וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל בנ"י ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי ופרש"י לי לשמי ויובן ע"ד דאיתא בזוהר שדרש הסבא ע"פ צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו והקשה מהראוי לאמר במלך שלמה ובעטרה שעטרה כיון שבחי' העטרה היא דבר נפרד ממלך שלמה ועיקר העולה מדברי קדשו כי באמת מי האיש אשר יעלה במקום קדשו לראות ולהסתכל במלך שלמה שהשלום שלו והלא לית מחשבה תפיסה ביה כלל והוא יתברך אל מסתתר ונעלם מכל רעיון ובלתי אפשרי לבא לאיזה בחי' השגה ולראות ראיה שכליות במלך מלכי המלכים כ"א באמצעות התלבשות השכינה כאשר יתבאר לנו אי"ה לקמן וזהו צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה ואולם במה נאות ויתכן לו לאדם הגשמי לראות בשכל הנעלם מכל רעיון לזה גומר הכתוב בעטרה שעטרה לו אמו כנוי לשם השכינה שנקרא עטרה ובאמצעות התלבשות אורות הבהירים והרמים בשכינת עוזינו שהיה דמות דכל דמיונות נתחזיין בה ומזה יתכן לו לראות ולהשיג אפס קצת כמציץ מחרכים ומעתה בין תבין דברי רש"י ויקחו לי תרומה לי לשמי כלומר אי אפשר להם ויקחו לי כי אם באמצעות שמי כמדובר ודוק ותבין ורמז הכתוב וזאת התרומה אשר תקחו מאתם כלומר כלפי דברים הנאמרים ויקחו לי לשמי וזה קאי באמת בעבר ובעתיד זאת עבודת בנ"י ותכלית ביאתם לעוה"ז למינדע לברייה כדברי הזוהר חדש שזכרנו למעלה בפ' משפטים ע"ש לזאת באזהרה לצדיק בא הקב"ה וידבר ה' אל משה דבר אל בני ישראל ללמדם אופן עבודתם שישנה תמיד בכל עת ובכל זמן לפני הבית ולאחר הבית והעיקר לבנות קומת השכינה ולכן נקראו תלמידי חכמים בנאים ע"ש שעוסקים תמיד בבניינה של עולם היא השכינה שנקרא עולם מלישנא דעולימא ויש איברי השכינה כ"י בכל המדריגות כולם הן ברוחני ובגשמי המה אותיות התורה אשר בה איסתכל קב"ה וברא עלמא וממילא יש אותיות התורה בכל דבר שבא לכלל בריאה והחיוב זה מוטל על כל אחד ואחד מישראל לערך עוצם הכרתו ואחיזתו בקומה השכינה ואותיות התורה איש אחד לא נעדר שלא יהיה לו בהם אחיזה וכמוהו מוטל עליו לבנות קומתם והיינו להעלות איברי השכינה ואותיות התורה למקומם לשורשם ואחרי שתשלם זה הבירור מכל וכל ותתרוקנה קומת הסט"א כאשר יוציאו בני ישראל יקר מזולל המה הנ"ק המלובשים בה אזי יבאו ימים המקוים לנו משומר ישראל אמנם טרם תשלום הבירור אנו בני ישראל אי אפשר לנו ליתן דומה לנפשנו להתרפה מהתורה והעבודה אפילו כמעט רגע ח"ו ואין שום תירוץ בעולם לומר שיש בטילים הרבה ממקרי ופגעי הזמנים ומצרכי עם ישראל המרובים וכבר הוכחתי על פניהם בפרשיות הקודמות שאין זה טענה מן ההודאה שאנו מחוייבים להודות ולהלל שמו יתברך תמיד ואדרבא מהם ובהם יכול המשכיל ליתן עצות ומרגוע לנפשו בבחינת עבודתו עבודת הבורא כמוזכר למעלה פ"ה לא נגרע מעבודתכם דבר ע"ש וזה הוא כלל גדול בתורה ועבודה את האלהים אשר בכל דבר בעולם יש רמיזא דחכמתא שיכול המשכיל לעורר לבו בקרבו לעבודת בוראו אפילו באכילה ושתיה ומשא ומתן וזהו שנרמז בכתוב הקודם מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי כלומר לאו דוקא עתה בעת הצווי על הפרשת התרומה ומלאכת המשכן כי באמת התורה היא תמידיות וישנה בכל זמן וזהו מאת כל איש אשר ידבנו לבו לעבודת בוראו מעתה ועד עולם עד ביאת משיחנו ב"ב תקחו את תרומתי תוכלו ליקח את בחינת תרומתי כי עניני עבודת בני ישראל נוקב והולך וזהו זאת התרומה ירצה בחינת התרומה המבואר אשר נוקב והולך מדור לדור עד גאולה אחרונה אשר תקחו מאתם אפילו זהב וכסף ונחושת הם הם עניני משאם ומתנם עם הבריות גם שם יש בחי' עבודה להבורא ב"ה ולא נגרע מעבודתכם דבר וכאשר יתבאר לנו אם ירצה השם לקמן פ"ה לחשוב מחשבות לעשות בזהב ובכסף כלומר אפילו בעת עוסקיהם לעשות בזהב ובכסף כשהולכים לעבודתם לסבת הבאת פרנסתם ג"כ צריך לחשוב מחשבות קדושות לדבק מחשבתו ברוממות אלהותו יתברך ולהעלות משם נ"ק ואותיות התורה ומעתה תראה ותבין כאשר בא למנות בחי' תרומתם מונה והולך מזהב וכסף ותכלת וגו' ועורות תחשים ועצי שטים ופירש"י ברוח קדשו תחשים מין חיה ולא היתה אלא לשעה והרבה גוונים היו לה לכך מתורגם ססגונא ששש ומתפאר בגוונים שלו וארמוז בקיצור כנתבאר במקום אחר כי תכלית עבודתינו לתקן זי"ה באופן המבואר לנו כמה פעמים עניני תקונה כי בשלש ראשונות נאמר שלח תשלח את האם ואין לנו רשות לשאול מה למעלה מעולם הבנין כ"א מהבנין ולמטה אשר נודע מהתקונים שיש חמש גוונין דבהון נהרין חמש אור כאשר הרחבנו ביאור אי"ה בדרוש ר"ה ובאמצעות הגוונין יתכן לו לאדם לתפוס ולהשיג באורות הבהירים וראה גם ראה והבין הדברים שבענין התרומה היה תחשים וכדברי רש"י שהעמיק בדבריו ולא היתה אלא לשעה כלומר תחש שהיה בימי משה מין חיה לא היתה אלא לשעה לצורך מלאכת המשכן ובאמת משכן ה' המה בני ישראל וגם במלא קומתם יש בחינת תחש המורה זי"ה שהם בחינת גוונין שונין זמ"ז לבן שחור אדום כנודע מספרים לזה רומז רש"י והרבה גוונים היו לה ששש ומתפאר בגוונין ופניו יתברך משתנה לכמה גוונין להראות עוצם יכולתו באמצעות התלבשות מדותיו הקדושים לפעמים במדת הדין ולפעמים במדת הרחמים והכל לערך התעוררות התחתונים ואין כאן מקום להאריך ורומז הכתוב ועצי שיטים ופירש"י ומאין היו להם במדבר פירש רבי תנחומא יעקב אבינו צפה ברוח הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר והביא ארזים למצרים ונטעם וצוה לבניו ליטלם עמהם כשיצאו ממצרים וגם למטה בענין בפסוק ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עומדים פירוש רש"י הל"ל ועשית קרשים כמה שנאמר בכל דבר מהו הקרשים מאותן העומדין ומיוחדין לכך יעקב אבינו נטע ארזים במצרים וכשמת צוה לבניו להעלותם עמהם כשיצאו ממצרים ואמר להם שעתיד הקב"ה לצוות אותם לעשות משכן במדבר מעצי שיטים ראו שיהיו מזומנים בידכם הוא שיסד בפייט עס מטע מזורזים קורות בתינו ארזים ויש לרמוז בדבריהם כי נודע שז' מדות הקדושים הניתן בידינו לתקנם עש"ה השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם כלומר ז' מדותיה את זה נתן לבני אדם לתקנם ולבנות קומתם והם נקרא ארזים ארזי לבנון שנמשכו מלובן עליון עולם הבינה ויעקב אבינו ע"ה הורה לבניו דרך ה' התפשטות אלהותו ית' באמצעות מדותיו הקדושים ונצוציו שישנם בכל הנבראים ולית אתר פנוי מניה והניצוץ היושב שם במדרגת התחתונים להחיות אותם היא במצר ובחשכת אין נוגה לו עד בואו של חכם הכולל ויש לו התפשטות הדעת ליקח לעצמו רמיזא דחכמתא לעבוד את הבורא ב"ה עם זאת הבחי' והיינו בשים רוחו ונפשו להבין מאיזה מקום נמשכו לדעת איך להעלותם אל השורש ומקומה הראשון ומעתה תבין אשר חכמים הגידו יעקב אבינו ע"ה צפה ברוח הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר והיינו אנו בני ישראל עתידין תמיד לבנות מלא קומתינו מראש ועד עקב בהשראת אלהות ואזי במדבר בנו את המשכן מתרומה הנזכר כאן וכן בכל דור ודור עדיין לא פסק הענין שאנו בנ"י מעותדים לבנות תמיד קומת השכינה בתכונת מלא קומתינו וכאשר נתעוררו חז"ל ע"פ ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר אלא בתוכם מלמד שהקב"ה שוכן בכל או"א מישראל והיינו באופן המבואר כשבונין מלא קומתו להשרות בקרבם אלהותו יתברך אזי שוכן ית' שמו אצלם ובאמת איתא בזוהר ציורא דעובדא דבראשית וציורא דמשכנא וציורא דבר נש חד אינון ואי"ה יתבאר לנו כ"ז באריכות לקמן ועתה בין והבין השנוים במקרא כאן כתיב ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו ופירש"י ככל אשר אני מראה אותך כאן את תבנית המשכן המקרא הזה מחובר למקרא שלמעלה הימנו ועשו לי מקדש ככל אשר אני מראה אותך וכן תעשו לדורות אם יאבד אחד מן הכלים וגו' הוא הדבר אשר דברתי כי באמת הצווי של משכן מחוייבים אנחנו לעשות כן לדורות בכל עת ובכל זמן לבנות מלא קומתו בשלימות ובזה תולה בנין קומת השכינה כל או"א מישראל יש לו אחיזה בה וכל מה שבונה בבחי' אצלו ניתקן דוגמתו בקומתה אם יד יד ואם רגל רגל ואם עין עין ושפיר פירש"י כאן וכן תעשו לדורות אם יאבד א' מן הכלים כגון שולחנות ומנורות וכיורות אשר כל זה בבחי' מלא קומתו של אדם ועיין לקמן ביאור הכתוב שאמר הנביא בן אדם הגד להם את הבית ויכלמו מעונותיהם שם הרחבנו ביאור אלה הדברים והכלל אם האדם חוטא בא' מפרטי איבריו נאבד דוגמתו אחד מהכלים של המשכן הרומז לבחי' אבר וממילא מוכרח ליחרוב בעונותיהם ומה מאוד ירתע ויחרד האדם ויתכסה מלא בושה וכלימה מזה וביארנו במקום אחר מאמרם ז"ל כל מי שלא נבנה בהמ"ק בימיו כאילו נחרב בימיו ימים מורים על ז' מדות הקדושים שבהם תולה עיקר הבנין של מקדש שלו להשראת אלהות ואם לא נבנה בימיו היינו באמצעות מדותיו כאילו. נחרב ודאי כמבואר וזהו שנרמז ועשו לי מקדש ככל אשר אני מראה אותך וכן תעשו לדורות כנזכר ולקמן בפסוק:
וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר פירש"י כתרגומו דאת מתחזי בטורא ירצה לרמוז את האמור כמו דאת מתחזי למעלה בקומת השכינה הנקרא הר כמו כן יתכן לך לראות ולעשות פרטי תכונות איבריך אשר בצלם אלהים נעשה האדם וברא הקב"ה כונניות באדם להחזיק אבר כנגד אבר עין תחת עין ויד תחת יד כמו שמתקן פרטי איבריו לתקן בתבנית איברי השכינה ועיקר בניינה המה זי"ה שנתפשטו ושנתלבשו עד מדריגות הנמוכים והמה שם במיצר ים החכמה וממתינין עת בואו של איש משכיל להעלותם משם וזה עצם תענוגו ית' שצפה לקבל מעם קרובו ישראל וזהו מדרש ר' תנחומא יעקב אבינו צפה ברוח הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן כמבואר שעתידין תמיד לבנות קומת המשכן ונטע ארזים במצרים כלומר הורם והבינם איך שישנם התפשטות המדות הנקרא ארזי לבנון אפילו במיצר ים החכמה וגם משם הכיר את בוראו וצוה לבניו אחריו להיות עתידים לבנות קומת השכינה וזהו וצוה לבניו להעלותם אותן ארזי לבנון לשורשם ולמקורם שנמשכו משם וזהו שאמר הכתוב ועשית את הקרשים בה' הידיעה מאותן הקרשים העומדים ומיוחדין לכך מארזי לבנון אשר נטע יעקב אבינו ואמר להם שעתיד הקב"ה לצוות אותן לעשות משכן במדבר וכמו אז גם עתה יכול האדם לעשות משכן בבחי' דבור של תורה ותפלה ופרטי מעשיו אינם בכלל כ"א תיקון ובנין קומת השכינה כאשר נודע בכוונת התפלה ורומז הכתוב לעמת המסגרת תהיין הטבעות לבתים לבדים לשאת את השלחן וקודם נבוא אל הביאור נקדים פסוק והבית בהבנתו אבן שלמה מסע נבנה ומקבת והגרזן לא נשמע בהבנותו והקשו בגמרא והא כתיב אבני גזית ותירצו שהיה מסתת מבחוץ ומכניס ובונה מבפנים ובזוהר הקשה והא כמה אומנין הואי והכתוב אומר בהבנותו משמעו שמעצמו נבנה ע"ש עומק דבריו הקדושים ונימוקו עמו והנכון אשר בכאן בא ללמוד ונמצא למוד עניני התפלה איך להוציא דבור לפני האלהים בתורה ותפלה בשלימות וכבר דברנו מזה שהאדם צריך לראות ולהשכיל להוציא אותיות שלימות במילוי הארה מקדימות המחשבה עד בואו אל הדיבור עש"ה בחכמה יבנה בית כלומר שהוא עדיין בסוד החכמה גם שם יבנה ויכונן התיבה שרוצה להוציא לפני אלהים אמנם לא יתכן לו לאיש הישראלי להוציא צירופי אותיות ותיבות בלתי מחשבה מעורבת מהבלי עולם כ"א בהיות מעשהו שעוסק אפילו בגשמיות הכל בחכמה ומדע בהתקשרות ודביקות הבורא אזי אין לו שום מ"ז ומבטלים בתורה ותפלה לא כן כשלא ידע להזהר ולכפול שמירתו בעוסקו בחצוניות ועשה צירופים בקליפות הן המה המ"ז הבאים באמצע תורתו ותפלתו ורוצים עליה על ידי נענוע אותיות אלו מול דברינו הנ"ל בא הרמז בדברי הנביא והבית קאי על תיבה של תורה ותפלה הנקרא בית בהבנותו היינו שנבנה ונתכונן צירוף התורה מן האותיות הנקרא אבנים כמו דאיתא בספר יצירה שהאותיות נקראים אבנים והנה בהיותו עם בחי' צירופים בסוד המחשבה נקרא אז בית ואחרי בואו בבחי' הדבור נתהפך כחומר חותם מבי"ת לצירוף תיבה וכאשר אבאר אי"ה לקמן באורך ומזהיר הנביא והבית בהבנותו אבן שלימה מסע נבנה כמבואר צירופי אותיות ותיבות שלימות במלוי הארה עליונה מקדימת המחשבה ופירש"י כמו שעקרהו מן ההר ידוע היות שני בחינות במעלה עליונה הר וגם הר ההר הידוע למביני מדע ההפרש ויתבאר לנו אם ירצה השם והר כנוי לשכינה הנקרא הר ומרמז רש"י בדברי קדשו כמו שעקרוהו ירצה כמו שנשתלשלו ונתפשטו אלו האותיות ממרום שבתם כמ"כ תראה להוציאם ולהחזירם למקומם ולשורשם במלוי הארה מקדימת המחשבה אותיות שלימות וזהו אבן שלימה מסע נבנה בלי שום תערובות מחשבות זרות כלל ומקבת והגרזן לא נשמע בהבנותו ופריך והא כתיב אבני גזית והכוונה ומקבת והגרזן לא נשמע כי עינינו הרואות רבות בני אדם בעת בא דברו בתורה ותפלה מרים קולם יותר למרחוק ומכים כף על כף וכדומה מתנועות איברים ורקדים ברגליהם כנהוג עלמא ורבים הם עמי הארצות המדמים בנפשם שבזה תולה עיקר התפלה והאמת אינו כן ומהראוי להיות שהאדם יעמוד בתפלה באימה וביראה ורגל ישרה וקול לא ישמע כ"א שפתותיו נעות וע"ד שביארנו פ"ה נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה והענין בקיצור אזהרה לאדם. שיתבונן לשקול בפלס מאזני שכלו בעת מרים קולו בתפלה שלא יגביה קולו יותר ממה שיש לו אהבה ויראה בפנימיות מחשבתו אליו יתברך כי בודאי צריך להיות פיו ולבו שוים בדומה אחד ואם לאו האותיות שמוציא מפיו המה בלתי לחלוחית הארה עליונה הנמשכת בהם מן קדימת המחשבה ואפשר לרמוז בדברי הנביא נתנו עלי בקולה ירצה להורות האמור על רבות בני עמינו שאינם יודעים להזהר להיות קולם ולבם שוה כ"א נתנו בקולם עלי כלומר יותר ממה שיש התעוררות אלהות תקוע בקרב לבם ובפנימיות מחשבתם על כן שנתאיה כי תפלה כזאת שנואה לפני ואינה חשובה וספונה ומאומה אין בידם להיות תפלתם מקובלת וכבר רמזתי למעלה בהיות שאין הקול ודבור דומה לחכמה ובינה נעשה פירוד בין הדביקים ונקרא לשון רמי"ה ר"ם י"ה כאשר נראה להדורש במקומו והכלל הראוי להיות טרם עומדו להתפלל לפניו ית' יתמלא תחלה אהבה ויראה ויכנס בקרבו רוממותו וגדלות א"ס ית' ואח"כ יתפלל בשפה ברורה ונחת בלי תנועות איברים לדחות מעליו מ"ז ופריך בגמ' והא כתיב אבני גזית נמצא משמע שצריך באמת לעשות תנועות והרמת קול לו קול אליו בכדי שידחה מעליו המ"ז ולהוציא אותיות שלימות כי האותיות נקרא אבנים והן המה אבני גזית בהיותם מסותתים מכל קליפות וחיצוניות וא"כ צריך בודאי להרים קול עד שהקול נשמע למרחוק וגם שאר תנועות איברים שנהוג בהמון עם לעשות לגרש מעליהם מחשבות המעורבות ואיך מזהיר הכתוב ומקבת והגרזן לא נשמע בבית בהבנותו והוא מן הנמנע ולכאורה נראה שבלתי אפשרי שיוציא האדם אותיות שלימות בלי שום טרחא והרמת קול וכדומה מתנועות האיברים ואפ"ל שלזה רמזו בדבריהם הנעימים ליהנות עצה היעוצה לבלי צורך למקבת ולכל כלי ברזל רק שפתיו נעות וקולם לא ישמע והיינו בהיות מזככים א"ע במעשיהם בחוץ בעת צרכי הגשמיות המוכרחים לעשות שבלתי אפשרי זולתם גם שם פעולתם בהשכל ובינה הכל בחכמה נפלאה כמבואר לנו כמה פעמים בפרשיות הקודמות ובעשות ככה ממילא אין להם צרופים בחיצוניות ומאין להם ג"כ מחשבות מעורבות באמצע תפלתם ולזה כיוונו במאמרם שהיה מסתתן מבחוץ ומכניס ובונה כלומר אפילו בעת עוסקו בחיצונים היו מסתת ג"כ בחי' אותיות הנקרא אבנים מכל מום לבלתי הוציא שום דבור זולת דביקות הבורא ב"ה והכפיל שמירתו ועשה מחסום לפיו מלאחוז בצרופיו שום מגע נכרי מז' תועבות הם ז' מדות הפכיים ותהא זאת סבת בטולו בעת תפלתו. ועתה תחזה מה מאוד העמיקו בדבריהם שהיה מסתתן מבחוץ כמדובר ואחר כך מכניס ובונה מבפנים כלומר כשהיא בפנימיות בתורה ותפלה אזי בנקל לו לבנות מהאבנים הן המה האותיות תיבות שלימות וצרופי שמות בלי שום טרחא והרמת קול ותנועות איברים כיון שכבר עומדים ומזומנים לכך כשסתתן בחוץ וזהו ומקבת והגרזן וכל כלי ברזל לא ישמע בהבית בהבנותו כמבואר וגם תבין ותשכיל דברי חכמים ורמיזתם מה שזכרנו למעלה בשם מדרש ר' תנחומא יעקב אבינו נטע ארזים במצרים וצוה לבניו להעלותם כמבואר לעיל בענין ואמר להם שעתיד הקדוש ברוך הוא לצוות אותן לעשות משכן במדבר ראו שיהיו מזומנים בידכם הוא הדבר שדברנו בודאי צריך לראות המשכיל הרוצה לבנות בית להשראת אלהות להיות מוכן ומזומן בחי' אותיותיו מקודם טרם עומדו להתפלל יהיה זריז ונשכר לבל ישליך ח"ו אותיות וצרופים במיצר ים החכמה ויגרום למנוע אחר כך מלהוציא ולבנות תיבות וצרופי שמות בשלימות וזהו שיסד הפייט טס מטע מזורזים קורות בתינו ארזים ובין והבין הדברים כי בזה תולה עיקר בנין התיבה של תורה ותפלה. ומעתה נחזור לענין לעמת המסגרת תהיינה הטבעות כי המחשבה של אדם אפשר לכנותה בשם מסגרת על שם שהיא סגור ומסוגר איננה מושגת לכל כ"א באמצעות הדבור ובחי' הקול אפשר לכנות במלת טבעות ע"ש שיוצא מטבעות הקנה וכמו דאיתא בזוהר שית עזקאין דקנה המשמיעין את הקול ולצוות באה תורתינו הקדושה אזהרה לאדם אופן בנין תיבותיו וצרופי שמותיו הקדושים יראה וישכיל לעומת המסגרת היינו פנימיות מחשבתו כמו שמרגיש בבחינת עצמו אהבה ויראה והתעוררות עוצם יכולתו ית' כמוהו ממש שוה תהיינה הטבעות פיו ולבו שוים להוציא קול ודבור מקושרים לחכמה ובינה לבלתי עשות לשונו לשון רמיה ולזה גמר אומר הכתוב בתים לבדים ירצה לרמוז בתים כנוי לצרופי תיבות הנקרא בתים תהיינה כלי קיבול לבדים מורה פרטי מחשבותיו מלשון בודה מלבו כ"ז ישקול בפלס מאזני שכלו לבל ירים בקול וקול עוז יותר ממה שיש במחשבתו אלהות וידע נאמנה אשר מאומה אין בידו בעשות ככה וגם תפלתו תועבה ע"כ יראה להתאמץ ולהזהר בהשכיל לב לעומת המסגרת תהיינה הטבעות לבתים לבדים כנ"ל והתועלת המגיע לו נוסף עוד שבתיבות כאלה יתכן לו ג"כ להעלות אפילו אותן האותיות המלובשים באכילה ושתיה וכדומה מתענוגות בני אדם המוכרח בהם הנותנים לו כח ועוז לדבר דבורי תורה ותפלה וזהו לשאת את השלחן בהם ירצה לשאת ולהגביה פרטי מאכל שלחנו בהם אם מוציא דביר לפני אלהים בשלימות ודו"ק:
בפסוק ואת המשכן תעשה עשר יריעות וגו' אורך היריעה האחת וגו' היריעה האחת מדה אחת לכל היריעות ונראה לבאר פסוק בהפטרה. וה' נתן חכמה לשלמה כאשר דבר לו ויהי שלום בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם ויצו המלך ויסיעו אבנים גדולות אבנים יקרות ליסד הבית אבני גזית וכתיב כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה לבלתי אחוז בקירות הבית הנה בודאי לא ללמד על עצמו יצא כ"א על הכלל כולו יצא כי מה דהוה הוה ומה לנו לדעת שהיה אז שלום בין שלמה ובין חירם ויכרתו ברית שניהם וגם צווי המלך ויסיעו אבנים גדולות ליסד הבית אבני גזית והבית כבר חלף ועבר בעו"ה וכי הלכתא למשיחא אתא לאשמועינן והנכון בעיני אשר בכאן נרמז לדעת כל איש מעשהו את הדרך אשר ילכון ואת המעשה אשר יעשו בני ישראל כל ימיהם בעודם בחיים חיותם בעולם הזה ומה שהיה כבר הוא ועדיין לא פסק ונוקב והולך עד ביאת הגואל כמבואר לנו כמ"פ והכלל בזה כי הנה אין לך שום אדם בעולם הרוצה לגשת אל עבודת הקודש פנימה שלא יהיה לו צד שכנגדו הרוצה לבטלו והאבות סימן לבניהם אברהם אבינו בימי אמרפל ויצחק ויעקב עם עשו ולבן שנזדווגו לו בדרך עד שהתורה מעידה עליו ויבא יעקב שלם כאדם האומר יצא פלוני נקי מבין שיני אריות עיין למעלה שם הרחבנו ביאור ואין כאן מקום להאריך אמנם הרואה יראה ויבין דרכי אל הנוהג עם בריותיו כי כן גזרה חכמתו יתברך וה' צדיק יבחן באלה הגוים לנסות בם את ישראל מפני קושט סלה בכדי לקשט מדותיו הקדושים והטהורים ולכן יצב גבולות עמים למספר בני ישראל ולכל או"א מישראל יש לו צד שכנגדו לבטלו מדביקתו לנסות היעמוד בקיומו אם לאו ובזה תולה שכר ועונשי והם הם הגורמים מזון הרוחני לנשמות ישראל בעלותה לראות פני האדון ה' צבאות לבלי תאכל מנהמא דכסופא כ"א מצד כשרון פעולותיה הראו לה מבית המלך בזרוע ידה וכבר נודע מאמרם ז"ל שנתעוררו ע"פ לעבוד את ה' אלהיך בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצר הרע אשר באמצעות שניהם יתכן לו לאדם לעבוד עבודת הקודש ולהיות הבחירה חפשית לעשות כרצונו למאוס ברע ולבחור בטוב והיינו מכל דבר בעולם היותם בתערובות טוב ורע אנו בני ישראל מעותדים ומזומנים לברור הטוב המה אותיות התורה ונ"ק המלובשים בכל דבר שבא לכלל בריאה להחיותם וזהו עיקר מגמתינו וחפצינו בתורה ותפלה ומעשה המצות הכל לכוון הנ"ל להעלות אותיות התורה ונצוצות קדושות למרום שבתם ואחרי שתתרוקן קומת הסטרא אחרא מכל טוב יבאו ימים המקווים לנו ויקוים מקרא שכתוב בלע המות לנצח הוא היצר הרע הוא מלאך המות והנה בעניני העבודה מעלות מעלות יש ואין דעתן דומה זה לזה וכל אחד ואחד מישראל אינו חייב כי אם לפי קט שכלו והשגתו את עוצם יכולתו והתפשטות אלהותו יתברך המראה באמצעות פעולותיו הנוהג בחסדו כל דור ודור והנה יש שני בחי' אותיות אחיון רברבין ואתוון זוטרין כמו דאיתא בזוהר וגם שניהם הכל בחכמה נבראו וכאשר ביארנו במקום אחר בראשית ברא אלהים א"ת השמים וא"ת הארץ ותרגום בחוכמתא כלומר בחכמה ברא אלהים את כלליות האלף בית שמים כינוי לשכליות ואת כללות האלף בית המלובש בארציות הן המה מדריגות התחתונים המכונים בשם ארץ גם המה נבראו בחכמה נפלאה וצריך המשכיל לעשות פרטי פעולותיו הכל בחכמה ודעת ובחכמה אתברירא יתכן לו לברור הטוב מהרע להעלות אלו האותיות למקורם ושרשם ואלו האותיות של תורה ותפלה ומעשה המצות נקראים אותיות גדולות ואותיות המלובשים במדריגת הפחותים והנמוכים מכונים בשם אותיות קטנות ואיש התמים הנותן רוחו ונפשו לעשות הכל בהתקשרות בכדי להעלותם ולעשות עמהם צירופים קדושים בתורה ותפלה נעשה אח"כ גדולות כמאמרינו לעיל שהיה מסתתן מבחוץ ומכניס ובונה מבפנים כי כבר קדם לנו הכלל בזה שהאותיות של תורה ותפלה תולים באותיות שעסק בהם כל היום כולו וכמעשהו בחוץ כך מעשהו בפנים ומעתה תבין וה' נתן חכמה לשלמה כאשר דבר ירצה מי הוא הראוי לעלות במעלה המובחר להוציא דבור לפני אלהים בלתי שום טרחא והכנה ומקבת והגרזן לא ישמע בבית בהבנותו כמדובר למעלה כ"א מי שהוא שלם במדותיו אזי נותן לו הבורא ב"ה השפעת השכל תיכף ומיד כאשר מתחיל לדבר דבורים בתורה ותפלה ובא הכתוב לפרש מה הגורם ככה כי היה שלום בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם היינו לצד שכנגדו העומד על אם הדרכים להזדווג לו כמדובר ולהיות שהוא שלם במדותיו וכחו יפה לא שלא נטה אחריו ח"ו ואדרבא עובד את הבורא ב"ה גם עם היצר הרע וע"ד מאמרם ז"ל ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו וזה וזה גורם לתוספת עבודתו ומעלה גם משם אותיות התורה ונ"ק המלובשים בקומת הסט"א ואחר כך בבואו אל הקודש פנימה לבנות צרופי אותיות ותיבות של תורה ותפלה אין לו שום מחשבות זרות וזהו ויצו המלך ויסיעו אבנים גדולות אבנים יקרות מורה על אותיות גדולות של תורה ותפלה וזהו ליסד הבית אבני גזית כלומר הכל תולה במעשהו בחוץ כאשר מסתת את האבנים כנשמע מתיבת גזית שמסתתן מבחוץ ומכניס ובונה מבפנים ולזה אומר הכתוב כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה לבלתי אחוז בקירות הבית הוא הדבר אשר דברתי החיוב המוטל על איש השלם במדותיו ליתן מגרעות לדבורים המכונים בשם בתים במעשהו בחוץ לשמור פיו ולשונו ולבו נכון עמו אפילו בדבר איש לרעהו מעניני הגשמים לדבר בתחתון ופנימיות מחשבתו דבוק לרוממות אלהותו ית' לבל ישליך אותיותיו לקליפות לעשות צרופים לא טובים וימנע אח"כ מלהוציא דבורים וצרופים טובים וזהו כי מגרעות נתן לבית היינו בחי' תיבותיו סביב חוצה אפילו בעוסקו בחיצוניות היה מגור מסביב לבלתי אחוז שום מגע נכרי ומחשבות חוץ בקירות הבית כלומר בקירות לבו בהוציאו התיבה וכלפי דברינו הנאמרים מוסב המקרא לפניו בימי שלמה ולאחריו עד ביאת הגואל יכול המשכיל ליתן התעוררות לנפשו לדעת איך לבנות הבית של תורה ותפלה שזהו עיקר עבודה שבלב באופן המבואר וגם לבנות מלא קומתו לקשוט מדותיו לדחות מעליו מדות הפכיים כ"א לטהר ולקדש מראש ועד עקב עם פרטי איבריו וחושיו הכל אל התורה והעבודה להשראת אלהות כי משכן ה' בני ישראל המה כמדובר למעלה בענין עם תכונת איבריהם המורים על אורות עליונים כנודע להמבין בספרים מול דברינו בא הרמז בתורה אזהרה לאדם לדעת במה יעשה ישראל את במי' מלא קומתו משכן ה' להשראת אלהות מראש עד עקב לזה רומז הכתוב ואת המשכן תעשה עשר יריעות כלומר בעשר יריעות המורה עשרה מדרגות ועשרת דברות התורה בזה נאוה לך לעשות משכן להיות שוכן אצלך מראש עד עקב ואם אמר יאמר איך יתכן לו לאדם אשר בעפר יסודו מורכב מד' יסודות ארמ"ע לחפש בגנזי המלך מלכי המלכים להשתמש בעשרה מדרגות הקדושים שעמהם בנה כל העולמות מראש עד סוף ומי יכול לעמוד על סודם לדעת מהות ערכם וטיבם לזה גמר אומר הכתוב היריעה ה' אחת ירצה להורות ה אחת כינוי לשכינה ה' אחרונה מדה אחת לכל היריעות והיא דמות דכל דמיונות נתחזיין בה ואמצעות התלבשות השכינה יתכן לו לאדם ללמוד סתום מן המפורש כמבואר בפתיחת הענין ויקחו לי תרומה לי לשמי ודוק: