ויעש להם בתים ערש"י ויבן (צ"ל אשר בנה והוא במ"א ט' י') להן מבע"ל ועי' בפרד"י ויצא (ל"א ט') שע"י שהחיו הילדים נתעלו למעלות זכרים שהי' בבחינת משפיע, ועמ"ש בבשלח (ט"ו כ"א), וגם י"ל דפרעה עשה בכל רחוב ורחוב בתים [קליניקעס] ושמו המילדות שמה שבל יוכלו עוד לתת מענה תחת מסוה אמתלא, דטרם תבא המילדת וילדו, ועי' באברבנאל ורש"י כ' בתי כהונה ולוי', ובח"ס כ' בברכות ל"ג: ועתה ישראל מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה אטו יראה מילתא זוטרתא, אין לגבי משה זוטרתא, שק' הא גבי בנ"י לא זוטרתא, וי"ל שמשה חשב שיראה זוטרתא יען בעד יראת ה' שהי' להמילדות נשלם להן שכר פחות כזה (כי משה היה ענו מאד וערכו היה קטן ודל בעיניו) וכשמשלמים בעד חפץ דבר מועט אות הוא שהחפץ מילתא זוטרתא.
עי"ל דבעבירות בין אדם לחבירו קשה מאד לפרוש כגזל ואונאה לשה"ר קנאה ורכילות, אבל אותם המתפרנסים מצבור יוכלו להמלט מהם בנקל ואין עליהם רק מה בין אדם למקום, ומשה אמר להם פרשה זאת בהיותם במדבר והיה להם מן, ואמר "ועתה" דייקא, בעת הזאת שאין לכם מו"מ מה כו' כ"א ליראה את ה' עבירות למקום, והמקשן לא ירד לכוונתו ושאל אטו כו' ומתרץ אין כו' כי הבין שיראה דבר קטן אצלו וגם הם יוכלו להיות "עתה" במדרגה זו, ועי' ראנ"ח פנחס ותולדות י"י עקב ואהל יעקב שם, ופי צדיק דרוש מ"א: