1
כליל תהי'. פי' רמב"ן בשם מו"נ הטעם כשיאכל השיריים לא יהי' ניכר כקרבן כלל, ועי' שפת אמת בליקוטים שהק' דגם בחטאת כן, וחי' הטור דמ"מ האימורין קרבין, וחזר והק' מחטאת עוף והניח בקו', וי"ל כיון דחטאת עוף לא בעי רק עם עולת עוף א"כ שפיר הוי חלק לגבוה ג"כ (כמ"ש א"ע ויקרא ה' ז' גבי קרבן עולה ויורד דהעולה במקום אימורים) - ובכל"ח אות ג' הביא קו' רע"ב בשקלים פ"א מ"ד, בריב"ז שהכהנים דורשין מקרא זה לענין וכל מנחת כהן כליל תהי' ל"ת הואיל ועומר ושתי לחם ולחה"פ שלנו היאך נאכלין, לדעת רש"י סוכה (כ"ז:) דאם יש זכות לאדם פחות משו"פ הוי אינו שלו ולכהן אינו שו"פ בשתה"ל ולחה"פ, ומה ראי' מזה דא"ח בשקלים, וי"ל דגם לכל ישראל אין יותר חלק מכהנים ויד הכל שווין דהוי כמנחת שותפות ע"ש שהאריך, וכבר כתבתי בזה הרבה בפרד"י ח"ב במלואים דף ת"ג. ולעיל בפ' ויקרא (ד' ג'):