1
ואבן משכית ערש"י, ובס' המצות ל"ת י"ב הזהירה מעשות אבן משכית כו', וכ"כ בר"מ פ"ו ה"ו מעכו"ם מצבה בנין שמתקבצין אצלה ואפי' לעבוד לה', שכן דרך עו"ג עכ"מ ולח"מ, ורש"י כאן נוטה לגמ' מגילה (כ"ב), ולסברתו אין טעם איסור ע"ז במצוה זו אלא אסור דוגמת המקדש, ולכן רצפה לבד שהי' במקדש אסור ולא שאר אבנים, וער"מ פ"ה הי"ד מתפלה, ואונקלס שת' ואבן סגידא ס"ל כר"מ, וכן ירושלמי ותיב"ע ואבן מציר משמע כרש"י עי' בגרש כרמל - ומה שמשמע כאן שרצפת בהמ"ק הי' מאבנים, ובשה"ש רבה ספ"א רהיטני ברותים מבואר שהי' מעצי ברותים, ולכן לא הי' מין במינו וחוצץ, וכ"כ רש"י שבת (צ"ג:) ועי' בס' אהבת יהונתן. ומנ"ח, ומקו"ב פי"א ס"ג: