והיה הדם לאות על הבתים, כ' באמרי נועם עפמ"ש בתשו' הרשב"א קפ"ז דשאל אותו כומר בהא דחגי (ב' ט') גדול יהי' כבוד בית האחרון מן הראשון וקאי על מקדש שני ומדקרי אחרון ח"ו של"י עוד שלישי, והשיב דאחרון רק מאוחר מראשון ע"ש. וראי' מדכ' והי' אם לא יאמינו לקול האות הראשון והאמינו לקול אות האחרון והי' אם ל"י וגו' (שמות ד' ח'), וזה י"ל והי' הדם לאות על הבתים ר"ל מן אות דם שהי' שלישי אחר אות האחרון מזה תקחו לכם אות על הבתים היינו בתי מקדשות דיבנה גם השלישי, ועד"ח ותי"ט פ"ג מ"ז מדמאי והארכתי בזה בפ' וישלח (ל"ג ב') ע"ש הרבה חדשות:
ופסחתי ערש"י ובמכילתא ופסעתי בחילוף ח' לע' מאותיות אחה"ע, וע' מקור ברוך במבוא דף קכ"ד: ורע"ח: דפסח אינו מכובד כלפי מעלה דעקרו לחגור בעל מום, או התועה בדעתו כמו פוסח על שתי סעיפים מ"א (י"ח כ"א), וגם לשון נופל על לשון זבח פסח אשר פסח בפסוק כ"ז: