ובא אשר לו הבית, יומא (י"א:) מה ת"ל לו מי שמייחד ביתו לו שאינו רוצה להשאיל כליו וכערכין (ט"ז.) נגעים על צרות עין, וכ' בתוספת ברכה הכוונה דהי' צ"ל ובא בעל הבית וכמו במשפטים (כ"ב ז') ונקרב בעל הבית, ושופטים (י"ט כ"ג) ויצא אליהם איש בעה"ב, וכן בעל השור בעל הבור, והלשון לו מוסב על זה שחושב שהוא שלו נצחי, ובמד"ר ויקרא (פ"ב) כ"מ שנ' לו אינו זז משם לעולם, וכן זה שחושב שכלים שלו ואינו רוצה להשאיל ושכח שאינו שלו לעולם, וגלגל החוזר בעולם, שבת (קנ"א:) - וברות (ד' י') קניתי את כל אשר לאלימלך וגם רות המואבי' קניתי לי לאשה, ורק באשה כ' לי קנין שלו ואוסרה על כל העולם, ובקידושין (ב':) וז"ש באבות פ"ב מ"ז קנה לו דברי תורה קנה לו חיי עוה"ב וקנין תורה היא לו לעולם ובגיטין (ע"ד.) ה"ז גיטך ע"מ שתתנו לי ר' זוז ומת פלוגתא אי נותנת ליורשים, ולמה לא הביאו ראי' ממדרש שהלשון לי מורה על נצחיית הדבר, וגם יורשים בכלל, אך לשון תורה לחוד ולשון בני אדם לחוד (ע"ז נ"ח: וחולין קל"ז:) וכרשב"א בתשובה אלף כ"ז אע"ג דכ' ונתן בידה וחז"ל אמרו אף ברשותה, וגם ע"י אביה ושליח לקבלה, אעפ"כ אם אמר לשליח להולכה שיתן הגט לידו צריך לתת לידה ממש, כי כן יכוונו אנשים בלשון יד יד ממש וכ"כ הריב"ש סי' שמ"א, אע"פ שקיי"ל מתנה ע"מ להחזיר שמי' מתנה אבל בתנאים שבין אדם לחבירו כל שהתנה לתת מתנה צריך לתת לחלוטין:
שם) והגיד לכהן עמ"ש בפ' ויקרא (ה' א') בשם תוה"מ: