קח את אהרן, ובזבחים (פ"ח:) למה נסמכה פ' קרבנות לבג"כ לומר לך מה קרבנות מכפרים אף בג"כ, פרש"י בפ' צו זאת תורת העולה והדר קח את אהרן ואת הבגדים, ובערכין (ט"ז.) פי' דהכוונה לפ' תצוה וסמיכה לפ' בגדים דלמעלה, ובתורה תמימה כ' בכל מקום דכ' למה נסמכה פרשה זו לזו תפסו מקודם הלשון דכ' מאוחר בתורה, בברכות (י'.) למה נסמכה פ' אבשלום לפ' גוג, תהלים (ב' ג'), ופ' אבשלום כ' לאחר פ' גוג ועוד הרבה, וכאן אם הפי' כרש"י הול"ל למה נסמכה פ' בג"כ לפ' קרבנות ע"ש, וקודמו בדרשות הראנ"ח פ' תצוה ובלק ע"ש ביתר ביאור, ועי' משנת חכמים ה' עכו"ם סי' נ"ט, וס' בית שמואל פ' תצוה, ויפ"ת פרשה י' סי' ו' - וברא"ם כאן עי' הגהות מצפה איתן פסחים (צ"ג) וכלי חמדה חקת דף (צ"ו:) - ובתוה"מ כ' לשון לקיחה בכ"מ לפי ענינו שלרוב יהי' בלי אמצעי ובדברים הנקחים ביד איש פלוגתא בסוכה (ל"ז.) אם לקיחה ע"י דבר אחר שמי' לקיחה ולקיחה הנאמר אצל בני אדם הוא משיכת לבו ע"י דברים טובים:
שם) אוה"ח משה מלך הי' ואין כבודו מחול וכו' וכ' בס' קטרת סמים דק' הא פ' מלואים כ' כבר, ועתה זרזו בשעת בשעת מעשה כמו שפרש"י שם, ולמה למשה לומר שנית זה הדבר אשר צוה וגו', וי"ל דרמב"ן כ' והוסיף כאן ואת כל העדה הקהל שידעו שה' בחר באהרן וזרעו, וקיי"ל בקידושין (ע'.) דפרנס אסור בעשיית מלאכה בפני ג' ובחו"מ סי' ח' ס"ד כדי שלא יתגנה בפניהם, וא"ש דבעת ששמעו פ' מלואים חשבו שיעשה משה בצנעה, דלא כ' הקהל את העדה, ועתה כשראו שיעשה בפני קהל ועדה והי' הדבר קשה להם לכן הקדים זה הדבר אשר צוה ה' לעשות בפני קהל ועדה, וכיון שעושה ע"י פקודת ה' הלא כ'בדוד (ש"ב ו' כ"א) ושחקתי לפני ה' וגו' והיית שפל בעיני וגו' עמם אכבדה: