לא יחרץ בתו"מ כ' בב"ק ס': מלה"מ בעיר כלבים בוכים, וכאן ל"ה בוכים ועי"ז הכירו כי ה' בעצמם הכה אותם, וז"ש למען תדעון אשר יפלה ה' בעצמו בין מצרי לישראל, ובקא"ק בדרוש לפ' שקלים כ' כי הנסיון הורה כי בשינוי אויר לרוע, הבהמות וחיות ובפרט הכלבים שהם קלי ההרגש, יצעקו ולא ישקטו מתנועות שונות, וגם קודם רעידת הארץ ירגישו הבע"ח מקודם, ובזמן שליטת החלי רע ר"ל יעופו הצפרים מעיר קודם לכן, וכאן שלא יאמרו שהי' בדרך הטבע, לכן לא חרצו כלבים לשונם שגם הם לא ידעו מקודם, והי' רק יד ה', וע"ס קטורת סמים ומאסף דרושי במילי דרבנן, ובקול יהודה זבחים ק"ב דבר נכון:
וע' מו"נ ח"ג פי"ז הגמול לבע"ח שאינו מדבר לא נשמע, וגם חכמי התלמוד לא זכרוהו כלל, וצ"ע דמכילתא משפטים והובא ברש"י (כ"ב ל') שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה ולפיכך לכלב תשליכון אותו בשכר לא יחרץ כו', ואולי הלשון הגמול כוונתו גמול נצחי עוה"ב וע' תו"ת, ואי' בשם הרה"צ ר' יהושע מאסטראווצי ז"ל יחרץ מל' חרוץ וחכמה, דכל בנ"י ל"ה חרוצים וחכמים יותר מדאי, ופיהם ולבם הי' שווים, וז"פ ולכל ב"י ל"י כלב לשונם, כ"לב" הי' גם לשונם: