ויכתוב משה את התורה הזאת (לא, ט). דהעיקר עבדותינו ליחד כנסת ישראל עם דודה, ובזה היו רצון משה רבינו ע"ה דקשר את ישראל ולהיות דבוקים בו ית"ש ויהיו עבדות שלהם בהתרוממות, ושיהי' תמיד תשוקתם ליחד כנסת ישראל עם דודה כנ"ל. וזפ"ה ויכתוב משה, תמן כו' תמן בת, וזהו את התורה הזאת - ודבר זה פעל משה רבינו ע"ה והמשיך לישראל עד סוף כל הדורות ע"י התורה.
ויתנה אל הכהנים בני לוי, וקשה כפל הלשון כהנים בני לוי, הלא ידוע דמשבט לוי קאתו. ולפי דברינו הנ"ל מתורץ, דמשה רבינו ע"ה פעל והמשיך בכח קדושתו על ישראל שכל עבודתם יהי' תמיד בדרך יחוד, וזהו ויתנה - מסר דבר זה לצדיקים נקראים כהנים, ולאו דווקא שהם כהנים ממש, רק בני לוי, שהם הולכים תמיד בדביקות הבורא ב"ה ומיחדים ומקשרים הכל בעולמות העליונים. הנושאים את ארון ברית ה', הנושאים עליהם עולו של מקום ית"ש ומגרשים מעליהם כל המסכים כדי שיהיה בתוכם מקום פנוי לשרות שכינת קדושתו עליהם להשפיע מטובו ית"ש לישראל. ואל כל זקני ישראל, ועי"ז הנ"ל יוכל לעורר האבות הקדושים שהם נק' זקני ישראל:
ויצו משה את הלוים נושאי ארון ברית ה' לאמר (לא, כה). נ"ל דאיתא (סוטה לה.) ארון נושא את נושאיו, וכתיב (בראשית א, א) בראשית ברא אלהים את השמים וא"ת הארץ, א"ת ר"ת תמכי אורייתא, כי כשעלה ברצונו הפשוט לברוא העולם שיער כביכול שהעמדה יהיה ע"י תמכי אורייתא, והדבר הזה הוא בעולמות העליונים, ובעולם המעשה ג"כ, וזהו א"ת השמים וא"ת הארץ. והנה הכהנים היו נושאי הארון, ובירדן נשא הארון את נושאיו, כדי לגלות להם שאין צריך להם, שלא ידמו לומר שהם העיקר שנושאים אותו, והראה להם שנשא את נושאיו, ומ"מ היה צריך לנושאיו, רק כי כן יסד המלך. וכמו כן בעולם המעשה צריכים התמכי אורייתא לידע ולהבין שהם רק התומכים לאורייתא, ועיקר הוא התורה, לא כן אנשי סכל כאשר הם תומכים אומרים ידינו רמה.
וזה מרמז לנו הפסוק ויצו משה, שמשה רבינו ע"ה ציוה שהלוים יהיו נושאי הארון, שהלוים רומז לבעלי דביקות, שהם יהיו נושאי הארון, שהם בעלי מדע ויבינו הדבר ולא יתלו הדבר בעצמם רק עיקר היא התורה הקדושה: