והכהן הגדול וגו' בזמן בית שני ל"ה שמן משחה, וכ"ג הי' רק "מרובה בגדים" אבל קדושה שלו הי' כמו נמשח בשה"מ בבית ראשון, לפי ששה"מ מבית ראשון נתנה שפע קדושה גם על כ"ג של אח"כ, והי' מחויבים באותם הדינים של כ"ג משיחים, וז"ש "והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שה"מ", הכהן שנמשח, "ומלא את ידו ללבוש את הבגדים" יתן כח וימלא הכ"ג שאינו רק מרובה בגדים, שיהי' לו אותו הקדושה כמוהו, "כי נזר שה"מ אלקיו עליו", הגם שלא נמשח בעצמו, יש עליו מקדושת משיחה מכ"ג בבית ראשון, לפי "אני ה'" קדושת היא עולמות גם על דורות שאח"כ, עי' במלא העומר:
שם) ראשו לא יפרע, ערש"י גידול פרע יותר מל' יום, ובסנהד' (כ"ב:) כ"ג מסתפר מע"ש לע"ש ונהגו כן ברצותם להתנאות ביותר, אבל מצד הדין ל' יום, ועי' נדרים (ל"א.) ור"מ פ"א ה"י מביאת מקדש:
שם) ומלא את ידו, ע"ל ויקרא (א' ג') וסמך ידו, ובשו"ת אמרי דוד סי' כ"ח: