היכלות: מדרשות מיוחסים לר' ישמעאל בן אלישע ור״ע, ונקראים היכלות רבתי והיכלות זוטרתי, ספר היכלות, פרקי היכלות, ברייתא דר׳ ישמעאל, אגדת דר' ישמעאל, פרקי מרכבה, מעשה מרכבה. וכולם נוסדו ע״ד הקבלה בסודות עמוקים על מערכת השמים וצבאותם וכסא הכבוד והיכל ה׳ בשמים העליונים, וגם על מעשה בראשית והנפש. ומחולקים למשניות והלכות וד' סדרים: סדר רוחין, סדר עירין, סדר דין, סדר מחנות. קצתם נדפסו בזהר בס׳ בראשית ופקודי בשם שבעה היכלות.
ספר היכלות מזכירו רב האי גאון בתשובה המובאת בעין יעקב פ״ב דחגיגה וז״ל: ובהיכלות זוטרתי מפורש בלשון הזה, פתח היכל ששי נראת כמו שיש בו מאה אלפים רבבות גלי מים ואין בו אפילו טיפה אחת של מים אלא אויר זיו אבני שיש טהור שסלולות בהיכל שזיו מראיתן דומים למים, עכ״ל. גם מובא בספר ציוני וס' לקח טוב בפ׳ יתרו: ואל תטעה באגדת ר׳ ישמעאל בן אלישע ור״ע וחבריהם מאשר ספרו בספר היכלות והפליגו בשיעור הקומה ובכסא ובדברים מופלאים ונוראים בו וכולם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת. ובס' ויקרא כתב: ואיתא בספר היכלות א״ל שר הפנים לר׳ ישמעאל על שרטוטי הפדחת והיד וכפות, עכ״ל. ובס׳ עמק המלך מביא מענין עשרה הרוגי מלכות מעשה מס׳ היכלות.
הערוך בע׳ אבן המנוגעת מביא הברייתא ת״ר ארבעה נכנסו לפרדס (חגיגה י"ד) זה המפורש בהיכלות רבתי ובהיכלות זוטרתי שהיו עושין מעשים ומתפללים תפלות בטהרה ומשתמשין בכתר וצופין בהיכלות ורואין האיך משמרות מלאכים במעמדן, והאיך היכל אחר היכל, היכל לפנים מהיכל, וקאמר להם ר״ע כשאתם מגיעים אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים, ואם אמר הרי אלו מים נהדף, כי שקר הוא אומר, וכן מפורש בהיכלות רבתי בלשון הזה. ומפני ששומרי פתח היכל שיש מטילין אלף אלפי גלי מים ואין שם אפילו טפה אחת, אלא אויר זיו אבני שיש טהור, שהן כלולות בהיכל שהיה זיו פניהם דומה למים, ואם אמר מים הללו מה טיבן וכו׳ עכ"ל. ובס׳ שומר אמונים פ׳ כי תשא מביא יותר קצת וז״ל: בפרקי היכלות יש היכל ידוע למעלה וכשמגיעים שם העולים למרכבת ונראה להם באותו ההיכל ענינים גדולים והוא מדמה בדעתו שהוא מים ואומר מה טיבן של אלו המים, מיד יצא בת קול ומכריז על זה האיש שהוא ממנשקי העגל ומיד נענש עכ"ל. ובספר לקוטי שכחה ופיאה (פיראדא שי"ו דף כ"ג ב׳) בענין סוד שר הפנים וז״ל: ואמרו בפרקי היכלות בפרקי ר״ע ששבעים שמות יקראו לו (למט״ט) כלם נודעים לפי צירופם ולפי גימטריאות וכו'.
בעלי המקובלים ציירו את ההיכלות כאשר ראו אותם בעיני רוח במספר שבעה, במקצוע הקדושה כמו במקצוע הטומאה, זה לעומת זה. שמות ההיכלות בסטרא קדושה הם: היכל הראשון שמו לבנת הספיר, השני שמו עצם השמים, השלישי נוגה, הרביעי זכות, החמישי אהבה, הששי רצון והשביעי קדש קדשים, ולעומתם שבעת היכלי סטרא אחרא: ההיכל הראשון שמו שטן, השני נקרא טמא, השלישי שמו אופל, הרביעי חובה, החמישי איבה, הששי בית חבר, והשביעי שמרי היין.
פרקי היכלות נדפס בספר ארזי לבנון ויניציא שס״א, וגם בחוברת מיוחדת שקלאוו תקמ״ה, זאלקווא תקצ״ג, לבוב תר״י, פיעטרקאוו תרמ״ד; קיצור היכלות מהזהר ולקוטים להגר״א, קעניגסברג תרי״ז; גם בשם דרוש פרקי היכלות על ע׳ שמות דמט״ט (חסר מקום ושנת הדפוס). סדר היכלות נדפס ע״י יעלינעק בבית המדרש ח״ב וח״ג וח״ה.
ע״ע היכלות רבתי באוצר ישראל.