1
וימש ע' ספורנו ושם אפרים, ובס' הברית עה"ת שחשך מצרים הי' בריאה חדשה לא כחשך שהוא אפיסת אור, כשתעדר שמש יהי' חשך, וכ"כ בכוה"ק בשם גר"א וכ"כ בישעי' (מ"ה ז') יוצר אור ובורא חשך, אך הרד"ק פי' שם דחשך קאי על הארץ כי היא גורמת חשך כשישקע שמש, וע' ריש פסחים וקריא רחמנא לחשוכא ופקדי' אמצותא דלילה, משמע דחשך בריאה בפ"ע, וע' או"ח נ"ט ס"א דמשו"ה תקנו מדת לילה ביום ומדת יום בלילה להוציא מאפיקורסים שמי שברא אור לא ברא חשך ע"ש, ובהגהות לס' קול אלי', ובס' שיח השדה כ' להיפך שחשך מצרים הי' אור גדול ומתוך כך לא ראו מאומה כמו העטלף שאינו יכול לראות באור, וז"ש וימש חשך שחשך מש, ומתוך כך הי' חשך, ובתורה תמימה כ' דחשך ל"ה באויר רק בעיני האנשים שהי' מתוח תבלול על אישן העין והי' נמוש ביד, והי' כעובי דינר כמ"ש במד':