עד בקר רש"י מעלות השחר, ע' הפלאה בפתיחה אות ד' שפי' בישעי' (נ' ד') ה' נתן לי לשון למודים וגו' בבקר בבקר דכל אדם יש לו חלק בתשבע"פ והוא מתנה מה' כמ"ש ובתורתו יהגה, וכ' ב"פ בבקר כמ"ש רש"י כאן עמוד השחר שהי' התחלה ממשה שיקימו בעה"ש לעבוד ה' עש"ה, ובזרע ברוך ברכות ט', והגהות מלא הרועים בש"ס ווילנא ברכות כ"ז. שהק' מרש"י כאן על גמ' שם דבקר יתירא הוא להקדים מהנץ החמה וצ"ע, וע' ישועות מלכו ולקמן (י"ב כ"ט):
ברש"י עד בקר שני תשרפנו. ובמכילתא ר' ישמעאל א' א"צ הה"א כל מלאכה לא יעשה ושריפה מעין מלאכה ומה ת"ל עד בקר אם חל ט"ז בשבת שנשרף בי"ז, ותמו' כמשה"ק ר' יונתן שם הרי שבת חמור מיו"ט, וק"ו אם ליו"ט א"צ קרא כ"ש לשבת ועזי"ר שם, ותו"מ וח"ס שבת י"ח: כ' עפמ"ש תוס' יומא מ"ו. סד"ה אבל, דבשעה שניתן שבת לדחות בקרבנות והיינו זמן הקטרת תמידין ומוספין קיל לן שבת באותו שעה אפי' להקטרת אברי חול כיון דבלא"ה ניתן שבת לדחות באותו שעה, והי' מקום לטעות דמותר נמי אז לשרוף נותר של ק"פ, וערש"י פסחים פ"ג: ד"ה ולא דמדמה נותר של פסח לעולת חול בשבת, וקמ"ל בקר שני לשריפתו דוקא במזבח עצמו ניתן לדחות ולא בחולין, ודודי הג' מלאסק ז"ל בעהמח"ס חדו"י תי' דמה שאסור ביו"ט דל"ה שום צורך דאפשר למחר כמ"ש תוס' יבמות ו'. ורא"ש ביצה י"ב, וא' ממעשה נסים בביהמ"ק שלא הסריח בשר קדש, וכ' במדר"ש פ"ה מ"ד הנאכלין לב' ימים ולילה לא הסריח, ונותר ופגול דפקע שם קדש מהם כהמהרש"א קידושין נ"ו: וכשישהה מלשרוף ב' ימים יסרח ויהי' שלא כד"א והוי כחצי שיעור דפרח המצוה ממנו ושריפת קדשים רק בכזית, וא"כ כששבת ויו"ט סמוכים הו"א דלישתרי ביו"ט משום עדל"ת או מתוך וא"א להמתין ב' ימים קמ"ל דצריך להמתין והוי רבותא, וע"ע בשו"ת חיי אריה כ"א, ובירחון אהל תורה שנה ב' סי' קפ"א תי' ע"ד פלפול, וירחון עטרת חכמים סי' א' מהג' מהרש"ם ז"ל:
ובתיב"ע באורתא דשיתסר בנורא תיקדון שהוא ליל כניסת ט"ז מוצי"ט, וק' דהא הי' בט"ז בבקר כמ"ש רש"י ומכילתא וגמ' בקר שני (וע' פסחים פ"ג: תמורה ד': ורש"י שבת קל"ג. ד"ה שאין), ובפסחים ג'. וזבחים נ"ו: שאין שורפין קדשים בלילה, ובמרכבת המשנה למכילתא שם תי' ע"פ ירו' פ"ז דפסחים דמילה שלא בזמנו נימל אף בלילה והכא עבר זמנו נשרף אף בלילה, והא דאש"ק בלילה נלמד משלמים דכ' ביום השלישי באש ישרף והוי בזמנו, משא"כ פסח דזמנו הי' ביום ט"ו ונדחה מחמת יו"ט יכול יהי' שריפתו ג"כ בלילה, ומה שלמדוהו מן עד בקר מצינו בזבחים פ"ו: ששם בקר יחול גם על לילה ע"ש, ובאמת אשתמיטתי' לי' שהם דברי ראב"ש ור"י ביבמות ע"ב: (וע"ש בתד"ה שלא ושבת כ"ד: ד"ה בקר, ופסחים פ"ג. ד"ה ליתן שלא ראו ברייתא דמכילתא) ואולי הביא אלו דברי' מירו' להורות שר' ישמעאל במכילתא שאמר אור י"ז אם חל ט"ז בשבת (אצלינו הוא סתם משנה בפסחים פ"ג.) אזיל לשיטתי' בירו' שם, ע' בזה בס' אהבת יהונתן, וא"ש בזה קו' הפנ"י קידושין ל"ד. תד"ה מעקה דהוא הוי מ"ע שהז"ג ונשים פטורות, דהא מיירי שלא בזמנו ואז הוי מ"ע שלא הז"ג וכתוס' שם כ"ט. ד"ה אותו דמילה שלב"ז הוי שלא הז"ג וע"ש בהמקנה ולהנ"ל לק"מ: