אגדת עוזא ועזאל נזכרת בגמרא בשם דבי ר׳ ישמעאל אמרו, עזאזל היא שעיר המשתלח מכפר על מעשה עוזא ועזאל (יומא ס״ז:), ופירש״י מלאכי חבלה שירדו לארץ בימי נעמה אחות תובל קין ועליהם נאמר ויראו בני האלהים אה בנות האדם כי טובות הנה וגו', כלומר על העריות מכפר. ועזאל הוא קיצור מעזאזל, והוא מדרש בדברים רבה (בסוף): אמרה (נשמה של משה) לפניו, רבש״ע מֵאֵצֶל שכינתך ממרום ירדו שני מלאכים עוזא ועזאל וחמדו בנות ארצות והשחיתו דרכם על הארץ עד שתלית אותן בין הארץ לרקיע (עי׳ זהר בראשית נ״ה ע״א). ושעיר העזאזל בא לכפר על מעשי עוזא ועזאל שהיו מתעים בני אדם בתאות המשגל והעריות, ואפשר שזה הטעם שקורין פרשת עריות ביוה״כ למנחה. במדרש אבכיר נזכרת האגדה בשם שמחזאי ועזאל, והובאה גם בילקוט שמעוני על הפסוק ויראו בני האלהים וגו׳.
יעלינעק הדפיס האגדה בבית המדרש ח״ד, מקובץ מדרשים כ״י שאלוניקי.