ויושב עא"ע, ואיי הים מגילה ט':
מי ומי ההולכים, פרעה שאל מי ומי, שאצל כל העמים היתה תורתם במחשך ואסור להמון להגות בה והיא רק נחלת החרטומים וכומרים, אבל אצלינו אין כל חלוקי כתות הכל שווים, וזה בנעורינו ובזקנינו נלך, ור"ר אלימלך ז"ל אמר עפמ"ש בסוכה נ"ג. אשרי ילדותינו שלא ביישה זקנותינו, ומי שאינו מתנהג כשורה בילדותו מתבייש בזקנותו, וז"פ במשלי (כ"ב ו') חנוך לנער ע"פ דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנו, שלא יוצרך לסור מדרכו הקודם וז"פ בנעורינו ובזקנינו נלך, היינו שנדריך אותם בקדושה גם בגשמיות באכילה, וע' נו"א. עי"ל "בנעורינו" מקודם אנו צריכים להוציא הנערים מטומאה דמצרים והסכנה להם יותר ואח"כ "זקנינו" אשר אין כ"כ סכנה, ובס' שעב"ר הביא הא דחגיגה ג'. טף למה בא ליתן שכר למביאיהן, וכ' בתוס' מכאן סמכו להביא קטנים לבהכ"נ, וכ"ה במס' סופרים פי"ח ה"ו, אבל בזה"ז יש לבטל מנהג זה אם מבלבלים להמתפללים, אבל הטף הגדול העונים איש"ר יבואו לבהכ"נ, וכמ"ש במג"א קכ"ד סקי"א, וז"ש בנעורינו ובזקנינו נלך להתפלל, עיקר הנערים דתפלתם יקרה, כשבת קי"ט. עולם מתקיים בהבל פיהם של תשב"ר, ובב"ר תולדות הקול קול יעקב כ"ז שתינוקות מצפצפים אין אוה"ע יכולים להם, וז"פ (תהל' ח' ג') מפי עוללים ויונקים יסדת עוז, ובר"ח סו"פ גידול בנים כ' "תשבר גרם" ר"ת תינוקות של בית רבן גזירות רעות מבטלין, ובס' הברית עה"ת מהגר"צ קאלישער ז"ל כ' ג"כ לפרש לכו נא הגברים דיש להבדיל בתפלה במחיצה בין עזרת אנשים לנשים, וזה ראו כי רעה נגד פניכם, ועב"ש אה"ע ס"ב סקי"א שאסור לברך שהשמחה במעונו בבית שאנשים ונשים בחדר א', ועשו"ת ח"ס חו"מ ק"צ בזה: