וחלב נבלה וטרפה וגו' אכול לא תאכלוהו, ומיותר דכבר כ' בויקרא (ג' י"ז) וגם הו"ל לא יאכל, ובס' תוספת ברכה כ' דרמז למ"ש ביומא (פ"ג:) דבחולה שיב"ס וצריך לאכול חלב לרפואה יאכלוהו חלב מבהמה כשרה ולא טרפה, דכל מה דאפשר למעט באכילת איסורין ממעטין ע"ש, וז"פ "ואכול" כלומר גם במקום שצריך להאכיל חלב לרפואה גם לא תאכלוהו חלב של טרפה, ועי' מקו"ב מבוא (דף מ"ט:) - ובענין חלב עי' ראב"ע ורמב"ן ואוה"ח, ואיתא שלולא קבלת חז"ל יוכל לטעות ולומר שחלב חולין מותר ונכנסו דבריו בלב השואל בא"ע, עד שאמר שלא יסמוך על דעתו רק ישען על העתקת הפירושים, ובס' הכתב והקבלה כ' דהוא תוספת מתלמוד טועה: וברש"י יבא איסור נבלה וטרפה וחל על חלב, חולין (ל"ז. וק"ג.) וק' מה נותן הכ' טעם לזה כי כל אוכל חלב מן הבהמה וגו' הלא אזהרה היא על נו"ט, וכ' בס' פני מבין דתוס' ביבמות (ל"ג:) ד"ה אמר הק' דקיי"ל דקל על חמור לא חל בכולל, ואיך חל נבלה שהוא קל עלחלב, ותי' דחלב קל דהותר מכללו אצל חיה ע"ש, וז"ש התורה טעם דחייל נו"ט על חלב ויקשה הא חלב חמור ונבלה קל משום דכ' אוכל מן הבהמה וכו' ודרשו בת"כ למעט חיה וא"כ חלב הותר מכללו ולכן חמל איסור נבלה וטרפה על איסור חלב דקיל - ובתיב"ע ותריב חיוא וכו' אפשר דיתערב לכל עבידתא כו' דרק חלב נו"ט מותר למלאכה אבל חלב כשרה רק להקרבה ולא למלאכה אחרת, וק' היכן מצינו שחלב כשרה לא יהי' מותר לכל מלאכה, ורק מדבר כאן מדור המדבר שלא התירו אז רק בשר מקרבנות ולא הי' אפשר בהמה כשרה רק לקרבן: והקשה לי נכדי המופלג ומופלא בכל המעלות כ' שלום צבי שיחי' דלמ"ל קרא דלגר אשר בשעריך וכו' לומר דנבלה מותר בהנאה בפסחים (כ"א:) הא בלא"ה ידעי' זה מדכ' קרא וחלב נו"ט יעשה לכל מלאכה ואמרי' בגמ' דקר קמ"ל דנבלה חל על איסור חלב ואפ"ה התירה התורה בהנאה ולמ"ל קרא דלגר, והראתי לו בחינוך מ' תע"ב לגר אשר בשעריך שאינה ראוי' לגר מותר, ואי"ל שבא להתירה בהנאה שכבר כ' במק"א וחלב נו"ט יעשה לכל מלאכה, ומכאן למדו חז"ל נטלפ"ג מותר וכו' וא"ש. ועוד הקשה לי לשי' ירושלמי פ"ו מתרומות דבאיסורי הנאה אף לר"ל ח"ש אסור מה"ת למ"ל קרא לא יאכל בחמץ לאסור ח"ש כמ"ש הר"מ בפ"א ה"ז מחמץ, והא באה"נ בלא"ה אסור, והשבתי לו דהי' לו להקשות גם לדידן דפסקי' כר"י דח"ש אסור מה"ת למ"ל לא יאכל, והוא באמת קו' הכ"מ שם, ונאמרו בזה הרבה תירוצים ועמ"ש בזה תי' נכון בפרד"י בא (דף צ"ו:):