בעצם עי' במסעי (ל"ג ג') ביד רמה, ועי' אבות דר"נ פכ"ט, ובנין יהושע תי' לקו' גמ' ברכות ט'. דכאן כ' בעצם יום, ובראה כ' הוציאך ממצרים לילה, ע"פ ת"י יתרו (י"ט ד') על כנפי נשרים למקום בהמ"ק לעשות הפסח ע"ש, וא"ש דלילה לא"י להקריב הפסח, וביום יציאה ממצרים עש"ה, ובברכות י"ב: ולא זכיתי בפה"מ לר"מ צעיר הי' ולמד הרבה עד שתשש כחו ונזרקה בו שיבה כזקן בן ע', ובהבאר סי' ק"י הק' שלהיפך מנמ' דהי' על פי נס, ועי' באמונת חכמים פי"א, ועוד איך אפשר בטבע שיעשה כבן ע', וי"ל דבפ"ה מכ"א מאבות בן ס' לזקנה וע' לשיבה, והי' די שיעשה כבן ס' כרש"י ברכות כ"ח. לית לך חיורתא ונאה לדרשן שיהיה זקן, ולא עביד רחמנא ניסא בכדי, וזה היה קשה לר"מ וכ' כי הי' שנים מזקנה לשיבה ל"ה מנס רק ממה שלמד הרבה, כי על פי נס נדמה לזקן ובהצטרפות הלימוד נעשה כבן ע', וז"פ ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, דאי' דקושי שיעבוד השלים מה שעבדו ביום ולילה, ובירו' ברכות פ"ד ה"א ותענית פ"ד ה"א אי' דראב"ע היה אז ט"ז שנים, ובאבות בן ה' למקרא, אם כן זמן לימודו היה י"א שנים, ומה שלמד יום ולילה גרמו שהזדקן בי' שנים, והמצרים שעבדו עם בנ"י יום ולילה רד"ו, שהם י"ט פעמים י"א כמנין ק"צ ונשלם ת', והא דמזכירין יציאת מצרים בלילות תלי' זב"ז דאם השלמת ת' ל"ה על ידי שיעבוד בלילות, אפ"ל שא"מ יציאת מצרים בלילה כיון דהגאולה היתה ביום, ואי הלילות השלימו צ"ל בלילה, ואמר ראב"ע הרי אני כבן ע' ולא ס', די' שנים על שלמד ביום ולילה, ונשמע דנשלם זמן על ידי עבודה בלילה ושפיר אמר ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות דעפ"ז הסברא להזכיר בלילה: