רר, רש"י כמו ריר היו"ד נשמט, כמו ועמודי שש (אסתר א' ו') ור"ל עמודי שיש, וכ"כ בשה"ש (ה' ט"ז) ורש"י ברכות (ה'.) ביר כמו בר, ועי' בזה בס' גשמי ברכה ומגלת ספר שם באסתר, ועי' תוה"מ ואילת השחר סי' תצ"ח, "רר רק זב נטף נזל" שם רר ושם רק, הונחו על הרוק הנוטף מפה, ורק נקרא בעת שמריקו ומשליחו בכח, והריר נוטף מאלי', ורר מובדל מן זב שרר מיוחד אל הנוטף מן הגוף לבד, וזה כולל כל דבר לח הזב וניגר, רר נבדל מן הנוזל וניגר שהזב הוא טיפים טיפים, והנוזל והניגר הוא בשפע, בכ"ז טיפי הזב והרר סמוכים זל"ז, והנוטף הוא טיפים מופסקים זה מזה, ובנדה (נ"ה:) אין לי אלא ריקו כיחו וניעו ומי האף שלו מנין ת"ל וכי ירק ור"ל דכל אלה בכלל רקיקה, וכ' תוס' דכיחו הוא הבא מכח רב מן החזה, וניעו ע"י נענוע מעט, ורע"ב רפ"ז בנדה כ' ואני שמעתי ניע היא הליחה היורדת מן החוטם, ופלא שכ' כן מפי השמיעה, ושכן מפורש ברש"י ב"ק (ג':), וצ"ע דהא מי האף כ' ביחיד, וכה"ק בתוס' שם על רש"י וצ"ל דב' מיני ניעת האף הן, כשבריא אז לית החוטא מעוכר, וכשהוא במחלת הקאטער מי האף נוטפים מאליהם צלולים: