מתני שופר של ר"ה אין מפקחין עליו את הגל ואין מעבירין עליו את התחום לילך חוץ לתחום לשמוע את התקיעה ולא עולין באילן ולא רוכבין ע"ג בהמה ולא שטין ע"פ המים מ"ט דיו"ט עשה ולא תעשה ולא אתי עשה ודחי את ל"ת ועשה. ולא עולין באילן וכו'. השתא דרבנן אמרת לא דאורייתא מיבעיא כתב רש"י השתא דרבנן אמרת לא. איסו' תחומין ופיקוח הגל דליכא למגזר [אטו] דאורייתא אמרת לא. דאורייתא. רוכבין דאיכא למגזר שמא יחתוך זמורה ועולה באילן דאיכא למיגזר שמא יתלוש מיבעיא זו ואצ"ל זו קתני ויש גמגום בדבר ונראה בעיני דל"ג ליה עכ"ל וכן הדעת נוטה דל"ג ליה ופי' הכי כיון דיו"ט עשה ולא תעשה הוא בדבר שהוא בדאורייתא גם בדרבנן (לא) החמירו ולמ"ד בפרק במה מדליקין לאו גרידא הוא כיון דאפשר כל הני למיעבד מעיו"ט אחמור רבנן. ואם העכו"ם הביא שופר מחוץ לתחום ביו"ט מותר לתקוע בו מידי דהוה אאתרוג שכבר היה מעשה בישראל אחד שהביא לו עכו"ם לולב ואתרוג ביו"ט מחוץ לתחום והתיר לו רבי' שמשון בר' אברהם לצאת בו דלאו מוקצה הוא דהא חזי לישראל אחר כדאמרי' פ' אין צדין הבא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר וכיון דשרי לטלטל אפי' לאותו ישראל שרי לצאת בו דלא מצינו שאסרו חכמים הבא מחוץ לתחום אלא או אכילה או הנאה ומצות לא ליהנות ניתנו כדאמרי' פרק ראוהו ב"ד וכאן אין שייך לגזור גזירה שמא יאמר לעכו"ם להביא כדי לצאת בו הלא שכיחא שיעשה מצוה הבאה בעבירה הלכך אפי' למ"ד מצות ליהנות נתנו שרי ע"כ תשובתו: ואין חותכין אותו לא בדבר שהוא משום שבות ולא בדבר שהוא בלא תעשה דבר שהוא משום שבות מגל יד ומגל קציר דאין דרך לחתוך בו שופרות ותיקון כלאחר יד הוא ואין בו אלא משום שבות דבר שהוא בל"ת סכינא דדרכו הוא והוי מלאכה גמורה: מתני'. אם רצה ליתן בתוכו מים או יין יתן ירושלמי הדא אמרה ששטיפת כלים מותר במועד ומים צונין ויין חריף מצחצחין את השופר יין אין מי רגלים לא מתני' מני אבא שאול היא דתניא אבא שאול אומר מים או יין מותר לצחצחו מי רגלים אסור מפני הכבוד: