ובעזר יחדיל מרשעים רוגז ושם ינוחו יגיעי, נתחיל סדר אלה מסעי:
ממחרת הפסח יצאו וגו' פירש"י בפ' בא בפסוק ויהי בעצם היום הזה וגו' שבט"ו בניסן יצאו, ותימה דבענין ביאתם לארץ כתיב ביהושע ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח, ואמרו בפ"ק דקדושין דזהו ט"ז בניסן לאחר שהביאו את העומר, א"כ ממחרת הפסח פי' למחרתו של יו"ט דהיינו ט"ז וכאן פי' למחרת אכילת קרבן פסח דהיינו ט"ו עצמו, וי"מ דאין מביאין ראי' מדברי קבלה על דברי תורה, טו"ב:
ורבינו סעדיה פי' דגם כאן ממחרת הפסח הוי ט"ז בניסן, כלומר למחרתו של י"ט ראשון דהכי קאמר קרא, ויסעו מרעמסס וגו' בחמשה עשר וגו', דבט"ו יצאו מרעמסס סכותה ואח"כ אמר קרא ממחרת הפסח יצאו ב"י ביד רמה וגו', כלומר ואח"כ כשנקבצו כולם לסוכות יצאו ב"י לעיני כל מצרים ביד רמה:
ובאלהיהם עשה ה' שפטים פי' בשופטיהם כי השופט נקרא אלהים ולכך לא כתיב ואלהיהם הכה דעשייה יתכן בשופטים:
ויחנו באלוש, שם ירד להם מן בזכות שרה, וזה אלוש ע"ש לושי ועשי עוגות ושרה זו יסכ"ה בגימט' המ"ן:
מנגב לקדש ברנע, תימה לרבינו בכור שור דעתה בא ליתן תחומי וגבולי ארץ כנען וא"כ משמע דקדש ברנע הוא בארץ כנען וזה אי אפשר דמשם שלח משה את המרגלים והרי הוא לא עבר את הירדן, ובפירוש כתיב בכלב בשלוח אותו משה מקדש ברנע, ועוד הרי בהר ההר מת אהרן כדכתיב לעיל בפרשה וגם הוא לא עבר את הירדן וכאן כתיב וזה יהי' לכם גבול צפון מן הים הגדול תתאו לכם הר ההר, ושמא י"ל דתרי קדש ברנע הוו שהרי בספר יהושע מונהו בעיירות שמעבר לירדן, וכן אמרו רבותינו דתרי קדש הוו כמו כן צ"ל בקדש ברנע, וגם רש"י פי' דתרי הר ההר הוו, ואותו של עבר הירדן הוא טורי אמנון המפורש בגיטין ובודאי מדוחק הכתובים פי' כן, ג"ן:
למטה יהודה כלב בן יפונה ותימה דבכולם אמר נשיא חוץ מבשבט יהודה ושמעון ובנימין, וי"ל דבכולם כיון שכבר זכרו לנשיא בשלוח מרגלים והוא עמד כל ימיו בצדקו לא הוצרך עוד לקרותו נשיא, ובשמעון לא אמר נשיא משני טעמים א' שמכיון שחטא להם זמרי בן סלוא נשיא בית אב לא זכו להעמיד נשיא עוד כדכתיבנא לעיל בפ' פנחס על לשמעני חסר ו', ב' דאלו הנשיאים הוצרכו לחלוק הארץ ואין צורך נשיא לשמעון לכך דנחלתם היתה בתוך נחלת בני יהודה כדכתיב וינחלו בני שמעון נחלתם וגו', ובבנימין מפני שעתידין לחטוא בפילגש בגבעה לא זכו לקרא בהם נשיא לחלוקת הארץ (ולי נראה דמכיון שבא לספר בענין חלוקת הארץ לא רצו לקרא נשיא ליהודה מפני שמוכן הוא לגדולה מזו שהי' מעותד למלכות, וכן לשבט בנימין שאול מלך הראשון, ועוד שבגבול שניהם בנין בהמ"ק לשריית שכינה ובשמעון הטעם כנז'):
מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב ואח"כ פאת קדמה אלפים וגו', ועל פירש"י שפי' שהיו נותנין אלפים לכל רוח, אלף הפנימיים למגרש ועליהם אמר כאן אלף אמה סביב וחיצוניים לשדות וכרמים, קשה שהרי בסמוך על כל האלפיים אמר וזה יהי' לכם מגרשי הערים, אלא נראה לפ' דה"ק, מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב, כלומר שימדדו אותן אלף אמה בעיגול סביב העיר ואח"כ אמר ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים וגו', כלומר שאח"כ ימדדו קוים ישרים:
עד מות הכהן הגדול, תלה הדבר דוקא במיתת הכהן הגדול, כדי שבצאתו של רוצח לא ירננו אחר הכ"ג על שאינו עושה נקמה בו בצאתו דעל הכ"ג הדבר מוטל כדכתיב ובאת אל הכהן אשר יהי' וגו', דלאפוקי אל הכהן שיקום אחריו אין לרנן אחריו דיאמרו מה לו ולצרה שלא היתה בימיו: