Pardes Yosef, Exodus 10:22

חשך ברש"י ב' טעמים, ובמד' אמר ה' למלאכים ראוים ללקות בחשך והסכימו כולם ולמה הביא חשך בשביל ב' טעמים הנ"ל, וק' למה לא שאל מיד למה הביא חשך רק אחר ההסכמה, וכ' בארץ חיים (תהל' ק"ה כ"ח) בשם ר"ר העשיל ז"ל עפמ"ש בסנהד' י"ז. אם ראו כולם לחובה פוטרין אותו וא"כ כשהסכימו כולן ק' למה הביא חשך, אך כ' מפו' דז"ד אם כולם אמרו מטעם אחד, אבל אם כל אחד אומר טעם אחר אין פוטרין אותו, ולז"א ב' טעמים, וכ"כ בדבש לפי מער' ח' אות כ"א, ובלקוטי אורות תהל' (ק"ה נ"א) הק' דהטעם של כולה חייב זכאי דבעינן הלנת הדין אולי ימצא זכות, ובכולם לחוב לא ימצא זכות, א"כ בב"נ דהנהרגין בדיין א' וע"א ל"ש זה, וכן מפורש בשמע שלמה שמות דבב"נ ל"ש זה וצ"ע:
ובזה י"ל במשלי (י"ז ט"ו) מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת ה' גם שניהם, דאם דיין האחרון רואה שכולם לחובה אין לו להתחכם ולומר זכאי כדי שיחייב, וז"פ ספרי קרח עה"פ ולא הרעותי את אחד מהם (קרח ט"ז, ט"ו) שלא חייבתי את הזכאי ולא זכיתי החייב, וע' בל"ע דרוש א' וע"נ ר"ה ומ"ש בפ' משפטים וכ"ג ב'):
ובמד' פי"ד הה"ד שלח חשך ויחשיך ולא מרו את דברו, (תהל' ק"ה כ"ה) למה"ד למלך שסרח עליו עבדו א"ל לך ומכהו נ' מלקות והכהו ק' כך החשך הוסיף מדילי', ובס' אבי הנחל כ' דפלוג' בכתובות צ"ט. בשליח שהוסיף על דעת משלחו ששלח ליזבן ליתכא וזבין כורא אי מעביר על דעת משלחו או מוסיף, וכן הכא ה' שלח חשך ומלאך החשך הוסיף עוד חשך כפול, וז"ש ויחשיך והוסיף ואעפ"כ לא מרו את דברו דהוי מוסיף. וע' בכור שור ברכות ט' דבר נכון, ובגו"א כ' דשלשה ימים פ' ג' מעל"ע ושלשת ימים פי' שליש של ימים ולא שלמים, וכאן ל"ה ג' מעל"ע, אך ק' מיבמות קכ"א: אילימא דלא אכלו ולא שתו והכ' וצומו עלי שלשת ימים לילה ויום, הרי דהי' שם ג"י בלי הפסקה, וכ' שלשת ימים, וע' אור דוד שם וגשמי ברכה ותו"א, ובס' הברית הק' האם לא אכלו ג"י, וי"ל דבנ"י הביאו להם לאכול, ובכוה"ק כ' הפשט שלא קמו איש מתחתיו שבא להם תמונות זרות מפחידות עד שלא יכלו להתנוע מפחד:
ובתו"מ הק' דמה צרך לנס זה דחשך הלא יכול להכות מצרים בסנורים, וכ' כי העור מרויח בשאר אברי' וחושיו, והיניקה הראוי להמשיך להעין נמשכת לשאר חושיו, אבל היושב בחשך ועיניו פקוחות כח הראיה משמש, וחושיו אינם מרויחים רק עוד מפסידים, וע' ריח דודאים דף ל':