ואם דל הוא ואין ידו משגת, שם דל מורה על המעטת איזה דבר ממה שהי' בגוף או בממון או בכבוד וכדומה, ויוכל שהי' דל בערך מה שהי' עשיר גדול מקודם, וכשהוסיף ואין ידו משגת, הוא לגמרי ויצויר שאין ידו משגת מסיבה אחרת לכן אמר ודל ואין ידו משגת, תוה"מ, ואילת השחר סי' תצ"ז, ובס' תוספת ברכה כ' הכפל י"ל דיש דל לא על דל כסף רק לענין אחר (ש"ב י"ג ד') מדוע אתה ככה דל, והכוונה רזון בגוף - מקץ (מ"א י"ט) פירות דלות ורעות - ובישעי' (ל"ח י"ב) מדלה יבצעני שהכוונה ממחלתי יחלצני - ונדרים (מ'.) אין דל אלא חולה וב"מ (נ"ט.) שלא נקראו ישראל דלים אלא על עסק תבואה הרי דמורה על רעבון, וכן מורה על שפלות וכבוד, בשופטים (י' ט"ו) אלפי הדל במנשה - וישעי' (י"ז ד') ודל כבוד יעקב - ובש"ב (ג' א') ובית שאול הולכים ודליםוגם דל ממצות, ר"ה (י"ז.) עה"פ תהלים (קט"ז ו') דלותי ולי יהושע - וב"מ (ע':) עה"פ משלי (כ"ח ג') לחוזן דלים יקבצני - ומגילה (י"א.) עם דל, דלים ממצות, וע"ע תהלים (ע"ד י"ג) יחוס על דל ואביון, וצפני' (ג' י"ב) עם עני ודל, וכאן רוצה להורות עני בכסף הוסיף הלשון ואין ידו משגת עי"ל עפמ"ש באבות (פ"ד מ"א) איזהו עשיר השמח בחלקו, וא"כ אף שדל אם שמח בחלקו לא הוי דל, אך לקרבן צריך כסף מזומן לקנות והוסיף ואין ידו משגת שכיסו ריק - ובאוה"ח הביא ת"כ עי' קונ' נצוצי אור מהכל"ח אות ט"ז, שהק' דמסברא נראה להיפך דאם הוא עשיר ואין מצוי עתה קרבן עשיר, א"י להביא קרבן עני כיון שאין זה קרבנו עתה בהיותו עשיר, ובק"א מפרש הת"כ להיפך שדוקא אם אין ידו משגת מחמת עניו, אבל זולת זה אין להביא קרבן עני וצ"ע - ויש לתלות הדברים אם עני שהביא קרבן עשיר אי יצא, דא"נ דלא יצא מוכח דעשיר ועני מוחלקים בקרבנותיהם מגזה"כ ולא משום דחס רחמנא על עני, וא"כ ממילא עשיר אינו יכול להביא קרבן עני, אפי' אין ביכולתו עתה להביא קרבן עשיר, ועמש"ל בפ' ויקרא (ה' ז'):