ששת ימים ק' מה ענין שבת לכאן במועדות, וגם ש"י תעשה מלאכה למה כ' זאת וכי מי שלא יעשה מלאכה בש"י לא יהי' מחויב לשמור שבת, ואמר הגר"א ז"ל מווילנא, דהכל קאי על יו"ט דששה ימים הם יו"ט, א' של פסח וז', א' שבועות, א' ר"ה. וסוכות א' וח' שמיני עצרת, ומותרין במלאכה לצורך אוכל נפש, וכ' הה"מ בפ"א ה"א מהל' יו"ט דבמלאכה שאינה אוכל נפש קרא מלאכת עבודה. וז"פ ש"י תעשה מלאכה,ר"ל מלאכת אוכ"נ. וביום השביעי יום כפור דנקראת שבת שבתון כל מלאכה לא תעשה אפי' אוכ"נ: ובס' תורת הצבי כ' ש"י תעשה ל' תתפעל, וכן בתשא (ל"א ט"ו) יעשה. דבמד' דמשה פעל אצל פרעה שישבתו יום אחד. שעי"כ יוכלו לעבוד יותר בימי החול ובחר יום שבת. וז"פ ישמח משה במתנת חלקו. ושלא יחשבו שזה טעם העקרי של שבת, וראוי דמי שאינו עובד כל השבוע אין הפרש אצלו בין שבת לימות החול. ובא תעשה תתפעל אפי' אם מלאכתך נעשית ע"י אחרים בכ"ז שבת קדש לה'. ועפרד"י תשא (דף שכ"ב.) בענין שבת שבתון: בענין תוספות שבת. ראיתי שהאבני נזר ז"ל כשהי' בילדותו, ובביה"ח עשו סיום על מס' שבת, ואמרו לו אם יאמר הדרן מיני' וכו' יתנו משקה, ואמר, ביום שבת יש כ"ד שעות, וכנגדם כ"ד פרקים, וקשה הא איכא הוספת שבת והי' להיות יותר מכ"ד פרקים, אך תוס' שבת לאו דאורייתא, ופרק בתרא דשבת הוא מי שהחשיך לו בדרך נותן כיסו לעכו"ם [בדף קנ"ג.] וכ' המפו' משום דתוס' שבת לאו דאו' לכן הקילו שיתן כיסו לעכו"ם, וז"ש הדרן עלך פרק מי שהחשך, ומוכח דתוס' שבת לאו דאו', וממילא סליקא לי' מס' שבת, אבל אי דאו' הי' צריך לחיות עוד ב' פרקים כנגד תוס' שבת מלפניו ולאחריו. ואזכיר דברי צחות מהג"ר יושע בער סאלאוייטשיק מבריסק ז"ל, פ"א הי' באכסניא בשבת ולא הי' לחם משנה, ושאל לו א' הא אפשר לצאת סעודה שלישית בדברי תורה, ויען הא אפשר שאחד מהשומעים יסתור דברי ואשאר בלא תורה, ובלא שלש סעודות, וזה רגיל כפי הבריות שיוצאין ג' סעודות בד"ת ולא מצאתי זה רק במג"א סי' תמ"ד סק"ג שכ' שרשב"י נהג כן, ואולי הטעם ששלחן צדיקים במקום מזבח, ומכפר כמו מזבח, עי' חגיגה [כז.], ומזה נודע המנהג שחסידים חוטפים שיריים מסעודת הצדיק כדי שישתתפו בהכפרה, וגם בתענית [כז:] בזמן שאין מזבח ד"ת מכפרין ולכן באין שלחן כלומר שאין סעודה הוא כמו בזמן שאין מזבח שאז ד"ת עומדים במקומו, ומשתמשים בזה רק בשלש סעודות שע"פ רוב נאכלת בכבדות וטעון אכילה גסה, להגאון הנ"ל פנה א' ממשכילים ואמר הנה יוצאים חדשים לבקרים ספרים ומחמירים בחומרות חדשות, ואנו מיחלים כי ספרי כ"ת יהיו בנוים ביסודם להקל מקצת, ויענה הנה קלעתם אל המטרה, והרבה קולות הכרעתי בספרי וכאלה אשר אתי בכתובים ואבוא איזה דוגמאות למען ידעו את טובו וערכו של האוצר כולו, ואקיים מה שנאמר, תן חלק לשבעה, א', יש מחמירים להגביל תפלות ערבית רק עד חצות ואני מקיל כל הלילה, ב', יש מחמירים בתפילין דרבינו תם, דהוא רק לחסידים וגדולי תורה, אנכי הכרעתי להקל דמותר לכל אדם להניחם ואינו משום יוהרא, נ' יש מחמירים שלא לומר פיוטים באמצע התפלה מפני הפסק ואנכי מתיר. ד' יש מחמירים בספירות העומר שאם שכח לספור בלילה אחד שלא לספור עוד בברכה ואנכי מתיר, והטעם גמצוה לממני יומי ושבועי, מנחות ס"ה. והן ב' מצוה, ותחול הברכה על מנין השבועות]. ה' יש מחמירים שלא ללמוד בערב ט"ב שחל בשבת ואנכי מתיר. ו' יש המחמירים שלא להתענות בר"ה ואני מתיר. ז' יש מחמירים שלא להתענות ב' ימים יום כפור ואנכי מתיר: