1
אוה"ח היכן הוא רמוז בתשב"כ וכו', ע' הערות הכל"ח ז"ל סו"ס תולדות האוה"ח אות ט"ז כזה ובר"מ פ"ו ה"ב משבועות. ודבר זה אין לו עיקר כלל בתורה שבכתב אלא למדו מפי הקבלה, שלא יחלל דברו הוא בעצמו אבל אם ניחם וחזר בו, חכם מתיר לו עכ"ל, נר' שהקבלה הי' ג"כ היכן רמוז בתשב"כ שחכם יכול להתיר נדר וזה היפך אוה"ח ז"ל וצ"ע:
2
שם) טהור הוא וטהרו הכהן, ובת"כ וירושלמי פסחים פ"ו ה"א אי אמר על טמא טהור אינו טהור, וק' מהכ"ת לומר כן, וכי גרע מטעה בדבר משנה, ומכ"ש בטעה בקרא מפורש וצ"ע: