[א]
יבם שנפלו לפניו שתי יבמות ונתן גט לזיקת' לאחת מהן אסור בשתיהן.
[ב]
עשה בה מאמר באחת מהן מותר בה ואסור בצרתה.
[ג]
נתן גט לזו וגט לזו אסור בקרובות שתיהן וחליצה לאחת מהם.
[ד]
וכן שני יבמין ליבמה אחת.
[ה]
נתן לה גט אחד מהם נאסרה על שניהם והנותן גט אסור בקרובותי' והשני מותר בקרובותיה.
[ו]
עשה בה אחד מהם מאמר הוא מותר בה והשני אסור בה. נתנו לה שניהם גט אסורים בקרובותיה.
[ז]
עשו בה שניהם מאמר צריכה גט משתיהן וחליצה:
אמרי' ר"פ ר"ג מ"ט אמור רבנן גט ביבמה מהני משום דמהני בעלמא דאי אמרת לא מהני גט אמרי גט להוציא וחליצה להוציא מהגט לא מהני חליצה נמי לא מהני ואתי למבעל אחר חליצה. פי' מ"ט אמור רבנן גט ביבמה מהני למיקם עלה בלא יבנה ושוב לא יוכל לייבם הא מדאורייתא חליצה היא דכתיב' ומשום גט לא קרינא ביה כיון שלא בנה. משום דמהני בעלמא בכל הנשי' להתגרש ואי אמרת הכא לא מהני ואם רצה לכונסה אחר הגט יכנוס אמרי אינשי גט מוציא וחליצה נמי להוציא והואיל שלאחר הגט כונס אחר חליצה נמי יכנוס וקא עבר בלאו הלכך מה"ט נמי אסור בצרת בעלת הגט דאי שרית ליה ליכנוס צרת בעלת הגט אתי נמי למיכנס צרת חלוצה ופ"ק נמי קיי"ל כר' יוחנן דבין היא בין האחין אין חייבין לא על חלוצה כרת ולא על צרה כרת דאיהו שליחות' דאחין עבד ואיהי נמי שליחותא דצרה קעבדא ומיתסרו כולהו כי הדדי ואסור נמי בקרובות שתיהן שהרי ע"כ צריך לחלוץ לצרה כדאמר שמואל פ' ד' אחין חלץ לבעלת דגט לא נפטרה צרה לצרה נפטרה בעלת הגט ופסק רבי' יצחק אלפס דהלכה כשמואל הלכך חולץ לצרה ואסור בקרובותיה ואסור נמי בקרובת בעלת הגט.
[ב]
עשה באחת מהן מאמר מותר ליבמה דהיינו מצותה מקדש ואח"כ בועל ואסור בצרתה כדפרכי' בדברי ר"ג מכדי קסבר ר"ג אין מאמר אחר מאמר ראשונה נמי תתייבם גזירה דילמא אתי ליבומי לשניה. הא למדת דצרת בעלת מאמר אסיר' הלכך חולץ לצרה כדשמואל ונותן גט לבעלת מאמר למאמרה ואסור בקרובות שתיהן.
[ג]
ת"ר כיצד אר"ג אין גט אחר גט ב' יבמות שנפלו לפני יבם אחר ונתן גט לזו וגט לזו ר"ג אומר חולץ לראשונה ואסור בקרובותיה ומותר בקרובות שנייה וחכ"א אסור בקרובות שתיהן וחליצה לא' מהן.
[ד]
וכן אתה אומר בב' יבמין ויבמה אחת פי' שאם נפלה יבמה אחת לפני שני יבמין ונתן זה גט וזה גט אליבא דרבנן שניהם אסורין בקרובותיה.
[ה]
והיכי נמי שאחר נתן לה גט והשני לא נתן אפ"ה שניהם אסורין בה והכי אמרי' בפרק האשה שנפלו לה נכסים ההוא גבר' דנפלה ליה יבמה במתא מחסיא בעא אחוה למפסלה בגיטא מניה הלכך אותו שנתן לה גט חולץ ואסור בקרובותיה והשני מותר בקרובותיה כדאר"ג היכא ששניהם נתנו לה גט והשני מותר בקרובותיה משום דאין גט אחר גט א"כ הכא שלא נתן לה השני כלל גט מותר בקרובותיה לכ"ע כיצד אר"ג אין מאמר אחר מאמר שתי יבמות שנפלו לפני יבם אחד ועשה מאמר בזו ומאמר בזו ר"ג אומר נותן גט לראשונה וחולץ לה ואסור בקרובותי' ומותר בקרובות שנייה וחכ"א נותן גט לשתיהן ואסור בקרובות שתיהן וחליצה לאחת מהם.
[ו]
וכן אתה אומר בשני יבמין ויבמה אחת.
[ז]
עשה בה זה מאמר וזה מאמר זה נותן גט וזה נותן גט וחולצת ופסק רבינו יצחק אלפס דליתא לדר"ג דקיי"ל כרבנן: