למען ידעו וגו' והק' למה עושים סוכות בתשרי נגד היקף ענני הכבוד, הי' ראוי לעשותו בניסן שהי' תחלת היקף עננים, עי' טור סי' תרכ"ה, והחי' הרי"מ ז"ל תי' דבסוכה כ' "למען ידעו", לסוכה צריך דעת, וכל שנה שמלאים בחטאים, ואין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות סוטה (ג'.), ובזהר ח"א (דף קכ"א.) א"א עושה עבירה אלא מי שהוא גולם ולא אדם, ממילא הוא "חסר דעת" ולא יוכל לקיים מצות סוכה, ורק לאחר ר"ה ויו"כ שנמחלו עונות, אז ישיג דעת אמתי ואז זמן למצות סוכה וזה הטעם המצטער פטור מן הסוכה (סוכה כה:), כשיש לאדם צער ח"ו וחסר לו ישיבת הדעת, ממילא א"י לקיים המצוה שאמרה תורה "למען ידעו" - ובשש"ק ח"ה (דף נ"ט:) הביא מהה"צ מביאלא ז"ל דק' דהול"ל למען תזכור אשר הוצאתי ממצרים כמו בכל המצות, וי"ל דז' ימי סוכות ז' מדות, ומזה יבא לבחינת דעת ובא לרמז זה למען ידעו, וע"ע בתולדות נח דרוש י"א: והגר"א ז"ל אמר דאחר חטא עגל נלקחו ענני כבוד (כתשא ל"ב כ"ח) "וירא משה את העם כי פרוע הוא" שנפרעו ונתגלו מענני הכבוד, וכשהשי"ת נתרצה להם י' ימים בתשרי נאמר סלחתי כדבריך, ונצטוו לעשות משכן וענני הכבוד ובאו לחזרה, וממחרת יו"כ י"א תשרי אמר משה לבנ"י להביא נדבות למשכן, ובמשך ב' ימים הביאו הנדבות, והם הביאו אליו בבקר בבקר לשני בקרים י"ב י"ג תשרי, י"ד תשרי חכמי לב לקחו הנדבות ממשה, וט"ו תשרי התחילו לעסוק במלאכת המשכן, ואז חזרו ענני הכבוד, ממילא ט"ו בתשרי זמן העיקרי מן סוכות ענני הכבוד, ועי' בהכתב והקבלה - ואי לעשות סוכה ברה"ר עמ"ש בפ' צו (ו' י"ח): בסוכה (כ"ח:) הי' גשמים יורדים כו', משל לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון של מים על פניו, ואמר הגר"א ז"ל, בר"ה ויו"כ ימי דין ואחריהם ימי החג בלולב וסוכה, והם ימי רחמים להמתיק הדינים ע"י המצות, וברדת גשמים המבטלים מצות סוכה, עד נאמן שה' אינו רוצה להמתיק הדינים, ומזיגה הוא עירוב מים ביין להמתיק חריפתו, וזה המשל לעבד שבא למזוג הכוס, לבטל חריפתו, והאדון ששפך המים הלאה, וזהו ושפך לו קיתון של מים על פניו, ר"ל שאינו רוצה בהמזיגה ובס' דבש השדה אות קפ"ז על פניו על פנימיות, שלא עשינו מצות סוכה באמתיות פנימיות בא עלינו גשם - ועי"ל על פנים זועפת שלכם דאין להתעצב בזה אם רצון הבורא בכך נקבלנו בשמחה - עי"ל על פני הדור שהמה מחויבים בדבר הזה. שבא הגשם - ובאו"ח סי' תרל"ט סק"ז כל הפטור ועושה נקרא הדיוט, ועי' שטמ"ק ב"ק (פ"ז.) ד"ה גדול המצווה בשם מאירי, הא דפטור ועושה נקרא הדיוט רק בדבר שאינו יוצא ממנו שכל או מוסר או סלסול או הבנות הלב ועושה ממנו על עצמו מצוה עכ"ל, בזה יתורץ הרבה קושיית, ועפרד"י יתרו (קנ"ג:) בזה ואי' מאא"ז הה"ק ר"ר פישעלע מסטריקוב ז"ל, שישב ואמר ארצה להיות הדיוט ולישב בסוכה, והה"צ מאיזביצע ז"ל אמר הטעם דפטור משום מצטער, וכשישראל יש לו צער יותר ממה שאינו יושב בסוכה, ממילא מחויב בסוכה, וע"ס בית יעקב: בסוכה (כ"ז.) רא"א י"ד סעודות חייב לאכול בסוכה א' ביום וא' בלילה וק' דהי' להתחיל א' בלילה וא' ביום דסעודה ראשונה בלילה, ועו"ק דאי אפשר ז' ימי סוכות בלי שבת וחייב עוד בסעודה ג', וכה"ק בפנ"י דט"ו סעודות הוי, וכ' ביש סדר למשנה דבסעודה א' לא מיירי, דחייב לאכול אפי' לחכמים בגמ' שם, אלא רק מאותן סעודות דאינן חיוב כ"כ ופטור אם ירדו גשמים, משא"כ סעודה א' חייב אפי' ירדו גשמים ע"ש, והוי שפיר י"ד סעודות עם שלש סעודות, ושפיר נקט א' ביום וא' בלילה דמי"ד סעודות הוי ראשונה ביום, ולפ"ז א"ש מג"א סי' תקכ"ט סק"ה אהא דביו"ט אין אוכלין סעודה ג' וכן משמע בסוכה פ"ב ע"ש, ודאי כוונתו דאם יתחייב לאכול סעודה ג' ביו"ט א"כ אכתי איכא ט"ו סעודות, א"ו דביו"ט רק ב' סעודות, ובקו' הנ"ל עמ"ש במחצית השקל שם, ובס' הקובץ על הרמב"ם הל' שבת פ"ל ה"ט, ובביאורים לחת"ס ביצה (דט"ו:): ועפרד"י ח"ב בהערות אדמו"ר מגור שליט"א אות ד', בענין אם בונה סוכה בשאר ימות השנה אי מצוה קעביד, או דרק חביבה מצוה בשעתה, ובואתחנן (ד' מ"א) אז יבדיל משה, מצוה הבאה אל תחמיצנה ע"ש, בסוכה (מ"ו.) עושה סוכה מברך שהחיינו נכנס לישב בה אומר אקב"ו לישב בסוכה, ובירושלמי פ' הרואה עושה סוכה לעצמו מברך ואומר אקב"ו לעשות סוכה לאחרים לעשות סוכה לשמו ע"ש, א"כ לירו' יש מצוה בעשיית סוכה ע"ש, ועי' אב"נ או"ח סי' תנ"ט מן אות י', וחלקת יואב או"ח סוס"י כ"ז ולא הביאו ירו' הנ"ל, ועי' הגהות חשק שלמה בנובי"ת יו"ד עמוד כ"ד מ"ש בזה, ושו"ת חבלים בנעימים חלק ג' סימן א', ושו"ת מנחת אליעזר הובא בריש ס' מנחת עומר, והרב מגאלין שליט"א הערני לזה, ואולי יש לברך גם אם עושה הסוכה שלא בזמנו וצ"ע, ועמש"ל בפ' בחקותי (כ"ו כ"א): ושמעתי עוד בשם מרן מגור שליט"א למה בפ' ראה לא נכתב שמיני עצרת, כי אי' בספרים שג' רגלים הם כנגד אברהם יצחק ויעקב, ושמ"ע רגל בפני עצמו הוא כנגד משה, ולא יאות שיכתב משה בעצמו רגל שהוא בעבורו: