וכבס עי' אוה"ח למה צריך כיבוס, ודעתו שאין חיוב דוקא לכבס בגדיו, ועי' ראב"ד פי"א ה"ד שכבוס אינו מעכב, ועי' מנ"ח מ' קע"ג אות ז':
שם) ורחץ במים וטהר, ער"מ פ"א ה"ט ממקואות הטובל פעמים במקוה הרי זה מגונה, וע"ש בכ"מ שהרואים יסברו שמתכוון רק להקר ע"ש, ובכלים צ"ע אי מותר לטבול ב' פעמים, והוא מד"א רבה פ"י, ועמ"ש בזה בפ' אחרי (ט"ז ל"ד): ובכ"מ פ"ו הט"ז מאבות הטומאה הביא תוספתא פ"ב. ממכשירין שהטמא לא נטהר אלא בהעלותו מן המקוה ולא בהיותו במקוה ע"ש, וגם בזה יש להסתפק בכלים. וגם יש להסתפק אי נטהר רק בעלותו כולו ממים, או רק בהוציא ראשוממים אף שכל גופו עוד במים נטהר וביבמות (מ"ו.) במנימן עבדי' דר"א שלא יקדים ולימא לשם בן חורין אני טובל, ובהדי דדלי רישא ממיא אנתי לי' זולטא דטינא ארישי' וא"ל זיל אמטי לבי מרך, הרי שגם בהגבהת ראשו ממים הי' חוששין שלא יקדים לומר לשם בן חורין טבלתי, מוכח דגם אז הוא מענין טבילה ודיני טבילת גר ונדה ועבד משוחרר שווין כמ"ש ביבמות (מ"ז:) ויו"ד (סי' רס"ח ס"ב.), אך ז"א די"ל דבהדי דדלי רישא היינו קודם שהוציא ראשו, וכן מוכח דביו"ד סי' ר' ס"א דאחר שתוציא ראשה ממים בעודה במים תברך הרי דבהוצאות ראשה כבר נטהרה, וגם הא דיבמות יש לדחות דעי"ז שתקפו במים קנה אותו לעבד וי"ל להיפך דצריך לחזקהו במים ממש ולא אחר שהוציא ראשו ממים, דאז כבר נעשה בן חורין וא"א לקנותו, והא דאנחי זילטו בטונא ארישא לא הי' כדי לקנותו לעבד, רק כמו מודעה דקנה אותי לעבד, ועי' בזה בשו"ת שערי דעה ח"א סי' ע"ה שהביא הכ"מ וכ' דאין נפק"מ לדינא מתי היא הטהרה, ובחמדת ישראל ח"א (דף ס':) האריך בזה דיש נפק"מ לדינא ע"ש: ובירחון קול תורה חוברת א' סי' ג' פשוט לי' דכוונת כ"מ כל זמן שהוא כולו בתוך המים לא נטהר רק אח"כ כשהוציא ראשו, וראי' ממקואות פ"ז מ"ו מקוה שהי' מ' סאה ירדו ב' וטבלו זה אחר זה הראשון טהור, ואי נימא דאינו נטהר עד שעולה לגמרי מהמקוה, הא כיון שהוציא ראשו נחסר מהמים ולא נשאר מ' סאה ואיך יטהרו שאר אבריו, וע"כ כוונת כ"מ דכל זמן שהוא לגמרי בהמים לא נטהר, וכן בפ"ו מ"ג ממקואות ג' מקואות בזה כ' ובזה כ' ושאובים מן הצד כו' טהורים, וא"כ כשיצאו מהמים ברגע אחרונה נחסר מהמ' סאה, מוכח ג"כ דכוונת הכ"מ דנטהר בהגבהת ראשו בלבד: ובירושלמי פ"ב ה"ב מתענית ופ"ו ה"א מפסחים אם הי' השרץ בידו אין לו טהרה, השליכו מידו מיד הוא טהור, הרי מבואר דאף כשעודנו כולו בתוך המים אם רק משליכו מידו מיד הוא טהור טרם שעלה מהמים, אך יש לדחות דמלת מיד לא קאי על הוא טהור, רק קאי על השליכו מידו, דאם השליך מיד טרם עליותו ממים הוא טהור כשעולה לאפוקי אם השליך כשהתחיל לעלות ובס' דעת תורה יו"ד סי' מ"א אות י"ד כ' ג"כ דפשיטא דכוונת הכ"מ בהוציא ראשו בלבד, וכן אמר הג' מקינסק ז"ל בעל חלק"י דכל האומר דתלי' בהוצאה לגמרי אינו אלא טועה, דאיזה פעולה עושה בהוצאות רגליו מהמים כדי שיתטהר, והובא דבריו בירחון דגל התורה שנה ב' סי' קי"ב - וראיתי בשם הג"ר אלי' חיים מייזל ז"ל מלאדו שכוונת הכ"מ לענין אם הי' הערב שמש בשעה שהוא במים קודם עלייתו ממים דלא מהני, והסכים עמו הג' מקוטנא ז"ל, ועי' מה שכתבתי בזה שם בקול תורה סי' ל'. וע"ע שם בסי' כ"ט מאחי הרה"ג ר' שלמה זאב מלודז שליט"א, ובסי' נ"ח וס"ח וע"ב, ושנה ג' סי' כ"ג, ובשו"ת בית יצחק יו"ד סי' ל"ח ל"ט, וס' זרע אברהם סי' ע"ה, וירחון אהל ישרים סי' י', ולעיל בפ' שמיני (י' ב') ובס' שו"ת בנין דוד סי' ה', והרוצה לידע הדברים על בורים יעיין בכל המקומות שציינתי ויאורו עיניו: