ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו, עתו"ס סוטה (יא.) ד"ה ולעולם שהק' דמדה טובה מרובה מפרעניות, וכאן פרעניות מרובה, דכ' בהאזינו (ל"ב ל') איכה ירדוף א' אלף, וכאן במדה טובה כ' ורדפו חמשה מאה. ותי' דבפרעניות מיירי רדיפה ולא הריגה. ובמדה טובה מיירי בהריגה, ובמהרש"א הק' ממו"ק (ט"ז:) שדוד הי' מכה שמונה מאות חלל בפעם א, והי' מתאנח על ר' שחסרו לו דכ' איכה ירדוף א' אלף, והרי קרא זה לא מיירי כלל בהריגה, וכה"ק באוה"ח ע"ש, אך ברמב"ן שם כ' דמיירי בימות משיח ולא מיירי באומות ורק בישראל דאז ירדוף א' מישראל אלף מאומות, והוא פלוגתא בספרי, וא"ש דלא מיירי כלל בפרעניות ע"ש בעיון יעקב, ואהבת איתן על ע"י, וע"ע בליקוטי שושנים דבר נכון - והגר"א ז"ל כ' בגמ' הנ"ל דיצתה בת קול ואמרה רק בדבר אורי' החתי, ופרש"י נטלו לו ר'. וקשה דילמא לא ניתן לו מעיקרא רק ח' מאות, וי"ל דבש"ב (כ"ב מ"ד) כי תשמרני לראש גוים, ובתהלים (י"ח מ"ד) תשמני לראש גוים, ויש לומר דשירת שמואל הי' קודם חטא לכן אמר תשמרני בגימטרי' אלף, ושירת תהלים אחר חטא בגימ' ח' מאות ודפח"ח:
שם) ברש"י וכי כך הוא החשבון וכו' אלא אינו דומה מועטין העושין את התורה למרובין, וראיתי בזה דאותו איש שהי' בתוך ה', הי' יכול לרדוף רק עשרים (חמשה מאה), אם הי' בין מאה הי' יוכל אז לרדוף מאה, (מאה, רבבה), דכח הרבים עשה לכל אחד גבור, ועי' בזה בשפת אמת תרמ"א ותרמ"ג - ועוד ראיתי דדרך במלחמה אם חיל מצד אחד יגבור ורודף השונא, ואם הכנגד רוצה להתגבר בחזרה ולרדוף את הרודף, נצרכים להיות לכה"פ ה' פעמים חזקים מהם, אז יוכל לפנות ולרדוף את המנצח הראשון, וז"פ ורדפו מכם חמשה מאה, שחמשה מכם ירדפו מאה, "ומאה מכם רבבה ירדפו" וכשהשונא יגבר וירצה לחזור לרדוף לכם, יהי' צריכים להיות רבבה לרדוף מאה מכם, דאם חמשה מכם ירדפו מאה, א"כ החשבון שמאה מכם ירדפו עשרים פעמים ככה הוא ב' אלפים, וכשירצו לגבור עליכם יצרכו ה' פעמים ככה רבבה, וכמו שהי' כתוב "ורבבה ירדפו מאה מכם", וז"ש בהאזינו (ל"ב ל') איכה ירדוף אחד אלף ושנים יניסו רבבה, א' ירדוף מכם אלף ושנים מהשונאים שירדפו לכם. ב' אלפים ממכם, וכשתרצו לחזור לרדוף אותם צריכים אתם להיות ה' פעמים רבבה - ובהכתב והקבלה כ' דתיבה חמשה מאה ומאה, מושיך עצמו ואחד עמו כמ"ש הרבה פעמים בתנ"ך, וכמו שהי' כ' ורדפו מכם חמשה מאה, וחמש מאה מכם רבבה ירדפו והחשבון מכוון כ' פעמים ע"ש, ובענין ו' מושיך עמו א' עי' רש"י בא (י"ב כ"ט), ועמ"ש בפרד"י ח"ב במלואים (דף תמ"ד:): ובשפתי צדיק אות ח' הק' בשבת (קי"ח:) יהי' חלקי עם מקיימי ג' סעודות בשבת למה לא קיים ר' יוסי ג' סעודות, ואם קיים למה ח"ו יגרע חלקו, ורק ר' יוסי הי' טרוד בגירסא ול"ה יכול לאכול עם המרובין המקיימים יחד ג' סעודות, שיש לזה מקום גדול בשמים, כדאי' בזה"ק שיש היכל שמכניסים לשם כל השלחנות הערוכים על ש"ק ומה"ש מברכים אותם, וסעודת ר"י ביחידות הי' חביבה בשמים יותר מכל ע"ש, כן ר' יוסי חשק לטעום טעם ש"ק ממקיימי שלשה סעודות ברבים, והם מרובים העושים המצוה:
שם) ונפלו רש"י שלא כדרך הארץ, וצ"ב אי מרובים לפני מיעוטים כבר נא', וכ' בכתנות אור לפמ"ש במד' ורש"י ש"א (י"ז מ"ט) בגלות ויפול על פניו ארצה, דלא הי' לו ליפול רק לאחוריו כדרך הנופלים שהרי על מצחו הכהו, אלא שלא יצטער דוד לילך ולחתוך את ראשו, ונשתכר דוד י"ב אמות וכו', הרי דרך הנופלים לאחוריו, וזה שמבשר הכ' שיפלו לפניהם שלא כדרך הנופלים רק לפניו: