כי חיות ערש"י והוא בבראשית (מ"ט ט' וכ"ז), דברים (ל"ג י"ז), ויחזקאל (י"ט ב), ותרגום ארי חכימין מילדת בל' משנה חכמה, שבת קכ"ב:, עירובין ע"ה., ר"ה כ"ג: וביחזקאל (ט"ז ד') וברש"י דרושה חכמה למילדות וזריזות ושכל טוב, ועוד נקרא חיה, קידושין ע"ג: נאמנת החיה לומר סוטה י"א: חולין ע"ג: וזה השם נסמך על פרשת וישלח (ל"ה י"ז) ותאמר לה המילדת ת"א חייתא, ועי' מקו"ב במבוא פי"ב ס"ב, וח"ג דף תר"ו ותתכ"א, ובכת"א הביא קו' גמ' סוטה י"א: וכי חיות א"צ לחיות אחרות כשתלדנה, וי"ל ע"פ חז"ל נשים צדקניות ל"ה בפתקה של חוה, וזה כי חיות הנה צדקניות ואין להם חבלי לידה ובטרם תבא המילדת ילדו בלי צער, וע"ע בדה"א (י"א כ"ב) בן איש חי פרש"י חי וזריז, וגם כאן בכוונה שהן בריאות ומולידות בלי עזרת המילדות, ועי' בדברי שאול ובס' נפלאות מתורת השי"ת ח"ב ד"ע, והבאר כרך ג' ח"ב סימן קל"ט, וע"ע בב"ק נ"ט. איתתא דידי פקיחא היא ולא מבעיא חיה, ויש לחלק דשאני חכמה מסתם מילדת, ועי' בתו"ת: