כל זכר יאכלנה, עי' פרד"י יתרו (ק"פ:) שהבאתי מהרבה מקומות מה שנשים פחותים מזכרים עש"ה:
שם) כל אשר יגע רש"י קק"ל או חולין שיגעו בהם ויבלעו ממנה, עי' באבן עזרא חגי (ב' י"ד) בקרא שאל נא את הכהנים הן ישא איש בשר קדש וגו' היקדש ויענו לא, ויאמר חגי אם יגע טמא נפש היטמא ויענו יטמא וגו' והוא תוכחת מוסר שהכהנים הגבוהים במדרגתם וכן הגוי הזה שהוא כלל האומה, דומים כשאלה הזאת שאם יתקרבו אל הקדושה ויגעו בה במקרה לא במהרה תתדבק בם, אמנם אם יגעו במקרה בטומאה מיד יטמאו, וע"כ כששאל הן ישא איש בשר קדש בבגד היקדש ויאמרו לא כי לא במהרה יקדש האדם, ובטומאה מהרה תתדבק, עי' ס' פרי חיים בביאורו כן, וז"ש בעקב (ז' כ"ו) ולא תביא תועבה אל ביתך, וגם אדם התעב לע"ז לא תביא לביתך ולא תאמר שאתה תחזירו למוטב, לא כן והיית חרם כמוהו הוא ירשיעך, ותדע שבנגיעה לבד יטמא הטהור מהטמא, אבל לא יוקדש החולין מהקודש כ"א בבליעה, ובהתקרבות אדם טהור להטמא יטמא תיכף בנגיעתו, ובהתקרבותו לצדיק יוקדש אך בהבליע אל תוכו מקצת מדותיו הטובים, ובכלים פכ"ה מ"ט כל הכלים יורדין לטומאה במחשבה, האדם כלי נשמתו ויטמא במחשבה ואינם עולים מטומאתן אלא בשינוי מעשה, בתשובה ע"י מעשים טובים, ועי' פרד"י בראשית (דף ו':):
שם) חק עולם לדרותיכם, עי' כלי חמדה במדבר בקונטרס מיד ולדורות אות ו' בזה: