דברת ערש"י ובמקץ (מ"ב י"א):
לא אוסיף ערש"י, בח"ס כתוב בשם הפלאה דאסור להסתכל בפני רשע המזיק לו ומשה היה בבחי' פנים כנגד פרעה שהיה בבחי' עורף אותיות פרעה המה הערף והיה מוציא ממנו הנצוצות הקדושות (כי כל דבר יש בו נצ"ק אשר בלעדו א"א לחיות, וז"פ נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות, שע"י הראי' יצא נ"ק ולא נשאר בו חיות, ועי' אוה"ח ויחי מ"ז כ"ט, וע"נ פ' בא שהביא האר"י ז"ל, וינצלו את מצרים (י"ב ל"ו) היינו הנ"ק שהוציא ממנו) ועכשיו שמשה הוציא ממנו הקדושה אסור לראות פניו, וע"ע בפרד"י בראשית ל"ג., וירא קכ"א. מ"ש מענוות משה, ואעפ"כ כשאמר לו פרעה אל תוסיף עוד ראות פני, לא היה עוד ענו ואמר תיכף כן דברת לא אוסיף עוד ראות פניך, ויל"ד הלא ראהו אח"כ דכ' (י"ב ל"א) ויקרא למשה ולאהרן וברש"י שצעק היכן משה וע"ש במד' ואוה"ח, ובד"ח פ' ויחי כ' לפמ"ש בש"א (א' י"ח) ופניה לא הי' לה עוד, ור"ל פניה הרעים נסתלקו ממנה, ופנים חדשות בא, וכן כאן לא אוסיף עוד ראות פניך פני מלך ביופיו, רק פניה זועפות, וע"ס בית יעקב, ולקוטי אורות על תהלים (ק"ט כ"ד), ומ"ש בפרד"י ויחי שמ"ב:
ובמגילה כ"ח. אסור להסתכל בצלם רשע, ובמג"א רכ"ה סק"כ כ' דוקא להסתכל בו ביותר אבל ראיה בעלמא מותר, וכ"כ בסי' קכ"ח סקל"ה, ובסמ"ע חו"מ קנ"ד סקי"ד כ' להיפך שראי' בדיוק יותר מהסתכלות, ובנפ"ח הביא מס' חפץ ה' להאוה"ח דבשבת קי"ח. מימי לא הסתכלתי משמע כמג"א, וע"ע בקו"א לס' המקנה סי' ס"ה יד מלאכי קע"ט, בחגיגה ט"ז. המסתכל בקשת, בר"ה כ"ט. והביטו אל נחש (חקת כ"א ז') שמתרגם ומסתכל, בירו' שם פ"ג ה"ט, ועמ"ש בפרד"י וישלח ר"נ., ובשד"ח מער' ה' אות צ"ה ופאת השדה שם, שו"ת בכורי שלמה או"ח סי' א' וב', בס"ח קע"ח ומקו"ח שם, באוה"ח בלק (כ"ג כ"א) לא הביט און ביעקב, זה"ק משפטים קכ"ג: כד נהרא לי' שמעתתא דיוקנא דרשב"י איתער בי', ובויחי רל"ו סע"א, ובירושלמי שבת פ"א ה"ב כל האומר שמועה מפי אומרה יהי' רואה בעל השמועה כאלו עומד נגדו דכ' אך בצלם יתהלך איש, וע"ש ביפה מראה, ומדבר קדמות ערך ציור כי צורה הקדושה תשלים השכל, ובעירובין י"ג: אולי חזיתי לר"מ מקמי' הוי מחדידנא טפי, וברכות כ'. ר' יוחנן יתיב אשערי טבילה, ובירושלמי ביצה פ"ה ה"ד א"ר יוחנן לא זכיתי לאורייתא אלא דחיימינן לאצבעי דרבי, ועי' ברכות נ"ז. שזוכה לחסידות, ובסוטה ל"ז: דיוקנא של אביו ראה, וכריתות ו', כי יתביתי קמי' רבין חזי לפימי' דרבנן שנ' והיו עיניך רואות את מוריך, ובחגיגה ה': רבי ור"ח כו', הרי דבראות חכמים זוכה לחיים, ועי' זה"ק וישב קצ"ו., וירושלמי הוריות פ"ב ה"ה דיוקני של רחל ראה, ועי' שפתי צדיק שמות אות י"ג, ושו"ת חת"ס ח"ו סי"ד שאסור העמדת פוטוגרפיות על מצבות, ועי' מהר"ם שיק יו"ד ק"ע, ובס' הדרת קודש סי' כ"ב ול"א, ומה שנדפס ממני תשובה בסימן ע"ה, וע"ע בס' מגלת ספר שה"ש (ב' י"ד) ע"פ הראני את מראך דמקלסתר פנים ניכר מעשהו, ובעש"ט אמר בפני נכתב ובפני נחתם, הכל נכתב ונחתם בפניו, וז"פ בתצוה (כ"ח ל"ו) ופתחת עליו פתוחי חותם קדש לה', על מצחו יהי' חרות קדש לה' הקדושה יזריח ויופיע משם, וכ"כ אוה"ח וירא (י"ט י"ז) בפ' אל תביט, ויגש (מ"ו ל') אמותה הפעם, וט"ז או"ח קע"ד סק"ט בשם האר"י ז"ל פעם א' שתיתי יותר מרביעית הראו לי במצחי שהיתה ברכה לבטלה ע"ש, וז"פ בירמיה (י"ד ז') אם עוננו ענו בנו, וכי באבות פ"ב מי"ג ואל תהיה רשע בפני עצמך, וז"פ במגילה כ"ח. מימי לא נסתכלתי באדם רשע, והול"ל לא הסתכלתי ורק הפשט דלא נראה בפני עין ורשע, ולא נראיתי בדמות אדם רשע כשהביטו בי חבירי, וערמב"ן בראשית (ח' ב') שמסרו חכמים זל"ז סימני שרטוטין, וז"פ ויצא (ל"א ב') וירא יעקב את פני לבן שהכיר בקלסתר פניו, וביתרו (י"ח כ"א) ואתה תחזה, וכן י"ל ביומא ט"ו. ר"ל מאן דמשתעי בהדי' בשוקא יהבי לי' עיסקא בלא סהדי, דר"ל היה מכיר בפניו פנימיותיו, ועי' ה"ק אחרי ע"ה: ר' אבא כי חמא חד בר נש דרשומא באפוהי אמר דעבר וכו' איתרשים באנפוהי, ועי' יע"ד ח"א דרוש ז', ובארצות החיים ולקוטי אורות תהלים (קי"ט ק"ט) הביאו פשט נפשי בכפי תמיד ותורתך לא שכחתי, כי בשרטוטי היד יכולים לראות המאורעות ובזכות התורה יכול להשתנות, ובמדרש תלפיות ענף אדם כ' כי במגפה ר"ל טוב מצחו מכוסה שלא יראה השטן ויכיר עונותיו הנרשמים במצחו כמ"ש בזהר ויקרא ברע"מ ט"ז:, ועי' תהלים (ז' ב') אם יש עול בכפי, ועמ"ש בפ' יתרו (כ' ג') ובמלואים והערות לדף קפ"ט:, ובר"ח שער תשובה פ"ו, ושער הקדושה פ"ח: