חלות מצות, בראב"ע עגולות ונקראו חלות מלשון חלילה, ובס' הדרוש ועיון הביא מס' יריעות שלמה. אינו הקפד על הציור אם עגולות או מרובעות ומראב"ע משמע רק עגולות - ומענין מצות עי' שד"ח מער' חמץ סי' י"ג אות מ"ב שאין הקפדה והביא ראי' מפסחים (ל"ז.) דשיעור עבה במצה טפח כמו בלחם הפנים, וה"ה שיש ללמוד מלחה"פ שיש לעשות המצות גם מרובעות, ע' מנחות (צ"ה.) ועשו"ת יהודה יעלה או"ח סי' קנ"ז בזה, וע"ע בשו"ת אבני חפץ סי' ל"ד דצורות העיגול חשובה, ובתולדות אדם ח"א פ"ו בשם ס' נחמד ונעים שתמונת עגולה יקרה בעיני ה', שהשמים וכוכבים והארץ עגולים ולא תמצא בבריאתם בריה מרובעת ע"ש,ועתו"ס ע"ז מ"א. ד"ה ככדור שהעולם עגול וכ"ה בזהר ויקרא ד', כל ישובא מתגלגלא בעיגולא ככדור, והביא סמוכין מירושלמי שלהי מעשרות אין מרובע מששת ימי בראשית. וע"ש בענין מקוה אי צריכה להיות מרובע, ובפהמ"ש לר"מ פ"ח ה"ה ממקואות שאין קפידא בצורה, וכ"כ באהלות פ"ג מ"ז, ועשו"ת מהרש"ם ח"ד סי' קי"ד, ועפרד"י בראשית (דף ו'.) ובשלח (ק"ד:) שהבאתי הרבה בענין זה ואי יש מרובע באוכלין ע"ש הרבה חדשות:
שם) רש"י ושנינו במנחות כו' משמע דמנחת סולת דאינה נקמצת אלא קודם אפיה כשהיא סלת, וליכא קפידא שיעשה אותה עשר חלות, וע' מה שהאריכו בזה וברא"ם, בלח"מ ומל"מ פי"ג ה"י ממעשי הקרבנות, ומנ"ח מ' קט"ז: