ליל ערש"י ופנ"י ברכות ט': דא"ש בזה הא של"י אותו הצדיק (ע"ל י"א ב') דאחר ל"ה יכול לומר ועבדום קיים דמאן יימר שנתקיים החשבון במכוון, ודבר זה ל"ה ידוע רק לאברהם, ושייך האי דרשא אהא דלעיל לא נגאלו אלא בלילה, בחצי לילה כרש"י שבאותו שעה נתן להם פרעה רשות ונשלם החשבון במכוון שיטלו רכוש ולא קודם:
הוא בזה"ק דלילה כיום האור, וא' הר"ר העשיל ז"ל ע"פ מד' בראשית ויקרא אלקים לאור יום ולחשך לילה, דלא כ' בחשך אלקים דלילה רע, ואין השי"ת משתתף שמו לרע, וא"ש דכ' ליל שמורים הוא לה', וק' איך שותף שמו בלילה, והתי' שהאיר כיום, וז"פ הוא הלילה הזה לה', ולעיל בפכ"ט כ' בזה איך מלו בלילה, ולהנ"ל הי' הלילה כיום, ובשביל קו' זו כ' בס' בן יעיר לחכם ספרדי שט"ס נפל ברש"י במ"ש שמלו בלילה, וראי' דדברי רש"י לקוחים ממכילתא ושם לא כ' שמלו בלילה, וע"ס משכיל לדוד וזכור לאברהם, וביהושע (ה' ב') כ' ג"כ רש"י שמלו כבר "בליל" יצי"מ ובזה"ק בהעלותך קמ"ט. ת"ח דבההוא לילה כו' בתר דאתגזרו, וכן במד"ר פי"ט דשה"ש, כשבאו לאכול ק"פ א"ל משה כל ערל לה' כו' מיד נטל כ"א חרבו ומלו וכ"כ בבעה"ט, ובאוה"ח פמ"ג הביאו וע"ל י"א ד' - וברש"י יבמות מ"ו. שמלו בימי משה כשיצאו ממצרים לקבל התורה, וע' בחי' רשב"א שם שהק' דמנ"ל דמילה הי' בשעת קבלת התורה, ורש"י כריתות ט'. בשעת יציאתם מלו, ובר"מ פי"ג ה"ב מא"ב כ' דמילה הי' במצרים דמל אותם משה וע' בד"ח אריכות, ועמ"ש בפ' שמות (ד' כ"ד), וע"ע בפ' לך דק"א. על רש"י בעצם היום הזה ולא בלילה והק' במנ"ח מצוה ב' דמשמע דהי' מותר למול בלילה והוא נגד ההלכה, ובלאו זה ק' דמילה שם ע"כ ביום דביום שנצטוו הו"ל מילה בזמנו, וע' בס' משנת אליעזר מ"ת דפ"ז בזה: