כהה רש"י הוכהה הא אם עמד במראתו או פשה טמא, עי' חינוך מ' קס"ט הא דאם לא נולד סימן טומאה בשבוע של הסגר ראשון יסגירנו בשבוע ב', ואם לא נולד סימן טומאה יטהרנו, וכן ד' רמב"ם אבל דעת רש"י כאן דבהסגר ב' עמד בעיניו אף שלא פשה טמא אלא אם כהה טהור, וערמב"ן ורא"ם, ובתי"ט פ"א מ"ג האריך בזה, ובס' כנסת ישראל מאבי התפא"י ז"ל כ' להשיטות דאף בעמד טהור, לא כרש"י כתב כהה לרבותא דסיפא דאפ"ה פשה טמא אף דמשנה ממראה למראה, וע"ע בזה בהגהות פורת יוסף מגילה (כ"ח:) ובס' מקרא מפורש כ' דבמקרא זה לא רישא סיפא, דרישא רק בכהה, וסיפא בעמד בעיניו ג"כ טהור וכמ"ש רמב"ן: ונ' בביקור חולה יש להכיר בין אוהב לשונא, האוהב כששואלין אותו על מצב החולה מחליט כיון שהמצב עומד בעיניו ולא הורע ראי' שהוטב לו, והשונא להיפך מחליט מכיון שלא הוטב הרי ממילא הורע, ושניהם אמת אומרים רק כל אחד מגיד מהרהורי לבו אז, והכהן איש החסד "בעיניו" מכיון שלא פשה אז כבר כהה, ובמ"ש רש"י כהה הוכהה עי' מלאכת שלמה מס' נגעים פי"ג מ"א: