגה זו השיג ר"נ בכוונת יעאע"ה. לפי שורש נשמתו ושמו מוכיח עליו ג"כ כי אותיות נחמי"ה הוא נחם י"ה. נחם הוא לשון הנהגה כמו ולא נחם אלהים דרך כו'. וכמבואר שהנהיג והמשיך מאותיות י"ה שהם סוד מוחין עילאין קדישין. לה' אחרונה והבן:
ורבנן אמרי. ב' אבנים נטל כו'. ונבין דבריהם ג"כ. הנה אאע"ה הי' בסוד חסד עליון שהוא זך ומצוחצח ומלובן אך בהתפשטותו למטה בעולמות התחתונים כביכול שוה לרעים ולטובים. ויש בו ג"כ כביכול בחי' פסולת כמו סיגי כסף. ונמצא בו ג"כ בחי' מוץ ותבן וקליפיות כביכול. וכן מדתו של יצחק אבינו ע"ה מדת הפחד והגבור' יש בו ג"כ כביכול בחי' סיגים וזוהם הזהב וקליפות מוץ ותבן. אך מדתו של יעקב אבינו ע"ה. הוא מדת האמת. הנה דבר שהוא אמת הוא כולו אמת ואין בו שום מוץ ותבן ושום איזה תערובות מדבר אחר מחמת שהוא אמת. לכך מאברהם ויצחק יצאו ישמעאל ועשו שהם בחי' קליפות מוץ ותבן כדי להתברר ולהתלבן שישארו אורות זכים ומצוחצחים. נשמת יעקב היתה זכה ומצוחצחה מאחר שכבר נתברר ונפרש הסיגים ומוץ ותבן ומדתו מדת האמת. ולכך לא יצא ממנו שום פסולת חלילה. רק י"ב שבטי י"ה. והיתה מטתו שלימה. וזה הי' עיקר עבודתו של יעקב אע"ה להנהיג ולהמשיך מדתו האמת לכל העולמות גם לנטוע ולהנהיג מדתו בעוה"ז להיות בבחי' אמת מארץ תצמח. ולכך נטל ב' אבנים לעיקר הסימן אם תשלם כוונתו היינו שנתדבק במחשבתו הטהורה והקדושה אל השני אותיות אחרונות משם הק' הוי"ה בהוב"ש שהם וא"ו ה"א והמשיך בחי' הוא"ו שהוא סוד האמת אל ה' אחרונה שיתנהג הכל במדת האמת כל העולמות. הנאצלי"ם והנבראי"ם היצורי"ם והנעשי"ם. ולהיות אמת מארץ תצמח. וישם מראשותיו. היינו במוחין דיליה. ואם יתאחו האבנים ידע בזה שתשלם כוונתו ומחשבתו שיתנהג הכל במד' האמת שלא יצא ממנו שום פסולת וכן הי' שנתקיימה מחשבתו הרצויה ולרמז זה הראו לו מן השמים בחלומו הזך והטהור והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. היינו שהוא בעצמו הוא הסולם מוצב ארצה ע"ד אמת מארץ תצמח. וראשו מגיע לרום שמים העליונים כי הוא מרכז אמצעי לכל העולמות. וכן השמימ"ה. הוא ה' בראש ה' בסוף. בסוד ה' עילאה. וה' תתאה. ושמים באמצע. שהוא אש ומים יחד מעורבים בחי' קו הרחמים והאמת. והיינו שכל העולמות יתנהגו ע"י מדת האמת והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. הכל הוא בו. ועמו. ועל ידו. והיינו ייחוד וקישור עולם עשיה ביצירה. ושניהם לבריאה. ושלשתן לאצילות הק' וזהו עולים עליית העולמות. ויורדים היינו ירידת השפע לעולמות התחתונים הכל הוא בו וע"י. עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך. היינו ההבטחה שלא ימצא פסול בזרעו ותהא מטתו שלימה. וכפירש"י בפ' והיה ה' לי לאלהים עיי"ש. כך נ"ל לפרש דברי המדרש והמשכיל יבין כל הנ"ל כי דברים עמוקים הם. ובזכות יעקב אבינו ע"ה ישפיע הבורא ב"ה וב"ש לנו השפעות טובות ורחמים טובים. ונהיה מעושי רצונו באמת ותמים עד יערה עלינו רוח ממרום ויכון מלכות ב"ד על מכונו ע"י משיח צדקינו שיבא בב"א: כיה"ר: